על ההבדל בין כוחנות לעוצמה

"יום האישה הבינלאומי" הוא הזדמנות טובה לחשוב על כל הנושאים הכרוכים בקידום מעמד הנשים בחברה שלנו, ואנצל הזדמנות זו כדי לנסות ולהאיר נושאים אלה מזווית קצת אחרת.

אחת ההתפתחויות החשובות במאה הקודמת הייתה ההכרה בזכותן של נשים לשוויון. בעולם, גם אם זה עדיין לא קורה בפועל, יש כיום הסכמה כללית על הצורך להבטיח זכויות שוות לנשים: שכר שווה תמורת עבודה שווה ועוד. אולם במאמר זה אני מבקשת לדבר דווקא על ההשלמה בין גברים לנשים - השלמה שהיא בטבע בריאתו של המין האנושי.

כאישה, אני יודעת שהעוצמה הנשית זו עוצמה שמכילה, שמחבקת, שאוהבת, שיודעת להעניק אהבה ללא תנאי. העוצמה הגברית פועלת בערוצים מקבילים ומשלימה את העוצמה הנשית. כאשר חברה אנושית מתקדמת בדרך נכונה, מאוזנת, זה קורה בזכות השילוב בין שני סוגי העוצמות. אני ממליצה לנשים המעוניינות לקדם את עצמן, להתחבר לאותה עוצמה נשית, שמטבע בריאתה תקדם אותן למרום שאיפותיהן.

כאשר נשים מנסות לאמץ לעצמן מאפיינים שהחברה המודרנית מייחסת לגברים, הן עלולות להיתפס ככוחניות ולאו דווקא עוצמתיות.

בחברות וביוזמות שלי, בין אם הן עסקיות או פילנתרופיות, אני עושה מאמץ מודע לשבץ גם נשים וגם גברים. מניסיוני, אני יודעת שלכל אדם, וגם לכל מגדר, יש ייחודיות משלו. והשילוב, הסינרגיה, בין כל האנשים עם תכונותיהם הייחודיות, הוא היעד שאליו אני חותרת, מתוך ביטחון שזה מה שיקדם את המערכת כולה.

כל אישה יכולה לקדם את עצמה, אבל זו טעות לחשוב שקידום של נשים חייב להיעשות בצורה כוחנית. אפשר להיות אישה - רכה, אוהבת, מכילה, נשית, ובו-זמנית עוצמתית, שהולכת עם האמת שלה ולא מוותרת על עקרונות צודקים. אני מאמינה, שבטווח הארוך זה גם ישמור על האיזון וגם יביא לקידום. זאת, משום שההסתכלות של נשים וגברים שונה. היכולות - בחלק מן הנושאים - שונות; ובאיזון נכון, גברים ונשים משלימים ומקדמים אלה את אלה.

בקבוצת אריסון, קבוצה עסקית פילנתרופית, קידמתי נשים רבות. הסיבה לכך לא הייתה אג'נדה נשית. לא קידמתי נשים כי הן נשים, קידמתי נשים בקבוצתי משום שמגיע להן שיקדמו אותן. לנשים שקידמתי יש יכולות מוכחות וידע מקצועי. הן נשים אינטליגנטיות שעובדות קשה, ושהביאו למערכת גם תכונות שנשים מצטיינות בהן במיוחד, כמו נאמנות ואינטואיציה; ובכך השביחו ושיפרו את המערכת, כפי שגברים שקודמו בזכות יכולותיהם וכישוריהם תרמו להשבחתה.

כן, אני יודעת שאנו הנשים זקוקות להרבה אומץ ונחישות כדי לקדם את עצמנו בעולם שנשלט ברובו על ידי גברים. אסור לנו להניח לאחרים להפוך אותנו לקורבנות, וחובה עלינו לעמוד על זכויותינו בצורה איתנה ומדויקת, אבל לא בכוחנות.

בנקודה זו אני מבקשת לשים דגש על ההבדל בין כוח לבין עוצמה. כוח בא ממקום לוחמני, מקום שבו נשים נלחמות על המקום שלהן בעולם גברי; ואילו עוצמה נשית באה מבפנים, מהמקום הכי פנימי ובסיסי אצל האישה - מתכונות של אינטואיציה נשית, יכולת לראות תמונה רחבה, אכפתיות, אמפתיה, רכות.

עוצמה וכוחנות הם שני מושגים שונים, אפילו מנוגדים. כוחנות פירושה ללכת נגד משהו, ומשמעה - התכתשות, מלחמה. ואילו עוצמה היא כוח פנימי, שהולך עם האמת שאותה האדם יודע וגם מרגיש. אני משוכנעת, שבטווח הארוך השימוש בעוצמה מביא לתוצאות מבורכות ויעילות הרבה יותר מאשר הפעלת כוחנות.

לכן, ביום האישה הבינלאומי, אני קוראת לנשים: במקום לחשוב מה אין לנו, בואו נזכור עד כמה רחוק הגענו. בואו נחשוב לאן אנו רוצות להגיע, וכיצד אפשר להגיע שם - בטוב, בהבנה הדדית, באיזון ובאהבה. לא צריך להכריז מלחמה על המגדר השני, הגברי, כדי להתקדם ולהשיג את מטרותינו.

אני מאמינה, שהכול נמצא בידיים שלנו. עלינו רק לרצות, לדעת ולהבין, לקחת אחריות ולצאת לדרך. ומאוד חשוב, לזכור שבשילוב נכון של ידע ומודעות, העולם פתוח בפני כל אחת מאיתנו, ויש בו מקום לכולנו.

אשת העסקים והפילנתרופית שרי אריסון היא הבעלים של קבוצת אריסון - קבוצה גלובלית, עסקית ופילנתרופית, שליבה בישראל

המאמרים התפרסמו ב"גלובס הערב" במסגרת פרויקט מיוחד ליום האישה הבינלאומי