ביהמ"ש מתרחק מהפרקליטות

פרקליטות מיסוי וכלכלה נוקטת בתחום דיני התאגידים, דיני ניירות ערך ורגולציה של שוק ההון מדיניות שנויה במחלוקת, המפלילה מגוון של התנהגויות עסקיות.

כל עוד המחלוקת היא בין מדיניות האכיפה של הפרקליטות לבין התזה שמציגים אנשי עסקים, באופן ישיר או באמצעות סנגורי צווארון לבן, אפשר להבין זאת. אבל לאחר מסכת מדממת של כישלונות בבית המשפט, אפשר לקבוע כי גם בתי המשפט נרתעים מלאמץ את השקפת העולם התביעתית - וזו כבר בעיה רוחבית.

גד זאבי, שהתיק נגדו בפרשת בזק עדיין מתנהל, שימש כיו"ר הדירקטוריון של מלם וקיבל לשם כך שכר. האסיפה הכללית אישרה את העסקה עם בעל השליטה, והשאלה שעמדה לבירור היא האם המניות שבשליטת זאבי, שהוחזקו בנאמנות בידי חברה לנאמנות של הבנק, הוצגו כאילו הן בבעלותה, כדי להגיע לרף שליש מבעלי המניות הבלתי נגועים באסיפה הכללית, שיתמכו בעסקה.

השגיאה הבאה

השופטת דניאלה שריזלי הביעה, כבר בסמוך לתחילת המשפט, הסתייגות מגישתה הנחרצת של הפרקליטות, ולפיה המניות המשועבדות מסווגות כנגועות בעניין אישי, אך גם תמרור האזהרה הזה לא ריפה את ידיהם של פרקליטי מיסוי וכלכלה.

ההחלטה המקדמית של שריזלי, שנטעה תקווה ממשית לזיכוי בלב הנאשמים, לא זו בלבד שלא גרמה לפרקליטות לשקול מחדש את כתב האישום, אלא שרשות ניירות ערך אף לא טרחה, כפי שרמזה שריזלי, לפרסם נייר עמדה עקרוני בנוגע למשמעות שיעבודם של ניירות ערך לשאלת השליש הבלתי נגוע. נציגת הלשכה המשפטית ברשות נאלצה להודות כי טרם גובשה עמדה בסוגייה.

כמו במקרים קודמים, שבהם הציגה התביעה תזה שנויה במחלוקת בתחום ניירות ערך, גם הפעם דוחה בית המשפט את ההיגיון הכלכלי והעסקי שבבסיס עמדת הפרקליטות.

אלא שגם אחרי פסק הדין, נותר העולם העסקי בערפל בשאלת סיווג המניות. זאת, נוכח גישת שריזלי, שהכריעה רק בסוגיית כנות סיווגן של המניות כבלתי נגועות, ולא בנכונות הסיווג כשלעצמו.

אם אכן פוסעת הפרקליטות בדרך שגויה בנושאים הללו, היה על בית המשפט לנקוט גישה אקטיבית יותר, כדי למנוע גם את השגיאה הבאה, שעוד תבוא.