מחקר: מפעיל שהרשת שלו תהיה מהירה יותר - ירוויח

1. מחקר שערכה לאחרונה פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט בקרב 30 אלף נסקרים ב-15 מדינות מרכזיות בעולם, מעלה מספר מגמות מעניינות סביב הצריכה הסלולרית. הראשונה שבהן היא שסבסוד המכשירים עובר מן העולם. זו אחת הבעיות הקשות של שוק התקשורת בישראל ולא יהיה מנוס מלטפל בה לאור שליטת המפעילות במכירות ציוד הקצה. המחקר מצביע על כך שמשתמש הקצה מתחבר כיום לחמישה מכשירים עם יכולת קישוריות ובהם סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים. סבסוד המכשיר למטרת עידוד השימוש בו הולך ומאבד היום מערכו, כיוון שהצרכן נגיש לאינטרנט במספר רב יותר של ערוצים ולאו דווקא ממכשיר טלפון אחד. כך ששיטת המדידה המבוססת על הכנסה ממוצעת למכשיר (ARPU) עוברת שינוי, ויש לזהות לא רק את המכשיר עצמו אלא גם את ההתקשרות מול משתמש הקצה על שלל מכשיריו.

אין פלא, אם כן, שבישראל ה-ARPU של המפעילים יורד (חוץ מברשת החדשה של פלאפון, שם המגמה הפוכה) והשינוי בתחום מעלה לא מעט אתגרים למפעילים. האם כל המכשירים צריכים להיות תחת חשבון אחד? האם המפעיל צריך להציע סל אחד של קישוריות הכולל שיחות קוליות, SMS וחבילת גלישה לכל המכשירים?

לדברי רו"ח טל חן, שותף וראש מגזר ההיי-טק בדלויט בריטמן אלמגור זהר, "בישראל עדיין יש סבסוד של מכשירים אך לאור הצפי בצמיחת רשתות ה-WiFi בשנים הקרובות, יהיה שינוי ברמות הסבסוד".

לא גולשים תוך כדי תנועה

מגמה נוספת שמסתמנת היא שהצמיחה באינטרנט הסלולרי תוביל צרכנים לבחור רשת על-פי היכולות ההנדסיות שלה, ולא רק על-פי שיקולי מחיר. כלומר, מפעיל שיהיה איטי מדי - יהפוך ללא אטרקטיבי. זו גם הסיבה שפלאפון דוחפת חזק את הקמפיין שמציב אותה כמפעילה שמציעה את המהירויות הגבוהות ביותר בעולם לגלישה באייפון.

לדברי יוזמי המחקר, הגלישה הסלולרית צמחה משמעותית וכיום היא מציעה מהירויות גלישה גבוהות, מחירים אטרקטיביים המהווים תחרות לגלישה ברשת הקווית ותוכניות "גלוש כפי יכולתך" רבות. מהמחקר עולה כי מרבית הנסקרים הצביעו על שני הגורמים העיקריים הצפויים לעודד שימוש רב יותר של גלישה סלולרית - מחירים נמוכים יותר (54%) ומהירות גבוהה יותר (50%).

חן מציין כי "בעולם שבו הסגמנט הצומח בקצב המהיר ביותר הוא מכשיר הטאבלט, שלו חוזקה בולטת במיוחד בצפייה בתוכני וידיאו, יתקשו המפעילים לספק את רוחב הפס הנדרש כדי לעמוד בביקושים לצריכת וידיאו מצד בעלי הטאבלטים. לכן, לא מן הנמנע כי גלישה אלחוטית תהפוך לחלק בלתי נפרד מהצעת הערך של המפעילים הסלולריים".

מגמה נוספת במחקר, שתומכת במגמה הקודמת, היא כי עיקר הגלישה הסלולרית מתבצע דווקא במצב סטטי - בבית, במשרד, אצל חברים או בלימודים - ולא בתנועה, כמו בנסיעה ברכבת או באוטובוס. אם עיקר השימוש בגלישה הסלולרית מתבצע כשאנחנו נייחים, ואם עדיין יקר יותר להעביר ג'יגה ביט של מידע על-גבי הרשת הסלולרית, הרי שהמפעילים צריכים לבחור בקפידה כיצד ניתן לענות על צורכי הקישוריות של לקוחותיהם, תוך מזעור העלויות התפעוליות שלהם.

זו "צרה" שבגינה המפעילים יהיו חייבים לעבור לדור רביעי ולאמץ שילוב עם רשתות WiFi על-מנת להפחית את העומס על הרשתות הסלולריות כדי לעמוד בביקושים.

המחקר מציין עוד שתי מגמות בולטות: הודעות ה-SMS שממשיכות לתפוס נפח משמעותי מהשימושים, והפרסום בסלולר. בבריטניה, לדוגמה, 10% משתמשים בהודעות טקסט לפחות פעם בשעה וכ-50% משתמשים בשירות הודעות ה-SMS מספר פעמים בשעה. יתרה מכך, בעלי הסמארטפונים, שלכאורה יכולים להשתמש במגוון רחב של פונקציות הנמצאות במכשיריהם, הם למעשה פלח השוק שצורך את השירות בתדירות הגבוהה ביותר עם 84% משתמשים בשירות על בסיס יומיומי.

לגבי הפרסום בסלולר נמצא כי ההכנסות מהתחום לא ממריאות ועל-פי הערכות שונות צפויות הכנסות של מיליארדי דולרים בודדים בלבד במהלך 2011, שיהוו פחות מ-1% מעוגת הפרסום הכללית שמסתכמת בכ-500 מיליארד דולר בשנה.

ההכנסה למנוי מפרסום בסלולר צפויה לעמוד על פחות מדולר אחד, וזאת בהשוואה לעשרות מיליארדי דולרים שמושקעים בפרסום באינטרנט, שבו ישנם כ-2 מיליארד גולשים. להערכת דלויט, הפרסום בסלולר יהפוך לפלטפורמה המובילה בעתיד הקרוב, אולם על-מנת שתחזית זו תתממש חשוב להכיר בחולשות ובחוזקות שיש לפלטפורמה זו.

2. ישיבת הממשלה שאישרה אתמול (א') את התיקונים שאמורים לאפשר למיזם התקשורת של חברת החשמל לצאת לפועל, העלתה לא מעט תהיות, ובהן: מדוע בכירים בממשלה שאישרו את המיזם בשנה שעברה, קמים עכשיו ונלחמים נגדו? מדוע התקומם, למשל, מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, ונשא דברי תוכחה נגד? או מה קרה לשרת התרבות, לימור לבנת, שהייתה פעם שרת התקשורת וכנראה עיניה כלות לראות את הצלחתם של שר התקשורת משה כחלון ושר האוצר יובל שטייניץ, שמצליחים לדחוף את המיזם? סימני שאלה גדולים עולים גם סביב התנגדות שר התחבורה ישראל כץ ודן מרידור, שהוא האחרון שניתן היה לצפות ממנו שיתנגד.

נראה שהלוביסטים של הוט ובזק הצליחו לעשות עבודה טובה יותר על אנשים אלה מאשר על רוב השרים שתמכו באופן גורף במיזם. מי שהפתיע לטובה היה דווקא שר הביטחון אהוד ברק, שאמר דברים חשובים על חשיבות המיזם ועל כך שחברת החשמל בכלל מסכימה לאפשר לגורם פרטי לשלוט במיזם.

כנראה שהסיבות להתנגדות המפתיעה, ולמארב של האוזר ואחרים היא שהם לא האמינו שהמיזם ימומש. כשאישרו אותו בשנה שעברה, זה היה נראה כמו משהו שתלוי באוויר. והנה, לפתע הוא קורם עור וגידים ויש סיכוי לא רע שייהפך ממשי. כחלון ושטייניץ ניהלו אתמול קרב מאסף בממשלה שבסך הכול הייתה אמורה לאשר תיקונים קלים יחסית בהחלטה שאישרה ביולי אשתקד, ומצאו את עצמם מותקפים במשך שעתיים.

ניתן רק לשער שהתוצאות בסקרים האחרונים, שמציבות את כחלון במקום הראשון בין השרים בעשייה הציבורית, היא לצנינים בעיני חלק משרי הליכוד. מפתיע שדווקא חבריו למפלגה מתקשים להבין למה המיזם הזה נחוץ כל-כך.