גיזה: ההיי-טק בארץ קטן מדי; ההון סיכון מתייבש

חברת הניהול גיזה הון סיכון מרחיבה את הפעילות שלה מחוץ לישראל, והשלימה באחרונה גיוס של 30 מיליון דולר לקרן שתפעל בפולין - כך נודע ל"גלובס". הקרן החדשה, GPV (Giza Polish Ventures), תמוקם בפולין ותשקיע בחברות מקומיות. היא תפעל בד בבד עם פעילותה של גיזה בישראל.

"היקף פעילות קרנות ההון סיכון בישראל הולך ומצטמצם", אומר אורי קירשנר, שותף-מנהל בגיזה, בראיון בלעדי ל"גלובס". "בשנת 2010 השקיעו הקרנות כמיליארד דולר בחברות ישראליות - מחצית ממה שהושקע בשנת 2000. מתרחשת מגמת צמצום משמעותית, והיום 80% מההון הזה מגיע ממשקיעים זרים. לכן, החלטנו שכדי לשמור על הרלבנטיות שלנו, לא נגביל את הפעילות רק לישראל".

גיזה היא אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל. זאב הולצמן וצביקה שכטר הקימו אותה בשנת 1992, והיא מנהלת 562 מיליון דולר בחמש קרנות. הולצמן מכהן כיום כיו"ר הקרן, אחרי שהעביר ב-2007 את הניהול לקירשנר.

עיקר ההשקעה של גיזה הוא בחברות בתחומי תקשורת, מוליכים למחצה, טכנולוגיית מידע, ניו-מדיה, אינטרנט ומדעי החיים. מלבד ישראל יש לה יש פעילות בסינגפור ובטאיוואן, שעליה אחראים שמואל חפץ ויובל אבני.

"פולין היא הציר המרכזי באירופה", אומר חפץ, "יש לה כלכלה צומחת ויציבה, אוניברסיטאות מוערכות, סטודנטים להנדסה ומחקר, והיא שרדה את משבר האשראי בכבוד. יש שם שוק מקומי גדול".

- ובכל זאת, מה לקרן הון סיכון ישראלית בפולין?

קירשנר: "בעשור האחרון אנחנו מרחיבים את הפעילות הבינלאומית של הקרן בכל מיני ערוצים. האסטרטגיה שלנו היא להיות פעילים באזורים שיש בהם שווקים בצמיחה ושאינם רוויים בתחרות - כאלה שיש להם סינרגיה פוטנציאלית עם ההיי-טק בישראל ועם מה שגיזה יודעת לעשות. אנחנו רוצים לזהות וללוות חברות בשלבים המוקדמים, עד ההצלחה".

לדברי קירשנר, בישראל גיזה גייסה את הקרן ב-2008 והתחילה להשקיע מאוחר יחסית. "יש לנו עוד 70 מיליון דולר פנויים להשקעות חדשות - כלומר עוד שש או שבע השקעות חדשות. אבל ישראל קטנה ופעילותה מתייבשת. ההיי-טק הישראלי הוא בעל הישגים אבל קטן. כקרן הון סיכון אנחנו מאמינים שאנחנו לא יכולים להתמקד רק במה שקורה בישראל. כשמשקיעים בתחום, חייבים להכיר את כל שרשרת המזון שלו".

- קרנות ישראליות לא הצליחו במיוחד עד היום בפעילות שלהן מעבר לים.

קירשנר: "כי הן פנו לשוק האמריקני שהוא רווי בתחרות של קרנות, משקיעים ויזמים. אנחנו מסתכלים על אזורים אחרים לגמרי. אירופה קרובה יותר וקלה יותר לחדירה. יש שבע מדינות אירופיות עם שווקים גדולים ובתוליים שאפשר לפתח בהן די בקלות, למשל, חברות אינטרנט מצליחות בשפה מקומית. חלק ניכר מחברות האינטרנט הרוסיות הגדולות הוקמו בידי יזמים ישראלים ומחזיקות מרכז בתל אביב".

אבני: "חברנו בפולין לשותף מקומי והתחלנו לגייס קרן. הכסף שגויס הוא פולני ומגיע מגורמים שונים - פרטיים, משפחות ומוסדיים, ויש גם תמיכה ממשלתית. בחודשים הקרובים נתחיל להשקיע בחברות פולניות מהקרן. גיזה תנהל את GPV, שתהיה קרן פולנית עם הנהלה מקומית ותשקיע בחברות פולניות. נהיה חלק מההנהלה, אבל הדגש יהיה על שותפים מקומיים, בכירים בתעשייה עם ניסיון קודם בהשקעות".

"חברות שמייצרות הכנסות מיומן הראשון"

לדברי חפץ, הם זיהו בפולין קרקע פורייה להצמחת חברות Seed, שלא כמו במקומות אחרים בעולם: "תוכניות עידוד ממשלתיות בניו זילנד או באוסטריה נכשלו. לא בכל מקום יש תנאים להשקעה בחברות מסוג זה. עד היום זה הצליח בסיליקון ואלי, בבוסטון ובישראל. אנחנו רוצים להביא את הניסיון שלנו לעוד מקומות שבהם יש סיכוי שזה יצליח".

- יש שוני בין ההיי-טק הישראלי והפולני?

חפץ: "הם מאוד שונים. בפולין החברות באמת יושבות בגראז' או במרתף. העובדים לא מקבלים רכב צמוד, והפעילות מאוד צנועה. למשל, חברה שהחליטה לצ'פר את העובדים שלה, קנתה להם אופניים. חברה אחרת פועלת מבניין מגורים בפרבר של ורשה. היא התחילה בגראז' ולקחה עוד ועוד דירות, והיום המשרדים שלה פרוסים על כמה בתי מגורים סמוכים. יש שם חברות מצליחות שפונות לשוק המקומי ומייצרות הכנסות מיומן הראשון".