שר הביטחון, אהוד ברק, אומר שישראל תיאלץ להגדיל את הוצאותיה הצבאיות בגלל התהפוכות במדינות ערב וייתכן שהיא תצטרך לבקש מארה"ב סיוע צבאי נוסף בסך 20 מיליארד דולר שיסייע לה להתמודד עם איומים פוטנציאליים שעלולים לנבוע מהאירועים במזה"ת. הוא הדגיש, כי לנוכח הלחצים שמפעיל ממשל אובמה על ישראל והפלסטינים לחדש את המו"מ לשלום, ישראל לא תוכל לבקש התחייבות אמריקנית לסיוע צבאי נוסף בלי שתניח על השולחן הצעת שלום "נועזת". ברק אמר את הדברים בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל".
יחד עם זאת ציין ברק, שישראל אינה צריכה לחשוש מהשינויים באזור או מנטילת סיכונים שקשורים בוויתורים גדולים כדי לקדם שלום עם הפלסטינים.
"זו רעידת אדמה היסטורית... תנועה בכיוון הנכון, רוויית השראה", אמר שר הביטחון. "זו תזוזה של מדינות ערב לכיוון המודרניות".
מכל מקום, בטווח הקצר חוששת ישראל שאיראן וסוריה "עלולות להיות האחרונות שיחושו את ההשפעות" של גלי התסיסה האזורית, ושלחץ ציבורי עלול לדחוף את המנהיגים החדשים במצרים להתרחק מהסכם השלום שלה עם ישראל, שנחתם ב-1979, הדגיש ברק. לדבריו, לישראל לא נשקף שום איום מיידי, אך היא תצטרך להגדיל את הוצאותיה הצבאיות בטווח הארוך.
"סוגיית הסיוע הצבאי האיכותי (כלומר סיוע שמשמר את העליונות האיכותית של צה"ל על פני צבאות מדינות ערב) נעשתה יותר חיונית מבחינתנו", הוסיף שר הביטחון. "ייתכן שיהיה זה נבון להשקיע עוד 20 מיליארד דולר לשדרוג ביטחונה של ישראל לדור הבא, פחות או יותר... ישראל חזקה ואחראית תוכל להיעשות גורם מייצב באזור הסוער שלנו".
אנליסטים מציינים, שישראל מוציאה כ-9% מהתמ"ג שלה (או כ-17 מיליארד דולר בשנה) על ביטחון. שלושה מיליארד דולר מסכום זה תורמת ארה"ב בחבילת סיוע צבאית שנתית.
"עדיין מוקדם לקבוע האם איראן מנצלת את התסיסה הצבאית לטובתה"
ברק צייין, שעדיין מוקדם לקבוע האם איראן מנצלת את התסיסה הצבאית לטובתה. אך לפני שההתקוממויות החלו, בינואר, "היה אפשר לראות שהמנהיגים הערבים מתחילים לגדר את ההימורים שלהם לגבי השאלה, מי המנהיג הצבאי החזק באזור, איראן או ארה"ב"?
שר הביטחון אמר עוד, כי הוא מאמין שמצרים תכבד את הסכם השלום עם ישראל ותוסיף לקיים שת"פ ביטחוני עם ישראל "בשלב הזה". הוא סיפר ששוחח טלפונית עם עמיתו המצרי, פילד-מרשל מוחמד חוסיין טאנטאווי, שעומד בראש המועצה הצבאית שהחליפה את חוסני מובארק. ברק, שנלחם מול טאנטאווי במדבר סיני במלחמת יום כיפור, ב-1973, אמר לו בשיחה: "מוטלת עלינו האחריות להימנע מכך שהצעירים שלנו יילחמו שוב אלה באלה".
אך ברק דיווח ל"וול סטריט ג'ורנל" גם על שיחה שקיים עם בכיר מצרי אחר, שבשמו לא נקב. בכיר זה אמר לברק, שישראל יכולה לצפות ליחס שונה ממצרים, אלא אם כן היא תנוע לקראת הסכם שלום עם הפלסטינים. "הוא אמר לי, 'אנו עומדים לקיים בחירות חופשיות באמת... המפלגות במצרים ישכרו יועצים בארה"ב ובאירופה והן יגלו מיד שמה שיכול להביא להן קולות של בוחרים הוא גילוי עוינות לישראל ולארה"ב'".
שר הביטחון העלה את חששות ישראל בפגישה עם שר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, בוושינגטון, בפברואר. ברק ישוב וייפגש עם גייטס בסוף מארס, בביקור מתכונן של שר ההגנה בישראל.
ברק ציין, שפקידים ישראליים דנים עתה על גורמים שונים של יזמת שלום. לדבריו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יודיע על יזמה כזו בעתיד הקרוב. יזמה זו תושתת על מדינה פלסטינית טנטאטיבית, עם גבולות ארעיים, שתוכרז לפני שיוכל המו"מ על סוגיות הליבה. גורמים פלסטיניים כבר אמרו, שיתנגדו ליזמה כזו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
