יש צורך בבניית כ-6,000-9,000 חדרים בבתי מלון ב-5 השנים הקרובות, בהתאם למצב הביטחוני ולמשתנים מאקרו-כלכליים שונים כגון תעריף הלינה, רמת התוצר לנפש ורמת שער החליפין - כך קובע מחקר שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל בראשות ד"ר קרנית פלוג.
המחקר מראה כי הביקוש של ישראלים ותיירים ללינות בבתי מלון שונה ומושפע מגורמים שונים. לדוגמה, הביקוש של ישראלים לבתי מלון רגיש לתעריף הלינה יותר מזה של התיירים. לעומת זאת, נמצא כי רגישותן של לינות הישראלים למצב הביטחוני נמוכה משמעותית מזו של התיירים. יצוין כי על אף שהלינה בבתי המלון מהווה רק כ-30% מההוצאה של תייר בישראל, מחסור בחדרי מלון הוא חסם להתפתחות הענף.
לפי המחקר, בכל התרחישים האפשריים גדלים הביקושים העתידיים, הן מצד ישראלים והן מצד תיירים, ללינות. אולם גודל העלייה רגיש לתרחישים השונים. בתרחיש הבסיסי מתקבל כי כדי לענות על הביקושים העתידיים יש להגדיל את קיבולת החדרים בסך הכול ב-9,000 חדרים מ-2011 עד 2015. בתרחישים של ייסוף שער החליפין, קרי התחזקות השקל מול הדולר או האירו, דבר המייקר את עלות השהייה עבור התייר, מתקבל כי יש להגדיל את קיבולת החדרים בכ-6,500 בלבד.
בתרחיש שבו מתקיים גם ייסוף שער החליפין וגם ביטול הפטור ממע"מ, כך שיהיה צורך לשלם מיסוי נוסף אשר ייקר את השירות, הצורך הוא לבנייה של 5,900 חדרים בלבד. בתרחיש של הרעה במצב הביטחוני התקבל שיש להגדיל את הקיבולת ב-7,500 חדרים.
לפי הבדיקה שערכו כלכלני בנק ישראל, בעשור האחרון כמעט ולא נפתחו בתי מלון חדשים בישראל, בעוד שכמות החדרים במרבית המדינות המפותחות, ובמיוחד במדינות אגן הים התיכון, גדלה לנוכח העלייה המתמשכת בתנועת התיירים בעולם.
כמו כן הם מציינים כי מדובר בענף שתורם לצמיחה ובעיקר להעסקת עובדים שאינם אקדמאים (בעלי השכלה נמוכה) ומהפריפריה - אוכלוסיות המאופיינות בשעורי תעסוקה נמוכים יחסית. לפי בנק ישראל, הערך המוסף של שירותי התיירות בישראל, כולל שירותי תיירות לישראלים ותיירים ושירותי טיסות, נאמד ב-2007 בכ-12 מיליארדי שקל והיווה כ-2% מהתמ"ג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
