מהיום: עשרות שקלים בודדים בלבד על הוצאות בגביית חוב

לא אחת קורה שאזרח שוכח לשלם חוב פעוט לעירייה או לרשות מקומית ומוצא עצמו אחרי מספר חודשים מחויב על-ידי משרד עורכי דין פרטי בסכום הגבוה פי עשרה עבור הוצאות גבייה.

החל מהשבוע לא ניתן עוד לעשות זאת, לאחר שוועדת חוקה חוק ומשפט וועדת הכספים אישרו להגביל את סכום ההוצאות שניתן להטיל על אזרח בעת גביית חוב.

פקודת המסים היא זו שמסדירה את גובה ההוצאות אותן יכולות הרשויות במדינה, כמו לדוגמה עיריות או מד"א, לגבות עבור גביית חוב, והן נעשות באמצעות הליך של אכיפה מינהלית ולא באמצעות ההוצאה לפועל.

האכיפה שמהווה תחליף לפסק דין כוללת פעולות כמו עיקול ותפיסת נכסים, עיקול של כספים ונכסים אצל צד שלישי ורישום עיקולים בגופים ממשלתיים.

אלא שאותה סמכות פוגעת לעיתים בזכויות הפרט, משום שהיא מאפשרת לנקוט אמצעי גבייה והוצאה לפועל ללא התדיינות משפטית ובלא קבלת פסק דין, ובעיקר ללא תקרת סכום גבייה.

מטרת התקנות שהתקבלו נועדה להסדיר את גובה ההוצאות, כך שהיום ניתן יהיה למשל לגבות על משלוח דרישה ראשונה בכתב עבור חוב סכום מקסימלי של 15 שקל, ועבור משלוח דרישה ראשונה בכתב בדואר רשום סכום של 22 שקל בלבד.

כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה לשלוח יותר מ-3 דרישות תשלום בשנה, על מנת להגביל את גובה ההוצאות גם במקרה הזה.

אחת הבעיות העיקריות ממנה סבלו החייבים היא העברת הסמכות לגביית הכספים לידי משרדי עורכי דין פרטיים, שהאינטרס שלהם הוא להגדיל את ההוצאות בכל תיק גבייה, מאחר שזהו הנתח שמגדיל את הכנסותיהם ואת רווחיהם - כך עולה מחוות-הדעת המשפטית שגיבש הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה.

חשוב לציין כי רבים מהחייבים חסרים ידע משפטי ויכולת להתגונן בפני אותם סכומים הנגבים על-ידי המשרדים הפרטיים. רבים מוצאים את עצמם משלמים עבור חוב של 100 שקל בתחילת השנה סכום של 1,300 שקל בסופה, מבלי שהיו מודעים כלל לאותו חוב.

בחוות-הדעת צוין כי למרות שהעברת הגבייה למשרדים פרטיים כוללת גם יתרונות כמו ייעול מערך הגבייה ומניעת לחצים על עובדי הרשות, הרי שהיא בעייתית: "בין היתר, מאחר שהיא מגלמת אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים ועלולה להביא לפגיעה בזכויותיהם של החייבים", כך נכתב בחוות-הדעת.

מלבד קביעת תקרת הגג לתשלום, התקנות גם מגבילות הוצאות חריגות, כאלה שנדרשו בשל נסיבות מיוחדות של המקרה או הנכס.

נקבע כי סכום ההוצאה לא יעלה על 50% מהחוב המקורי בתוספת הצמדה וריבית, או 50 אלף שקל, לפי הנמוך מבניהם.

גם מבקר המדינה העלה את נושא הגבייה בדוח שפורסם בשנת 2008. הממצאים שהועלו בדוח הצביעו על ליקויים משמעותיים בעבודת הרשויות המקומיות שנבדקו מול חברות הגבייה. בין היתר, נמצא פער של עשרות ואף מאות אחוזים בין התשלום שחייבים נדרשים לשלם עבור אותן פעולות אכיפה שחברות גבייה מבצעות ביישובים שונים בארץ.

הוצאות בגביית חוב

משלוח דרישה ראשונה בכתב - 15 שקל
משלוח דרישה נוספת בכתב בדואר רשום - 22 שקל
הודעה לסרבן על עיקול בידי צד שלישי - 15 שקל
עיקול רכב במשרד הרישוי - 80 שקל
הוצאות גבייה על גרירת רכב - 400-620 שקל
פריצת דלת של רכב - 150 שקל