עיריית ת"א: "תושבי העיר לא צריכים לסבסד את העסקים"

‏"חידוש חוזי החכירה לעסקים באזורים המצויים מערבית לאיילון בת"א יכניסו כמיליארד שקל לקופת העירייה", כך אמר היום מנכ"ל עיריית ת"א מנחם לייבה. עוד הוא ציין: "צריך לזכור שהקרקע שייכת לציבור התל אביבי והזכויות שניתנו לבעלי ההון ולחוכרים האחרים הן בדיוק לפי מה ששולם על ידם ב-1950. אין לנו כוונה להעניק זכויות עודפות שבגינן לא שולם דבר לציבור. מבחינתנו מתן הטבה בניגוד לחוזה החכירה המקורי, כמוהו כמתנה על חשבון הציבור. העירייה לא תשתף פעולה עם אי-תשלום מלא של ערך הקרקע בהתאם לתקופת החכירה, ואנחנו לא רואים סיבה מדוע החוכרים לא ישלמו את הנדרש מהם לקופת העירייה. לא רואים סיבה מדוע על תושבי ת"א לסבסד את פעילותם המסחרית של החוכרים".

‏כזכור, ביולי האחרון החלה התארגנות של עשרות בעלי עסקים שחוכרים שטחים באזור ציר יגאל אלון בת"א נגד תנאי התשלום שהציבה העירייה לתקופת החכירה הנוספת לשטחיהם בשיעור ששווה ל-91% משווי הקרקע, דרישה שבעיניהם איננה סבירה.

‏ עיריית ת"א רשומה כבעליה של קרקעות ששטחן כ-260 דונם בארבעה מתחמים מרכזיים בציר יגאל אלון וסמוך לו: מתחם ביצרון, מתחם אנילביץ', מתחם נחלת יצחק ומתחם מונטיפיורי. השטחים הוחכרו ב-1950 על ידי העירייה לחוכרים שונים ל-60 שנה ותקופה זו הסתיימה באוגוסט האחרון, עם אופציית הארכה ל-49 שנה נוספות. במדריך לחידוש החכירה שהפיצה העירייה לחוכרים ביוני 2010 מפורטים עקרונות התשלום עבור התקופה הנוספת, לפיהם דמי החכירה המהוונים בתשלום מלא לכל תקופת החכירה יהיו בשיעור ששווה ל-91% משווי הקרקע. לטענת החוכרים, על שטחים דומים שנחכרים מידי מינהל מקרקעי ישראל משלמים רק 13%-23% משווי הקרקע.

בחודשים האחרונים הגיע הנושא גם לדיוני בתי המשפט. העירייה הודיעה היום כי תנאי התשלום שהוזכרו בעבר יישארו על כנם, כשבפני החוכרים עומדות שתי אפשרויות: לשלם מראש ל-49 שנה בשיעור של 91% משווי הקרקע או לשלם מראש לשבע שנים בשיעור של 29%.

‏לייבה ציין כי כ-65% מכלל שטחי החכירה מוחזקים בידי חוכרים במגרשים ששטחם נע בין שלושה ל-23 דונם, עמם נמנות חברות מובילות במשק כמו חברת החשמל, צ'ק פוינט, אמפא נדל"ן, מיקרודף, שפיר (מפעלי נייר חדרה), סמל"ת, רבוע כחול, המשביר המרכזי, אשדר, החברה הישראלית לספנות, אמות השקעות, גוטקס, טרה, גזית גלוב, יוניון מוטורס, מוטורולה, הארגז והמדינה. חלקן של החברות כבר חידשו את חוזי החכירה על פי תנאי העירייה.

‏עוד ציין לייבה ש"אין כלל מקום להשוואה בין מדיניות העירייה לבין מדיניות המינהל בהחכרת קרקעות, מדובר בשני גופים הפועלים לפי הסדרים שונים לחלוטין". בנוסף הוא ציין שדמי החכירה שייגבו מהחוכרים יועברו לקרן המקרקעין של העירייה, והם ישמשו לצרכים מוגדרים בפיתוח תשתיות ורכישת נכסים לטובת הציבור.

בתגובה ציין אבי אלפיה, מנהל קהילת חוכרי הקרקעות, כי "הנתונים שמציגה עיריית ת"א אינם מדויקים ונמוכים בעשרות אחוזים, העירייה גם 'שוכחת' לציין שלצד כמה חברות גדולות אותן הזכירה, נמצאים מאות רבות של בעלי עסקים קטנים, אותם העירייה רוצה לנשל מנכסיהם. עיריית תל אביב מציגה את עצמה כמגינה על תושביה, אך בהתנהלותה השערורייתית היא פוגעת בהם. בקרוב מאד לא יהיה אדם בר דעת שירכוש נכס בעיר (חנות או דירה) העומד על קרקע בבעלות העירייה. קשיי המכירות בפרויקט גינדי-השוק סיטונאי כבר ידועים. מעבר לכך, חמדנותה של העירייה הביאה את החוכרים במתחמי 2010 לפנות לבתי המשפט אשר כבר הפיק כמה צווי מניעה כנגד העירייה. תוצאות חמדנות זו של העירייה תהיה שכולם יחכו להכרעת בית המשפט (כ-10 שנים), ובינתיים המתחמים החשובים האלה תקועים, ההזנחה חוגגת, אין פיתוח, אין עסקאות, וכתוצאה מכך גם אין הכנסות לעירייה".