בנק ישראל: "הפחתת המסים העלתה את השכר נטו"

"הפחתת המסים הישירים מעבודה משנת 2004 אפשרה את צמיחת התוצר לנפש ללא גידול בשכר הברוטו לעובד, ובמקביל לעלייה בשכרו הנטו" - זוהי המסקנה העיקרית ממחקר של בנק ישראל בנוגע לשכר השכירים במשק הישראלי, מתוך קטע שיפורסם בדוח בנק ישראל ב-30 במארס.

בדוח צוין אמנם כי חלה "ירידה חדה" בגידול בשכר הריאלי ברוטו, מרמה של 1.8% בשנה בעשור של שנות ה-90 ל-0.02% בשנה בלבד בעשור החולף, אולם בבנק ישראל מדגישים כי "אחד ההסברים האפשריים לשינוי המגמה בקצב הגידול של השכר ברוטו הממוצע הוא הירידה בשיעורי המס על השכר, שאפשרו צמיחה ללא גידול בשכר מנקודת הראות של המעביד".

בבנק ישראל מנתחים את תוכנית הממשלה להוריד את המס הישיר על עבודה בשנת 2003. מדובר בתוכנית ארוכת טווח שהואצה ב-2005 ובשנת 2009 היא אף הורחבה עד לסוף 2016. בשנים 1995-2000 עלה שיעור המס הממוצע מ-29% ל-32%, ומשנת 2001 הוא ירד בשיעור חד של עד 23% בשנת 2010.

כך, השכר הממוצע נטו במשק עלה בשנים 2001-2010 ב-0.7% בממוצע לשנה - מעל קצב הגידול הממוצע בשכר ברוטו.

"הרפורמה להפחתת המס הישיר מעבודה, שהחלה בשנת 2003 וצפויה להימשך עד שנת 2017, תרמה לתחרותיות של המשק הישראלי", נכתב בדוח בנק ישראל. "הפחתת המס אפשרה עלייה בשכר נטו של העובד ללא גידול של עלויות הייצור למעסיק והגדילה את השכר נטו של מרבית העובדים שעבדו לפחות 10 חודשים בשנה, במיוחד של אלה ששכרם גבוה".