שיעור החדירה של האינטרנט בישראל הוא מהגבוהים בעולם. באופן טבעי, בשני העשורים האחרונים התפתחה גם כלכלת אינטרנט ענפה, המורכבת הן מאתרים וחברות סטארט-אפ שמציעים שירותים ומוצרים דיגיטליים, והן מבתי עסק רבים שהצטרפו למהפכת השיווק והפרסום המקוונת.
מחקר חדש של חברת הייעוץ מקינזי חושף לראשונה את היקפה האמיתי של כלכלת האינטרנט המקומית, תוך התייחסות לשני אלמנטים מרכזיים בשוק המקומי - תחום של טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), הכולל שירותים והוצאות על ציוד; ותחום של רכישת מוצרים ושירותים באינטרנט (מסחר אלקטרוני).
המחקר, שמימנה ענקית האינטרנט גוגל, מסתמך על מגוון רחב של מקורות מידע, לצד יותר מ-40 ראיונות עם מומחים, בהם בכירי הלמ"ס, בנק ישראל, מכון היצוא וה-OECD.
לא ממנפים את הפלטפורמה
מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הוא אחד הנדבכים המרכזיים בכל כלכלה מערבית משגשגת, ובישראל אחראי מגזר זה לכ-55% מהמשרות במשק. ענף זה, וזיקתו לעולם האינטרנט, נבחנו בעזרת סקר של 401 חברות ישראליות, שהתאימו להגדרה של עסק קטן או בינוני, לצד ראיונות עומק שהתבצעו עם חלק מהחברות.
מהסקר עולה כי כמחצית מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל ממנפים את פלטפורמת האינטרנט לצורכי שיווק ומכירה, כאשר 80% מהמשרות החדשות שנוצרו ב-3 השנים האחרונות במגזר זה מגיעות מהעסקים הללו, שהשכילו לנצל את הפלטפורמה הדיגיטלית.
התוצאות מעידות כי קיימים הבדלים משמעותיים בשיעור חדירת השימוש באינטרנט על-ידי עסקים קטנים ובינוניים, בין אזורים גיאוגרפיים שונים. כך, לדוגמה, שיעור העסקים הקטנים והבינוניים בדרום עומד על 30%, בהשוואה לשיעור של 36% בירושלים, ושיעור של 60% באזור השרון ובמרכז. מעניין לציין כי במדינות אחרות, הריחוק הגיאוגרפי של העסקים מהמרכז דווקא מגדיל את השימוש באינטרנט, שכן הוא מאפשר להם לגשר על הפערים.
ואולם, למרות הפוטנציאל הרב הטמון באימוץ הפלטפורמה האינטרנטית, בתי עסק רבים עדיין זקוקים להדרכה צמודה על מנת לפעול בבטחה בעידן הדיגיטלי. אחד התחומים שבהם אימוץ הערוץ המקוון נמוך באופן מיוחד הוא תחום התשלומים המקוונים - פחות מ-2% מהעסקים שנכללו בסקר מאפשרים להזמין או לשלם באמצעות האינטרנט. זאת, בהשוואה לכ-20% מהעסקים בבריטניה.
במחקר נמדדו גם הביצועים של ישראל בזירת האינטרנט, על בסיס 3 פרמטרים עיקריים: מעורבות (מודד את היקף השימוש של המגזרים השונים באינטרנט); סביבה (מודד את מצבן של התשתיות במדינה); והוצאה (מודד את כמות הכסף המוזרם באמצעי מסחר דיגיטליים ופרסום מקוון).
על-פי מדד זה, הקרוי e3, ישראל מדורגת במקום ה-19 מבין 34 המדינות החברות בארגון ה-OECD, לפני מדינות כבלגיה או אירלנד, ואחרי מדינות כדנמרק וארה"ב. ישראל מצטיינת במיוחד בתחום המעורבות, בין היתר הודות לשימוש עסקי גבוה באינטרנט, אבל ממוצבת במקום פחות טוב בתחום הסביבה (בשל העדר תשתית אינטרנט איכותית ומספקת), ובתחום ההוצאות (בשל ההיקף המצומצם של המסחר המקוון).
לא קונים מספיק ברשת
כלכלת האינטרנט בישראל הסתכמה בכ-50 מיליארד שקל ב-2009, ואחראית לכ-6.5% מהתמ"ג. ממצא זה ממצב את ישראל כאחת מכלכלות האינטרנט המובילות בעולם, וגבוה מהתרומה של תחום הבינוי לתמ"ג הישראלי (5.4%), וקרוב יותר לתרומה של סקטור הבריאות והרווחה (6.8% מהתמ"ג) וסקטור החינוך (7.7% מהתמ"ג).
על-פי ממצאי המחקר, כלכלת האינטרנט המקומית צפויה לצמוח בקצב שנתי של 9% - כפול מקצב הצמיחה של המשק הישראלי. ב-2015 צפויה כלכלת האינטרנט הישראלית להסתכם בכ-85 מיליארד שקל, שיהוו 8.5% מהתמ"ג.
ואולם חולשתו של שוק האינטרנט המקומי נחשפת כאשר מנסים לאמוד את תחום הסחר האלקטרוני, ואת תרומתו לכלכלת ישראל. מהמחקר עולה כי ענף זה נאמד ב-4 מיליארד שקל בלבד, וצפוי להכפיל עצמו עד 2015 ל-8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לצמיחה שתגיע מענפי התיירות, הביטוח והמדיה הדיגיטלית.
על-פי הממצאים, המסחר המקוון אחראי כיום רק ל-0.5% מהתמ"ג של ישראל - שיעור נמוך באופן משמעותי לעומת הנעשה במדינות מערביות אחרות. כך, לדוגמה, היקף הסחר האלקטרוני בבריטניה מסתכם ב-3.5% מהתמ"ג, ובצרפת תרומתו של המסחר המקוון לתמ"ג הינה 1.5%.
היקף הסחר האלקטרוני בישראל נמוך בהשוואה לנעשה במדינות מפותחות אחרות, כשהסיבות לכך נעוצות בתרבות הצרכנית הישראלית, שעדיין מעדיפה את האינטראקציה האישית עם המוכר, בתפיסה הסובייקטיבית של הצרכנים, שסבורים כי היצע המוצרים ברשת מוגבל בה בעת שהמחיר גבוה, וכן בהיעדר האמון בתשתית ההזמנה והאספקה בישראל.
עם התחומים המובילים בתחום הסחר האלקטרוני נמצאים ענף התיירות המקוונת (800 מיליון שקל); היקף העמלות הבנקאיות מעסקאות מקוונות (500 מיליון שקל); ענף הביטוח (400 מיליון שקל); ומוצרי מזון (350 מיליון שקל). בולט במיוחד ענף מוצרי האלקטרוניקה, שמגלגל כ-400 מיליון שקל מדי שנה, ומשקף 7%-8% מהמסחר האלקטרוני.
ישראל - יצואנית אינטרנט בולטת
היקפה המכובד של כלכלת האינטרנט המקומית הוא בעיקר תוצר של מגזר טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT). מהמחקר עולה כי לאינטרנט יש תרומה חיובית למאזן המסחרי של ישראל, כאשר הפער בין היצוא (31 מיליארד שקל) ליבוא (12 מיליארד שקל) נאמד ב-19 מיליארד שקל. כך, היצוא נטו מהווה כ-2.5% מהתמ"ג של ישראל, ולמעשה הוא התורם המשמעותי ביותר לכלכלת האינטרנט הישראלית.
עם זאת, היקף ההוצאה הממשלתית בתחום קטן באופן יחסי - מדינת ישראל משקיעה בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט כ-13 מיליארד שקל בשנה (כ-10% מסך ההשקעות, או 1.7% מהתמ"ג של ישראל). סך ההוצאה הממשלתית הקשורה לאינטרנט מוערך ב-6 מיליארד שקל, המהווים כ-2% מסך ההוצאה הממשלתית.
למגזר זה יש השפעה ניכרת גם על ענף התעסוקה במשק הישראלי. על-פי המחקר, חלקו היחסי של הענף בסך התעסוקה במשק גבוה מאוד - שיעור זה, כ-8.6%, הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD. במחקר מעריכים כי מספר העובדים המועסקים בחברות סטארט-אפ אינטרנטיות נע בין 5,000 ל-10,000.
היקף התעסוקה הנכלל תחת קטגוריית כלכלת האינטרנט עומד על כ-120 אלף משרות (כ-4% מכלל העובדים בישראל), כשקצב צמיחת המשרות בענף גבוה פי שניים בהשוואה לקצב הצמיחה של כלל התעסוקה במשק.
עם זאת, במחקר מצוין כי קצב הכשרת עובדים מיומנים בסקטור, לצד אי-בהירות לגבי מקורות העובדים שיתמכו בהמשך הצמיחה, עלולים להפוך למכשול בדרך להשגת יעדי הצמיחה.
המחקר מציין כי למרות שחלק מהמשרדים הממשלתיים הגדילו את הפעילות שלהם בתחום האינטרנט, תחומים אחרים במגזר הציבורי - כגון רשויות מקומיות או מערכת החינוך - עדיין נמצאים בשלבי האימוץ הראשוניים.
בודקים און-ליין, קונים אוף-ליין
למרות שהמסחר האלקטרוני בישראל נמצא עדיין בחיתוליו, ישראל בולטת לטובה בכל הנוגע לשימוש של אנשים פרטיים ועסקים באינטרנט. זאת, הודות לשיעורי החדירה הגבוהים של האינטרנט בישראל.
מהמחקר עולה כי המשתמש הישראלי אמנם אוהב לחפש מידע באינטרנט, אבל מעדיף לבצע את הרכישה בעולם הפיזי. כך, לדוגמה, רק 5% מהעסקאות בתחום התיירות מתבצעות באופן מקוון, בהשוואה לשיעורים של 15%-20% במדינות ה-OECD.
זאת, למרות שכ-75% מהצרכנים בישראל נוהגים לבצע מחקר מוקדם באינטרנט לפני שהם רוכשים מוצר בסקטור התיירות.
הפער בין ההתעניינות באון-ליין לבין הרכישה באוף-ליין, המכונה ROPO (Research Online Purchase Offine), מוערך ב-20 מיליארד שקל. סכום זה גבוה כמעט פי 5 מהיקף הסחר המקוון בישראל, ומעיד בעיקר על הפוטנציאל הרב והלא ממומש הטמון בענף הרכישות האינטרנטיות.
בתחום הבנקאות המקוונת, בדוח מציינים כי ישראל נכנסה למאה ה-21 בפיגור מה בהשוואה למדינות אחרות, ואולם הצליחה לצמצם את הפער במהירות.
כיום, בין 50% ל-60% מלקוחות הבנקים בישראל כבר מחזיקים חשבונות מקוונים, בדומה לנעשה במערב אירופה ובארה"ב. כך, חלק מהפעולות הפיננסיות, כגון העברות כספים או מסחר בשוק ההון, כבר נעשה ברובו בפלטפורמה האינטרנטית, בה בעת שפעולות אחרות עדיין נעשות בסניפים הפיזיים בלבד.
האינטרנט תופס חלק נכבד בענף הפיננסים לא רק בהיבט של הלקוח - הבנקים הגדולים משקיעים מאמצים רבים בקידום ומיתוג בפלטפורמה המקוונת, כאשר יותר מ-25% מתקציבי השיווק מופנים כיום לערוצים הדיגיטליים.
מה כוללת כלכלת האינטרנט
פחות מ-2% מהעסקים הקטנים והבינוניים מאפשרים קבלת תשלום ברשת
חלקו של מגזר ה-ICT וההשפעה על התעסוקה
כמה אנשים בודקים מוצרים באינטרנט, אך רוכשים אותם בחנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
