"אנחנו מתחננים ועושים הכל להשתתף בהנפקת פייסבוק"

האנליסטית מרי מיקר, שהובילה עד לאחרונה את סיקור תחום האינטרנט במורגן סטנלי והיום היא שותפה בקרן ההון סיכון קליינר פרקינס, ידעה להעריך סחורה טובה.

מיקר, שפעלה בשנות ה-90 על הקו האפור שבין אנליסטית לבין בנקאית השקעות (בשנים שלפני הקמת החומות הסיניות בבנקים), אכלה את הלב על כך שפספסה את ההנפקה הראשונית של eBay ב-1998. בחברות שהאמינה בהן, מיקר הלכה עד הסוף.

היא רדפה ללא לאות אחרי מג ויטמן, מנכ"לית איביי, ולבסוף הצליחה לתפוס אותה בשדה התעופה בבוסטון. בסופו של דבר בית ההשקעות מורגן סטנלי הצליח באמצע 1999 לקחת חלק בהנפקה המשנית של איביי לצדו של גולדמן זאקס.

הימים ההם חלפו, אבל הכסף הגדול שמתגלגל סביב עסקי האינטרנט היום, מחזיר את בנקאי ההשקעות לאותם הימים. "אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי ליצור קשר עם החברות המבטיחות", אומר מארק זנולי, מנהל בנקאות ההשקעות לתחום הטכנולוגי בבית ההשקעות השוויצרי UBS.

"למשל, עם פייסבוק אנחנו מתקשרים, מדברים, מבקשים, מתחננים, עושים כל מה שניתן כדי להיות חלק מההנפקה. בפועל, אין לנו מושג במי הם ייעזרו, אם בכלל, כשהם יחליטו לצאת להנפקה ראשונית, אבל אנחנו עושים הכול בשביל להיות בתמונה".

"היום אינטרנט זה עסק אמיתי"

זנולי הצטרף בשנה שעברה ל-UBS אחרי 17 שנה ב-JP מורגן, שם מילא תפקיד דומה. במשך הקריירה הוא הספיק לראות הכול. הוא הוביל עסקאות ענק כגון רכישת EDS על-ידי HP; שימש בנקאי ההשקעות של ענקיות כגון סיסקו, אינטל, דל ואפל; וחווה מקרוב את ימי הבועה. עם הפרספקטיבה שיש לו, הוא לא משווה את הגאות הנוכחית בתחום האינטרנט, בעיקר בחברות הפרטיות, למה שראה אז. "ההשקעות כרגע בתחום האינטרנט הן פחות בועה ממה שנהוג לחשוב. ואם זו אכן בועה, אז ממדיה קטנים", הוא אומר.

הבנקאים משתתפים בקדחת הנוכחית באופן פעיל. כך, JP מורגן מתכנן לרכוש 10% מטוויטר לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר ובינואר הקים גולדמן זאקס קרן להשקעות של עד 1.5 מיליארד דולר בפייסבוק לפי שווי של 50 מיליארד דולר וגם השקיע בה מאות מיליוני דולרים.

זנולי סבור שייתכן כי בנקים נוספים יבצעו מהלכים דומים. "השאלה היא אם הם יקבלו החזר על ההשקעה הזאת. אם זה יראה מוצלח, גם בנקים אחרים יבואו".

תזרים המזומנים, משוכנע זנולי, הוא קריטי להבחנה בין הימים של אז להיום. "תזרים המזומנים של חברות כמו זינגה, גרופון, פייסבוק ואחרות הוא משמעותי. בפעם הקודמת זה לא היה כך, היום זה עסק אמיתי".

ולמרות זאת, קשה לו להעריך אם השווים של החברות הם מציאותיים או שאינם. "לא ניתן לדעת באמת כרגע מה השווי של החברות הפרטיות, למשל בפייסבוק, עד שלא נדע את כל הנתונים". בכל מקרה, לדבריו, "יש עדיין מקום לצמיחה בשווי של פייסבוק".

* פייסבוק בצד, איך אתה מסביר את השווי של טוויטר, שאין לה מודל עסקי ברור?

"הם לא גילו את המודל העסקי שלהם ומן הסתם אנשים מבחוץ גם לא מבינים אותו. אבל אין לי ספק שהם עושים המון כסף".

התקופה הנוכחית מוצלחת לא רק לענקיות האינטרנט שמתלבטות לגבי הפיכתן לציבוריות, אלא גם לכאלו שהשווי שלהן מוערך במספרים צנועים יותר. זנולי ממליץ לחברות שקשורות לאינטרנט, לנצל את הגאות הנוכחית. "חלון ההנפקות פתוח לרווחה", הוא טוען. "צריך סיבה טובה לצאת להנפקה, אבל אם זו חברה טובה שקשורה לאינטרנט, זו תקופה מצוינת לגייס כסף מהציבור. מנגד, אם החברה עוסקת בטכנולוגיה מסורתית ולא יכולה להסביר את הקשר שלה לעולם הווב 2.0 באופן מוצלח, יהיה קשה להשיג עבורה שווי גבוה".

"היכולת להיכנס בחלון מוגבלת"

האופטימיות של זנולי לגבי היחס של שוק הון לחברות אינטרנט, נראית חד-משמעית: בוול סטריט אוהבים חברות אינטרנט במצב טוב. לכך יש גם השלכה לחברות סטארט-אפ ישראליות. מספר חברות הקשורות לתחום האינטרנט עשויות כבר בשנה הקרובה לנסות ולהגיע לנאסד"ק, בהן קונטרה, קנשו וקונדואיט.

אך בשוקי ההון שמעבר לים גיוס הכספים מורכב בהרבה לעומת הפעם האחרונה שבה חברות האינטרנט היו סחורה מבוקשת. "חלון ההנפקות בחו"ל כיום סגור בפני חברות ישראליות - למעט מספר קטן של חריגים", טוענים עו"ד תומר מהרשק, ראש המחלקה הבינלאומית למיזוגים, רכישות ושוק ההון במשרד עוה"ד פרופ' יובל לוי ושות', ועו"ד רואי ויזנר, ראש תחום פרייבט אקוויטי בינ"ל במשרד. "ההיסטוריה מלמדת שהיכולת לקלוע לחלון הנפקות היא מוגבלת ביותר".

לדבריהם, ברבעון הראשון של 2010 חברות ישראליות רבות שהחלו את הדרך לקראת ההנפקה, אך עצרו בעקבות זעזועים מקרו-כלכליים באירופה. "דבר זה מוכיח את ההפכפכות של חלון ההנפקות והרגישות של התחום לזעזועים חיצוניים", הם מציינים.

עם זאת, לא רק כניסה לשוק הציבורי עומדת על הפרק, וגיוסי הון עשויים להיות הרבה יותר פשוטים בשנה הקרובה. "העלייה הצפויה בהיקף ובשווי ההשקעות בחברות אינטרנט ובעיקר חברות בתחום הרשתות החברתיות, תשפיע לטובה על החברות הישראליות ועל יכולתן לגייס הון", מעריכים ויזנר ומהרשק.

הם גם משוכנעים, שבסך-הכול ההיי-טק הישראלי ייהנה מהשווים הגבוהים שמשתקפים מהשקעות בחברות האינטרנט בעמק הסיליקון.

 הכנסות האינטרנט