הערכות: תבוטל ההוזלה המתוכננת בתעריפי החשמל

הוזלה מתוכננת בתעריפי החשמל תתבטל ככל הנראה עקב הפסקת הזרמת הגז המצרי, כך נודע ל"גלובס". רשות החשמל אמורה לעדכן בשבועות הקרובים את תעריף החשמל לשנת 2010. עד כה העריכו כי התעריף ירד ב-2%, על-רקע הגברת השימוש בגז טבעי זול לייצור חשמל. ואולם הפסקת הזרמת הגז ממצרים מאז ה-5 בפברואר מאלצת את חברת החשמל להגביר את השימוש בסולר ובמזוט יקרים כתחליף לגז לצורך ייצור החשמל. תעריף החשמל ייקבע בשבועות הקרובים אך נראה כי הירידה שהייתה צפויה בסך כ-2% תתבטל.

הציבור יעניק מימון ביניים לחברת החשמל באמצעות פריסת חוב של כשני מיליארד שקל שהחברה הייתה אמורה להחזיר מיידית על-פני 15 שנה. מימון הביניים יסייע לחברת החשמל להגדיל את יכולת ייצור החשמל שלה ב-375 מגוואט עד 2013 בפרויקט שעלותו הכוללת 3.6 מיליארד שקל. הצורך במימון הפרויקט באמצעות פריסת החוב נוצר לאור סירובה של חברת החשמל לממן תוכניות פיתוח באמצעות גיוסי חוב. דירקטוריון החברה אסר עליה לגייס חוב נוסף לצורך בניית תחנות כוח כיון שכבר כיום החברה שקועה בחובות כבדים המסכנים את יציבותה הפיננסית. לאחרונה ספגה חברת החשמל שתי הורדות בדירוג האשראי שלה על-ידי חברת S&P העולמית.

על-רקע זה אישרה מליאת רשות החשמל את הצעת המימון שעליה דווח בעבר ב"גלובס" לפרוס לחברת חשמל חוב לציבור בסך שני מיליארד שקל עד סוף שנת 2025. פריסת החוב לחברת החשמל נועדה לסייע לה לממן הקמת תוספות קיטוריות בשלוש תחנות כוח הפועלות בגז טבעי. עלות הפרויקט כולו היא 3.6 מיליארד שקל והוא ימומן בין היתר על-ידי אשראי. המימון

התוספות הקיטוריות אמורות לפעול החל מקיץ 2013 ולהוסיף יחדיו כ-375 מגוואט ליכולת הייצור של חברת החשמל. בחברת החשמל טוענים כי ללא התוספות המשק עלול להיקלע למצב של מחסור ביכולת ייצור חשמל שיוביל להפסקות חשמל יזומות בימי צריכת השיא בקיץ. בנוסף, להערכת רשות החשמל הפעלת התוספות הקיטוריות תאפשר לחברת החשמל לחסוך כ-400 מיליון שקל בשנה בעלויות הדלקים, שהם כ-2% מתעריף החשמל. התוספות הקיטוריות מגדילות מאד את יעילותן של תחנות הכוח משום שהן מנצלות את עודפי החום שפולטות התחנות לצורך ייצור חשמל נוסף באמצעות טורבינות המונעות על-ידי קיטור.

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר בתגובה כי במקום לפרוס את החוב לציבור ולממן את התכנית באמצעות תעריף החשמל היה על הממשלה לסייע ישירות לחברת החשמל באמצעות הזרמת הון. לדבריו "מדובר בהמשך התנערות הממשלה מתחומי אחריותה והטלת עלויות טעויותיה על הציבור והעסקים. במקום צעדים אמיתיים ורציניים החליטה המדינה להכניס שוב את ידה לתוך כיסו של הציבור".

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין הציע לממן את תכנית הפיתוח באמצעות יתרות המט"ח של בנק ישראל ובאמצעות קיצוץ הטבות והורדת שכר לעובדי חברת החשמל. לדבריו "אפשר להבין את מצוקת חברת החשמל שכולנו מעוניינים בחוסנה כחברה המרכזית לכל המגזר העסקי הישראל. יחד עם זאת אין להתעלם מכך שהנחות הבסיס ביסוד ההסדר היו שגויות. הנחות אלה הולכות בדרך של העמסת עלויות החוב על המגזר העסקי זאת בנוסף לעלויות אחרות שמגזר זה מועמס בהן הפוגעות בכושר התחרות שלו מול כלכלות אחרות בעולם.