את הפרשנות הגרוטסקית/פתטית/אינפנטילית/לא מקצועית בחלקה/מעצבנת בעליל של איל ברקוביץ' במשחק הגומלין בין ברצלונה לארסנל בשמינית גמר הצ'מפיונס ליג השבוע אפשר למיין לשלושה חלקים: 1. המובן מאליו; 2. ניתוח לא נכון של האירועים שנובע בעיקר מבקיאות בלתי מספקת בחומר; 3. מילים שמעידות על היעדר הבנה אפילו בסיסית של תפקיד הפרשן הטלוויזיוני באירוע ספורט.
לפי סדר כרונולוגי: המובן מאליו. קודם כל הערה: הסיבה שברקוביץ' קיבל את תפקיד הפרשן היא שערוץ הספורט מכר את המשחק לערוץ 10. הגיוני שמשחק שמשודר בערוץ 10, שהוא ערוץ ברודקאסט בניגוד לערוץ הספורט שהוא, על כל המסורת והפופולריות והטאלנטים שלו, עדיין ערוץ נישה - ישודר בנימה שונה, כזאת שמביאה בחשבון שלא רק אנשים שמחוברים לכדורגל אירופי בזונדה התיישבו לראות את המשחק, אלא גם אנשים שבשבילם משחקים גדולים כאלה הם יותר תירוץ לברוח מהאישה לשעתיים-שלוש ופחות חוויה אסתטית ו/או אמוציונלית.
ועדיין, ברצלונה משודרת בישראל כל שבוע כבר כמה שנים. היא כמעט תמיד מגיעה לשלבים הגבוהים בצ'מפיונס ומכאן משודרת גם בערוצי ברודקאסט. היא משחקת אותו כדורגל - בלי להיכנס לדקויות - מאז שיוהאן קרויף הפציע בקטאלוניה בשנות ה-70', או מבחינת הציבור בישראל, שהתחיל לראות אותה בפיגור משמעותי, מאז שנות ה-90'. הציר המרכזי של הקבוצה הנוכחית - מסי-צ'אבי-אינייסטה - לא השתנה שלוש שנים. צ'אבי ואינייסטה היו בין גיבורי הזכייה של נבחרת ספרד במונדיאל. יש גבול: הנימה של ברקוביץ' ביזתה את הצופה.
ובכן, המובן מאליו. ברקוביץ' התחיל את המשחק עם רשימה של אבחנות: מתברר שצ'אבי הוא השחקן הכי חשוב במכונה של ברצלונה - הכל עובר דרכו; שלברצלונה יש סבלנות להניע כדור עד מחר; שכולם בברצלונה קטנים ומהירים וזריזים - מסי, צ'אבי, אינייסטה, דני אלבס; שברצלונה משחקת בלי חלוץ מרכזי טבעי, אתם יודעים, מספר 9 קלאסי שהוא גדול ופיזי ובדרך כלל אפשר למצוא אותו בקבוצות שכדורים ארוכים הם חלק מסגנון המשחק שלהן; ואחרי משהו כמו עשר דקות התגלה, בעזרת ברקוביץ', שהמשחק יתנהל כדלקמן: ברצלונה (שעלתה בפיגור 1-2 מהמשחק הראשון ומחזיקה בכדור מינימום 70 אחוז מהזמן בכל משחק) תתקוף וארסנל תתגונן.
אחרי המובן מאליו הגיעו הטעויות בניתוח. בדקה ה-24 אריק אבידל, בדרך כלל מגן שמאלי שהפעם שיחק בלם, יצא לדריבל מחוף לחוף ברחבת ה-16 שלו תחת לחץ של שני שחקני ארסנל, עד שהוא השתחרר למסור בנינוחות. תוך כדי הדריבל ברקוביץ' צעק "טעות" ואחריו הוא הסביר ש"צריך הרבה אומץ לעשות מה שאבידל עשה עכשיו". מה שאבידל עשה לא קשור לאומץ: כל מי שרואה בעקביות את ברצלונה העונה יכול להבחין שלשחקני ההגנה יש מנדט לכדרר ולהתמסר גם בתוך ה-16 שלהם, ושנדרש תסריט אפוקליפטי כמעט כדי שברצלונה תרחיק כדור בבעיטה סתמית. מה שאבידל עשה זה ההפך מאומץ: הוא מילא הוראות כמו פקיד טוב.
בדקה ה-30 ברקוביץ' הודיע שהמחשבה שארסנל תוציא 0-0 וברצלונה הנהדרת לא תעלה לרבע הגמר עושה לו רע כי "ארסנל לא באה לשחק". זאת טעות סמנטית חמורה. ארסן ונגר לא תכנן לבנות בונקר בקמפ נואו. מצד שני הוא גם כמובן לא תכנן להשתלט על מרכז המגרש ולהפעיל את משחק המסירות של ארסנל. באופן כללי אפשר לומר שלוונגר לא היתה תכנית: הוא הגיע חסר אונים. ארסנל היא קבוצה שמתפקדת לא משהו בלי הכדור - כלומר רכה בהגנה ולא מוצלחת במיוחד בלחץ אפקטיבי בחצי המגרש של היריב - ומול ברצלונה אין לה סיכוי להשיג את הכדור. כל שנותר לה לעשות זה לחכות לטעויות של ברצלונה, שאגב הגיעו: הגול העצמי של בוסקטס, וההזדמנות של בנדטנר בדקה ה-87 שנולדה משגיאה של מסצ'רנו (שרץ כל הדרך מקו האמצע ותיקן אותה בגליץ' עצום ברגע האחרון). אפשר לבקר את ונגר על הסגל הלא מספיק טוב שהוא הרכיב. אבל לקרוא לו בונקריסט זה פשוט מביך.
ברקוביץ' הביך את עצמו גם בדקה ה-47. הוא הסביר שהגדולה של ברצלונה היא בפשטות, ו"אתה לא רואה משהו מדהים" בכדורגל שלה. 15 שניות אחר כך מסי פתח בסלאלום בין ארבעה שחקנים ברחבה של ארסנל וכמעט כבש שער פנטסטי. נכון שהנעת הכדור הרפטטיבית של ברצלונה נראית פשוטה ושכדורגל כמכלול הוא משחק פשוט מאוד. אבל לפחות 50% מהמצבים ומהשערים של ברצלונה נולדים מפעולות אישיות וירטואוזיות של מסי/אינייסטה/ויה/פדרו/דני אלבס/לא משנה מי. ברקוביץ' כל כך שבוי בקלישאות שלו שאפילו את ההקפצה הפדררית של מסי מעל אלמוניה בגול הראשון הוא ראה רק בהילוך החוזר השלישי.
את החלק השלישי בפרשנות של ברקוביץ' - מילים שמעידות על היעדר הבנה אפילו בסיסית של תפקיד הפרשן הטלוויזיוני באירוע ספורט - אפשר לזקק לדקה ה-37: "מה שמדהים אותי", אמר ברקוביץ' ליורם ארבל, "ואני חושב על זה בבית, איך יכול להיות שבמשך 30 ומשהו מחזורים ועוד צ'מפיון ליג, בעצם קרוב ל-60-70 משחקים בשנה, והם כל משחק עולים ועושים את הקצב הזה ואת הלחץ הזה ואת ההנעת כדור הזה, זה מה שאני לא מצליח להבין, כי צריך בשביל זה כוחות על טבעיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.