טונות של פסולת רפואית מיוצרת מדי יום ומסכנת את הציבור

שורות שורות של מבחנות עם בדיקות דם, חלקו נגוע בחיידקים מסוכנים. בקבוקונים של תרופות כימותרפיות, שאותם יש לפתוח רק בלבוש מתאים ותחת מנדפים. חומרי הרדמה. מזרקים. חומרי סימון רדיואקטיביים. תחבושות ספוגות בכסף וביוד. פגרי חיות. זוהי הפסולת הרפואית.

בתי החולים והמכונים הרפואיים מייצרים טונות על גבי טונות של זבל, ברמות שונות של סיכון לציבור. החוק מבדיל בינו לבין פסולת רגילה ומגדיר בדיוק כיצד לטפל בו, בסטנדרטים הנהוגים בכל העולם. הפיקוח והאכיפה - זה כבר סיפור אחר.

גם קליניקות קטנות מייצרות פסולת, לעתים מסוכנת, ולא ממש מוגדר או ידוע מה נעשה בה. ייתכן שהיא מחכה בפח האשפה שמתחת לבית שלכם.

ארבעה סוגי פסולת

חוק הפסולת הרפואית האמריקני נחקק בשנות ה-80 המאוחרות, לאחר שפסולת רפואית לא מטופלת זיהמה את החוף המזרחי. בישראל אומץ חוק דומה בשנות ה-90, לאחר שקבלן פינה פסולת רפואית לא מטופלת למטמנה רגילה במודיעין, וסיכן בכך את תושבי העיר.

החוק מגדיר ארבעה סוגי פסולת: רגילה, זיהומית (מחטים מזוהמות, תרביות חיידקים), מסוכנת (בדרך כלל תרופות וחומרים רדיואקטיביים) ופסולת פגרים. הפסולת המסוכנת מסולקת לרמת חובב. היתר מטופל בבית החולים ומשונע - כל סוג בנפרד ובסימון בולט - לתחנות מעבר.

בתחנת המעבר האשפה הרפואית תעבור בדרך כלל שריפה, חיטוי בטמפרטורה גבוהה או הקרנה. לאחר מכן יש לרסק אותה, וזאת גם כדי לתפוס פחות מקום וגם כדי שניתן יהיה להבחין בכך שעברה טיפול. לאחר הטיפולים הללו - במידה ונעשו כראוי - הפסולת מתאימה לפינוי לאתרי האשפה הרגילים.

"כיום לא נאספים מספיק נתונים כדי לוודא שתהליכי פינוי הפסולת הרפואית מבוצעים כפי שצריך", אומר גלעד אוסטרובסקי, חבר המחלקה המדעית של ארגון "אדם טבע ודין", "ומגיעות אלינו תלונות שונות".

2,400 טון בשנה

75%-80% מכלל הפסולת הרפואית מיוצרים על ידי בתי החולים, כך על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה. כמות הפסולת הזו משמעותה 0.36 קילו לשנה לאדם, כלומר 2,400 טון בשנה.

גבי כהן, סמנכ"ל וראש חטיבת לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע בקופת חולים כללית, מספר כי הקופה מוציאה כ-7 מיליון שקל בשנה עבור פינוי ושינוע של פסולת רפואית, וכי בתי החולים והקופות של הארגון מפיקים כ-15 מיליון ליטרים בשנה. כהן אמר את הדברים בכנס "בריאות ירוקה" שערכה השבוע קופת חולים כללית והמכללה האקדמית נתניה.

כהן מספר כי בשנים האחרונות מנסה בית החולים להפחית את כמות הזבל הרפואי היוצאת את כתליו, על ידי טיפול ראשוני בו בתוך בית החולים. כך גם פוחתת ההסתמכות על תחנות המעבר. לאחרונה הצטייד בית החולים במכשיר ייחודי שגורס ומעקר את הפסולת ומקטין את נפחה מ-240 ליטרים מסוכנים ל-10 ליטרים שאותם ניתן להשליך - כך על פי החוק - לפח רגיל, ואת הנוזלים הנותרים להזרים לביוב העירוני.

"האיסוף של הפסולת הרפואית הוא מאוד קפדני", אומר כהן. "האחיות מכניסות כל מזרק וכל בקבוקון למיכל איסוף מוגדר שיש לו רק פתח כניסה, אך לא ניתן להוציא ממנו את תכולתו. פחים אלה מפונים למכליות אטומות בכל מחלקה. גם האנשים שמפנים את הפסולת מבין החולים לתחנות המעבר, לבושים בביגוד מיוחד ונוסעים במשאיות ממוגנות".

* יש להם תוחלת חיים רגילה?

"בוודאי. אין סיכון אמיתי לעובד בתהליך הזה. אלה רק אמצעי זהירות".

להסדיר את הפיקוח בחוק

אוסטרובסקי טוען כי גם בבתי החולים לא ניתן להגן על הפסולת ב-100%, וכי לעתים מגיעות תלונות של אזרחים על כך שבחצר בית חולים עומדת פסולת לא סגורה. כאמור, בגלל היעדר התיעוד, לא ניתן לדעת היום בוודאות אם הנהלים הנוכחיים הם מספיקים והפסולת הרפואית אינה מסכנת אותנו.

קבוצה של חברי כנסת בראשותה של ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) מבקשת כעת להגדיר בחוק את איסוף המידע לגבי הטיפול בפסולת רפואית, כדי להקל על הפיקוח. לפי החוק של אדטו, יחויבו בתי החולים והמרפאות לדווח באופן מסודר על כמות הפסולת ועל אופן הטיפול בה - הליך שבמפתיע אינו מקובל היום.

באשר למרפאות הפרטיות, המשרד להגנת הסביבה מסביר כי למרבית הרשויות המקומיות יש חוק משלהן המסדיר את הדרכים לסילוק פסולת. המשרד להגנת הסביבה אינו אחראי כלל על המרפאות, ואלו נמצאות רק בפיקוח משרד הבריאות.

בסופו של דבר, הגורם הפחות מפוקח בתחום הפסולת הרפואית הוא אתם. משקי הבית נפטרים היום מתרופות, מזרקים ותחבושות מזוהמות ישירות לאשפה המקומית וללא כל פיקוח. ארגוני הבריאות עורכים מדי פעם בפעם מבצע איסוף תרופות, אך עדיין רוב החומרים המסוכנים מגיעים לשקיות האשפה שלכם ולידיהם של חתולי הרחוב.

הפיצוץ שצריך להיות תמרור אזהרה

באחד מימי ספטמבר 2008 לפנות ערב, חל פיצוץ במפעל א.ש. אקולוגיה, אחד משני המפעלים לטיפול בפסולת רפואית - שניהם בפתח תקווה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שני בני אדם, ועוד עשרה נפצעו. הזיהום התפשט מאזור התעשייה סגולה לרחובות הסמוכים, והמשטרה ביקשה מן התושבים להישאר בבתים ולהגיף תריסים.

לטענת המשרד להגנת הסביבה, הפיצוץ נגרם מגריסה של מכלי תרסיסים באופן שמנוגד להוראות הבטיחות, במגרסה שלא נועדה לכך. בדיקה שערך במפעל המשרד לאיכות הסביבה הראתה כי חומרים במפעל אוחסנו בצפיפות שהקשתה על כיבוי האש וכי לא הייתה במפעל סמכות חירום מקצועית.

מסתבר שהמשרד היה מודע לכך שבמפעל מתגלים לעתים ליקויים בהשוואה לנדרש בחוק. הבעיה לא הייתה בנהלים, בהגדרות מדוקדקות, וככל הנראה, גם לא בפיקוח - המשרד איתר בשש השנים שקדמו לפיצוץ ליקויים שונים, ביניהם ליקוי הקשור בהעברת הפסולת מהמפעל לתחנת מעבר לא חוקית. אולם ליקויים אלה לא הספיקו לסגירת המפעל טרם האירוע. המפעל טען אז כי מתחרים הם שהציתו את השריפה. לאחר השריפה נשלל רישיון העסק של המפעל אך הוא הושב לו בינתיים.

ניר שמואלי, סמנכ"ל א.ש. תעשיות אקולוגיה, אמר בתגובה: "האתר שלנו מטפל בפסולת רפואית זיהומית. איננו מטפלים בפסולת רדיואקטיבית, ואילו פסולת רעילה (כגון תרופות כימותרפיות) נשלחת ישירות לרמת חובב. הפסולת הזיהומית מטופלת על ידי עיקור וסטריליזציה במכשיר אוטוקלב, שאחריהם היא הופכת לפסולת רגילה, שעוברת הטמנה באתר פסולת רגיל.

"בנוגע לשריפה, סיבת השריפה לא ברורה דיה. איננו שוללים את האפשרות שזו הייתה הצתה, לאור העובדה שלאחר השריפה המתחרה השני שילש את המחירים, והממונה על ההגבלים העסקיים נאלץ להתערב. פתחנו את האתר מחדש לאחר עתירה מנהלית שהגשנו, לא עשינו שינויים מהותיים, משום שגם הליקויים שדיברו עליהם בעבר הם ליקויים מינוריים. היחסים עם המשרד להגנת הסביבה הם טובים. לעניות דעתי, לא כל הפסולת הרפואית בישראל מפונה ומטופלת בעקבות חוסר אכיפה בנושא. אני בעיקר רואה את זה לפי מרפאות קטנות שמפנות רק לפני או אחרי ביקורת".

 מתקן הפסולת הרפואית בבית חולים קפלן / צילום: בן יוסטר

 פסולת