"מחפשים יזמים ומשקיעים שהתעייפו כדי לקנות את חלקם"

קרנות ההון סיכון הישראליות מצליחות בקושי לגייס קרנות המשך, ומהצד השני של המתרס, חברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות למשוך משקיעים וקרנות זרות. בתקופה האחרונה קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית סילברלייק השקיעה 50 מיליון דולר בפריים סנס הישראלית, וגם קרנות זרות אחרות מפגינות פה נוכחות.

ל"גלובס" נודע כי אל שוק ההזדמנויות הישראלי נכנסת שחקנית זרה נוספת, Atlantic Capital Partners - קרן חדשה ממינכן, שהשלימה באחרונה גיוס של כ-100 מיליון דולר. כספים אלה מיועדים להשקעה בחברות באירופה ובישראל, ובקרוב היא גם תכריז על שתי השקעות חדשות. אחד ממנהלי הקרן הוא משה בר הישראלי, יזם סדרתי ואנג'ל המתגורר בארה"ב.

בין השאר, היה שותף בהקמת מספר חברות טכנולוגיה, ובהן קומרנט שנמכרה לפני שנתיים לרד-האט תמורת 140 מיליון דולר וכן XenSource שנמכרה לסיטריקס בחצי מיליארד דולר. כיום הוא יו"ר Zooppa וכן דירקטור במספר חברות ישראליות.

"מטען גדול של ניסיון ביזמות"

אטלנטיק מתכוונת לבצע את השקעותיה לפי מודל שניוני (Secondary), השונה מברירת המחדל בשוק ההון סיכון הישראלי, במסגרתו היא תקנה מניות בחברות ובמיזמים, בעיקר ממשקיעים שמחפשים נזילות ושותפים חדשים.

"יש קרנות שזמן החיים שלהן נגמר", אומר בר בראיון בלעדי ל"גלובס". "לכן, יש כאלה שפשוט לא יכולות להמשיך לעבוד עם החברה. בנוסף, יש גם יזמים שהתעייפו ורוצים לעשות כסף. נחפש מקרים כאלה ונבנה עסקה שבה נוכל לקבל סוגים שונים של מניות וניכנס למעורבות עמוקה בחברה במטרה להביא אותה להצלחה".

* מה מידת המעורבות שאתם מתכננים?

בר: "נהיה מעורבים בכל החברות שלנו. יש לנו מטען גדול של ניסיון ביזמות ובאופרציה - אך גם בסגירת עסקאות. אנחנו שלושה שותפים, שאחד היה בכיר בתאגיד מדיה וניהל חברות גדולות, והשני היה איש סיכון המעורב בהשקעות ובטיפוח חברות. אני עצמי השקעתי בשנים האחרונות כאנג'ל ב-14 חברות טכנולוגיה, כולנו יודעים מה עובר על יזם כשהוא מקים חברה, מה הוא צריך, ואיך אפשר לעזור".

שני שותפיו לדרך של בר הם ד"ר מרקוס אנגלרט, פיזיקאי שעבד במשך שנים בחברת הייעוץ בוסטון ומילא תפקידים בכירים בתעשיית המדיה - בעיקר בקבוצת קירש ובפרוסיבן-סאט; ואלכסנדר ברוהל, בעבר בכיר בקרן ההון סיכון אטלס ומנהל הפעילות שלה במרכז אירופה.

אטלנטיק תשקיע בישראל ובאירופה בינתיים, אם כי לפי בר הם בוחנים גם חברה אחת בהודו: "אנחנו יכולים לסייע לחברות להגיע לשווקים באירופה ובארה"ב, וזה הכיוון שחברות בישראל ובאירופה מכוונות אליו".

"מכירים בפוטנציאל המקומי"

מנהלי הקרן מאמינים כי ההפרדה בין תחום התוכנה למדיה הדיגיטלית מיטשטשת, ולכן הם מתכוונים להשקיע בחברות שעונות על שתי ההגדרות גם יחד.

"נשקיע בחברות כאלה אם הן מכוונות לתאגידים. לא היינו משקיעים בזינגה או בפייסבוק למשל, כי הן פונות למשתמשי הקצה", אומר בר.

* מה לשותפים שלך ולישראל? מדוע להתמקד גם בה?

"הם מכירים בפוטנציאל המקומי. אנחנו מחפשים חברות ישראליות כי יש לנו היכרות עם היזמים והמשקיעים, ואנחנו רוצים לעבוד איתם. אבל אין לנו הגבלה לתחומים או אזורים - אנחנו מחשיבים את עצמנו כאופורטוניסטים - מחפשים הזדמנויות, ואיפה שנמצא גם ניקח".

* אבל בכך שהגדרתם את עצמכם כקרן שניונית, אתם מגבילים את עצמכם מלהשקיע בחברות בשלבים מוקדמים, חברות Seed למשל.

"לא נבצע השקעות רבות בחברות בשלבי Seed, כי זאת משימה בעייתית. אנחנו רוצים להשקיע בחברות בשלבי צמיחה שלא חייבות להיות רווחיות, אבל צריכות שיהיו להן הכנסות. אנחנו אוהבים לעבוד עם יזמים שכבר הביאו את החברה שלהם להצלחה מסוימת".

את הבחירה להשקיע בסוג מסוים של חברות טכנולוגיה, בר מדגים דווקא באמצעות עסקה שלא יצאה לפועל: "בחנו חברה עם הכנסות של 35 מיליון אירו בשנה ורווח של 4 מיליון אירו. המייסד רצה למכור את המניות שלו, והיה משקיע נוסף שהקרן שלו חדלה להתקיים וגם הוא רצה למכור. היינו יכולים להגיע למצב של 11% אחזקות בחברה בהערכת שווי של 60 מיליון אירו, בהשקעה של 7 מיליון אירו. אלא שבמהלך הבדיקה שלנו היא עלתה על הרדאר של חברה אחרת, שקנתה אותה ב-100 מיליון אירו".

* מה מודל הפעולה שלכם?

"בכל חברה שבה אנחנו משקיעים נהיה עד ארבע שנים, עד האקזיט. מצד שני, אנחנו יודעים שלפעמים צריך יותר מכך. אני מכיר את החיים בסטארט-אפ ויודע שכל חברה היא מקרה מיוחד.

"אנחנו צריכים להוכיח את השותפות שלנו ויכולים לעשות את זה עם היזמים. ההצלחה שלהם תהיה ההצלחה שלנו, ולכן אנחנו רואים את המעורבות שלנו בחברות כשותפות. חלק מהמשקיעים לא תמיד מבינים את היזמים והקשיים שלהם, אבל אנחנו היינו שם הרבה שנים ועברנו לצד השני. יש בשותפות שלנו יתרונות שאין לכל אחד בנפרד - לא היינו עושים את זה אחרת".

אטלנטיק קפיטל שומרת גם הון נוסף להשקעות המשך בחברות, כך שיש לה את היכולת להמשיך לתמוך פיננסית בחברות. "אנחנו מביאים בחשבון גם את הצורך בהשקעת המשך", אומר בר. "בנוסף, הקצבנו סכום מהקרן שמיועד להזדמנויות מיוחדות ויוצאות דופן. אנחנו אפילו עשויים להשקיע כך בחברת Seed".