"המדען הראשי צריך לתת יותר לחברות הצעירות מלגדולות"

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והמשבר הכלכלי הנמשך, מבליטים את האתגרים שעומדים בפני היזמים והמשקיעים. בפאנל בכנס טכנולוגיות 2011 שנערך היום (ה') ניסו לפזר מעט מהערפל שמעל התחום.

שלושת חברי הפאנל - צבי שכטר, שותף-מייסד בגיזה הון סיכון; מודי רוזן, שותף בקרן מגמה; ודרור נחומי, השותף האחראי בקרן האמריקנית נורווסט - ניסו לחשוף מהשיקולים שלהם בעת בחינת השקעה חדשה. הם אף ניסו לסנגר על ההון סיכון החבוט, בשבוע שבו IVC פרסמה שקרנות ההון סיכון הישראליות לא גייסו כלל הון בשנת 2010. זה לא היה פשוט.

"להתאים את המודל לסביבה"

גיזה המנהלת 600 מיליון דולר והיא מוגדרת קרן כללית, כלומר משקיעה בחברות בשלבים ובתחומים שונים; נורווסט משקיעה מהקרן ה-11 שגייסה ושהיקפה 1.2 מיליארד דולר; ומגמה היא קרן שמתמחה בהשקעות בחברות עובריות בתחומי ה-IT והתקשורת ומנהלת 190 מיליון דולר.

"מיעוט ההון שגויס על-ידי קרנות ישראליות בשנים האחרונות צריך להדליק נורה אדומה", אומר שכטר. "אנחנו חושבים שהמדען הראשי צריך לתת יותר הון לחברות הצעירות ופחות לגדולות, ובכלל יש לחשוב איך מתאימים את המודל לסביבה המשתנה".

אחד מהנתונים המדאיגים בתעשייה הוא המחסור בהון. הוא חסר לחברות בכל השלבים, אך בעיקר ליזמים ולחברות בתחילת דרכן.

מגמה היא יוצאת דופן, כיוון שרוב השקעותיה הן בחברות בשלבים מוקדמים; גיזה ונורווסט מייצגות את הרוב, כאשר הן משקיעות בחברות בשלבים מתקדמים אך מדי פעם בוחרות להשקיע גם בחברות Seed.

רוזן: "אנחנו דווקא משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים, ברוב המקרים אפילו לפני שיש מוצר מוגמר. אין ספר בישול ואני לא יכול לתת מתכון מדויק איך לבחור במי להשקיע ובמי לא. בדרך-כלל, בהשקעות בשלבים המוקדמים הדגש ששמים במגמה הוא על ממדים איכותיים ולא כמותיים, שכן לחברה אין זרם הכנסות ואי אפשר לבחון את ההשקעה על סמך המצב שלה בשוק".

נורווסט היא קרן ענקית והיה מצופה שתשקיע בחברות גדולות. למרות זאת, אומר נחומי, גם היא משקיעה בחברות עובריות: "קרנות גדולות לא יכולות להשקיע בחברות בשלבים המוקדמים - זה לא משתלם להן, ובכל זאת אנחנו משקיעים בחברות בכל השלבים. לאחרונה ביצענו השקעה בחברת Seed ישראלית".

* באילו תחומים תשקיעו ב-2011?

נחומי: "באלה שנראה בהם יותר מחמש חברות שעושות דברים דומים. נבחר לחכות ולראות מי מהן תהיה המובילה, ואז ננסה להשקיע בה. בתחום הטלקום, למשל, לא היו הרבה חידושים באחרונה - להוציא את העובדה שצריכת הווידיאו מעמיסה על הרשתות ויש צורך בפתרונות. לכן תחומי הווירטואליזציה והאחסון יכולים לקרוץ לנו. הרשתות החברתיות ותחום המוצרים והשירותים למשתמשי הקצה הם תחומים שיש בהם הזדמנויות. גם נטפליקס, אתר השימוש בתוכני וידיאו ברשת, לוקח 40% מנפח האינטרנט בעולם. בכלל, הווידיאו לוקח 90% מנפח האינטרנט".

רוזן: "קשה להקים חברה קטנה; צריך לבוא עם משהו שהלקוח לא יכול להתעלם ממנו. אף אחד לא רוצה לקנות מסטארט-אפ, במיוחד מישראל. לכן צריך לבדוק אם הרעיון יכול לעשות שינוי משמעותי בתחום שאליו הוא מכוון".