"כלכלות מפותחות מסוגלות להתמודד עם אסונות טבע טוב"

"הנזק למאות אלפי האנשים שחייהם השתנו הבוקר, הן באבדות בנפש והן ברכוש הוא טרגדיה אנושית. אין בתגובה הכלכלית המצורפת להפחית מאסון זה", מעיר הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', בבואו להתייחס לפן הכלכלי באסון הטבע ביפן. "באופן כללי, כלכלות מפותחות מסוגלות להתמודד עם אסונות טבע בצורה טובה ממדינות מתפתחות".

במקרה של יפן, כהנוביץ' מציין כי "נמל התעופה בטוקיו שנסגר כבר הספיק להיפתח מחדש, תקשורת האינטרנט המשיכה לתפקד, מתקני הגרעין הופסקו באופן אוטומטי, אך סביר שיחזרו לפעולה בתוך פרק זמן קצר יחסית. המדינה אומנם תצטרך להתמודד עם הוצאות רבות לשיקום הנזקים אך חלק גדול מהנזקים ישולמו ע"י חברות הביטוח ואפילו הממשלה היפנית עצמה נהגה באחריות כשהפרישה כל שנה לקרן שמיועדת למימון אסונות. נכון להיום נמצאים בקרן סכום בשווי 2.41 מיליארד דולר ובתקציב של שנה הבאה כבר מוקצה לה סכום נוסף של 4.21 מיליארד דולר. זהו אומנם סכום קטן ביחס לנזקים, אך עדיין סכום זמין באופן מידי כטיפול חירום. בהמשך יצטרך המשק היפני למצוא מקורות נוספים. להמחשה, ברעידת האדמה בקובה ב-1995 נאמד הנזק לסקטור הפרטי והציבורי ב-156 מיליארד דולר, וכמובן שביפן מדובר בנכסים יקרים הרבה יותר.

"הדבר שהכי צריך להדאיג את יפן כעת מבחינה כלכלית היא פרמיית הסיכון שידרשו המשקיעים על אגרות החוב שלה מפחד שהיא תיגרר להוצאות ענק שתתקשה להחזיר. יפן לא יכולה להסתכן בעליית תשואות, עלייה כזו עשויה להפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית. ולכן סביר להערכתנו שחברות הדירוג ישקלו להפחית את דירוג האשראי שלה. הבנק המרכזי ביפן יאלץ לאותת שידחה לזמן רב, ואולי אף שנים, את העלאת הריבית (מ-0.1% כיום), בדומה לצעדים שנקט החודש הבנק המרכזי בניו-זילנד, ובנוסף יפעל להגדלת הנזילות במערכת הבנקאית כדי למנוע מצוקת אשראי שתוסיף על הנזקים ולפאניקה. צעדים אלו אם יבוצעו ימתנו מעט את עליית התשואות הצפויה ואת החלשות הין.

השפעות כלכליות על העולם

לדבריו, "הפגיעה בכלכלה היפנית, אחת הגדולות בעולם, תשפיע באופן ישיר על הכלכלה העולמית. יפן מהווה חלק משמעותי מהסחר העולמי, הן ביצוא והן ביבוא, ובסיס להשקעות חברות זרות.

"עם זאת, גם מכיוון זה ההשפעה לא צפויה להיות משמעותית: האזור בו נרשמו רוב הנזקים הוא מחוז מיאגי המהווה רק 1.7% מהתמ"ג של יפן. בנוסף, מכיוון שחלק גדול מחברות הענק שמרכזיהן ביפן כלל אינן מייצרות שם אלא העבירו מזמן את פעילות הייצור שלהן אל מדינות מזרח אסיה הזולות, הם יוכלו להמשיך ולתפקד גם במקרי אסון. כך שהפגיעה בכלכלה היפנית מכיוון זה תהיה להערכתנו נמוכה יחסית. פגיעה גדולה יותר עשויה להיות דווקא מירידה בצריכה המקומית, אם אי הוודאות ואווירת האסון שפוקדת את יפן יורידו את בטחון הצרכנים.

"במקרים מסוימים עשויים אסונות טבע להיות זרז לכלכלה, בדומה למלחמה. אם משק נמצא בבעיית ביקושים ובבעיה אינפלציונית, עשוי משבר לשחרר פקק, להגדיל הוצאות ולעורר כך פעילות עסקית ועבודה וצריכה וחוזר חלילה. אך ביפן של היום התנאים הפוכים, הבעיה היא דווקא של חוסר בהיצע (בעיקר סחורות), של חובות עצומים (יפן היא בעלת החוב הגבוה ביותר בעולם המפותח) ושל דפלציה, כך שקשה להאמין שהאסון יתמוך באיזה שהוא אופן.

"ההשפעות ברורות יותר יהיו דרך אי הודאות שעלתה, דרך השפעות שערי חליפין (החלשות הין) מעבר בין אלטרנטיבות השקעה, כשמשקיעים סולידיים יחפשו מקומות רגועים יותר לכספם, הן מיציאה ממניות והן מיציאה כללית מיפן.

"יום הזעם" המתקיים היום בסעודיה נדחק מהכותרות לטובת זעמו של הטבע, כשיירגע הזעם ביפן יחזרו המשקיעים לזעום על המהומות במדינות ערב וכשאלה יירגעו יזכרו כנראה בזעמם על החובות באירופה, אבל אלה ינסו להסיט את הזעם לישראל... מי שנהנה מכל אירועי הזעם האלו הם האיראנים שיכולים להמשיך בשקט לבשל זעם משלהם...האמת שזה לא "יום זעם" זו "שנת זעם".