"בעיר לוד פתרתי את מצוקת הדיור של מדינת ישראל"

העיר לוד עלתה באחרונה לכותרות. רובן שליליות שהתייחסו למצב הפשע בעיר המעורבת. בעיר, הממוקמת 20 דקות נסיעה מתל-אביב, כמעט גוש דן והכי קרוב שיש לשדה התעופה, מגולם לכאורה פוטנציאל אדיר, נדל"ני ואחר, וגם בכך דובר לא מעט. לאחרונה הגיע ללשכת ראש העיר מי שגם מבטיח לממש אותו - ולא תוך 30 שנה אלא תוך שלוש שנים.

מאיר ניצן, ראש העיר המיתולוגי של ראשון לציון, שעורר אותה מתרדמת עיר-השינה שהייתה שרויה בה, נכנס ללוד כיו"ר ועדה קרואה בחודש שעבר, אבל בלוד החיים ממשיכים כסדרם מבלי לעשות לו הנחות.

כאילו כדי להמחיש את המציאות אליה נכנס, דקות לפני תחילת הריאיון אני נתקל במאהל שהוקם על הדשא בחזית בית העירייה וליד האוהלים שלטים: "ראש עיר חדש - הדיכוי משומש". בירור קצר מגלה שמקור ההפגנה בהריסת מבנים לא חוקיים, ימים ספורים לפני כן. "אנחנו באים לתמוך במשפחת אבועיד שהרסו לה בתים" מספרת לי בוסיינה, המפגינה במקום. אני שואל אותה אם יש לה מסר להעביר לראש העיר החדש, "הוא מצהיר הצהרות שאנחנו רוצים להאמין להן, אבל רוצים מעשים בשטח. הוא צריך לקחת אחריות, למצוא קורת גג לתושבים. יש תוכניות מלפני שבא, אנחנו לא מאשימים אותו, שמוחקות שכונות שלמות. הוא צריך להסתכל על התוכניות האלה בעיניים אחרות, ולשתף יותר את הציבור בהחלטות". זוהי לוד שניצן הגיע אליה.

- ראיתי את ההפגנה כאן למטה. לאנשים כבר יש טענות אליך.

ניצן: "ביום הראשון שהגעתי ללוד, ב-6 בפברואר, לא נכנסתי לעירייה, אלא הלכתי לבקר משפחה שהרסו לה שבעה בתים. עם ילדים, עם זקנים, הכל היה בחוץ. זו לא סמכות העירייה, אבל נגשתי ובקשתי סליחה, כי יש אחריות שלטונית נמשכת. אמרתי שאני מוכן לנסות לעזור כמה שאני יכול, בכל מה שאני יכול וקישרתי ביניהם למשרד השיכון. הייתה לי שיחה עם שר השיכון, עם המינהל, והובטח להם פתרון".

- מישהי למטה אמרה שיש עכשיו ראש עיר חדש בעיר, היא מצפה ממנו ללכת בדרך חדשה ולהסדיר את הבנייה הבלתי-חוקית.

"אני מסדיר. יותר מ-700 בתים נמצאים בשלב שבין חודשיים לשישה חודשים יקבלו היתר, אם ישתפו פעולה. יש תוכנית מאושרת בוועדה המחוזית. בקשתי מהאדריכל שיישב עם האנשים כי יש פה מבנה משפחתי, חמולות. אסור לחצות אותם, כי יהיו ריבים. עכשיו השאלה אם הם ישתפו פעולה. יש פתרון ויהיו פתרונות. זה לא פשוט, זה די מסובך, אבל נגיע אם נעבוד ביחד. אני יכול להושיט יד, לא יותר מזה".

- אתה מגיע אחרי קריירה מפוארת בראשל"צ. נכנסת לנעליים גדולות מאוד. אתה יכול להשוות בין מה שעשית בראשון למה שאפשר לעשות פה?

"הגעתי לארץ הזאת נעול בנעליים תפורות משמיכה, ולבוש מכנסיים שנאלצתי לקצר, כי גבהתי מאוד ועם חולצה שהשרוולים היו קצרים, חסר כל, בקיצור. היום אני בן 78, בעל משפחה, יש לי אישה אחת, 57 שנים. נשוי באושר, עם שתי בנות, שלוש נכדות, שני נכדים ונין. הגעתי חסר השכלה, בור ועם הארץ, והיום אני מהנדס תעשייה וניהול. גמרתי את הצבא בדרגת תת אלוף, עברתי לא רק לימודים בטכניון, אלא גם השתלמות בלוגיסטיקה בצבא האמריקאי. אני מביט לאחור ואומר, הכל אפשרי. ואני משליך מזה על לוד. לוד היום זה בדיוק כמוני בתחילת הדרך. יחפנית, חסרת צורה, גם אני הייתי כזה. אני מאמין שלוד זה יהלום שאפשר להוציא אותו, לנקות אותו, להבריק אותו, ללטש אותו".

- איך אתה מתכוון לעשות את זה?

"מדובר במיקום בלתי רגיל. והנה אבסורד: עיר ליד שדה תעופה, בהצטלבות דרכים, צפון, דרום, כביש 6, מזרח מערב, כביש 1 ואין בה אפילו מלון אחד. אפילו לצוותי האוויר שיתחלפו. למה? כי אין מה שימשוך לכאן. מצד שני יש פה אתר קדוש לנוצרים, סיינט ג'ורג' קבור פה, האיש שלחם נגד הדרקון. יש פה מסגד מ-1267, מסגד אלעומרי. יש פה שרידים מ-300, 400 לספירה. אפשר להקים מוזיאון נהדר, ונקים. אני אומר לך נקים, כי כבר יש תוכנית. צריך להקים מרכז עירוני מושך, אבל שיהיו דרכים אליו. עכשיו הכל חסום בכבישים שזו בושה וחרפה לקרוא להם כביש ובבתים שהעמידו אותם בכל מיני צורות, וצריך לפנות אותם".

- מה צריך לעשות כדי להפוך את לוד לאטרקטיבית?

"הכל. חינוך הוא שמושך אוכלוסייה איכותית וצעירה שיש לה עתיד. לכן הדגש שלי הוא על מערכת החינוך. זאת עיר מפרגנת. יש בה מוסלמים, יש בה נוצרים, יש בה יהודים, יש חרדים ויהודים לאומיים ויש חילוניים. מה שתרצה. אני טוען שחובתו וזכותו של הורה לחנך ברוח מורשת אבותיו. לכן אני מעודד הקמת בתי ספר ערביים, וחרדים, הכל, כל אחד לעצמו. ולא להתערבב. הבוקר היתה לי שיחה עם הורי בי"ס תיכון ערבים. מפריע לי שיש ילדים ובעיקר ילדות ערביות שרוצות ללמוד בבי"ס יסודי יהודי. מה קורה? ביום שישי בערב היא רוצה לצאת איתם. זה לא התרבות הערבית. זה לא הולך. אני צריך לעשות משהו להעלות את הרמה של ביה"ס הערבי, על מנת שהם ירצו ללמוד בבי"ס ערבי".

- הניסיון מלמד שקשה בערים מעורבות.

"הקושי בערים מעורבות שעושים ניסיון לא טבעי של אינטגרציה. זה לא נכון. החוכמה היא לכבד אדם במה שהוא. אתן דוגמא: אנחנו בונים כרגע בי"ס תיכון חדש ערבי. הביאו לי תוכנית. ואמרתי לאדריכל שלא אקבל בי"ס שאין בו מוטיבים מוסלמיים או ערביים. אתה לא תבנה לי עוד בי"ס יהודי פה לערבים. והוא עשה את זה, ופתאום יש כיפה וקשתות".

הפרד ומשול

לאחרונה הוציא מינהל מקרקעי ישראלים מכרזים באזור אחיסמך, הסמוך לעיר לוד, שעוררו עניין בקרב אנשי נדל"ן בשל מיקומם במרכז הארץ ומנגד - מחירם הנמוך.

- אומרים שהמחירים הנמוכים של מכרזי אחיסמך שיצאו מהמינהל, ימשכו אוכלוסייה חרדית.

"אני צריך לדחוס יובל בשלוש שנים. אני לא אורגינלי, למדתי את זה מבן גוריון שאמר לנשיא טרומן ב-48' שהאתגר הגדול של מדינת ישראל הוא לדחוס מאה שנה בתוך עשור. גם אני ככה. ולכן באחיסמך הגעתי להסכמה עם השר ש-15% מהדירות יהיו יותר מ-140 מ"ר, 30% פחות מ-100 מ"ר, 55% מהדירות בין 100 ל-120 מ"ר. בכך אני יוצר אינטגרציה חברתית טבעית. כמו בראשון. זו בדיוק הסיסמא של ראשון".

- זה יהיה התנאי בכל המכרזים?

"בכל המכרזים. גם באלו שכבר היו. כולם יצטרכו לבנות על פי המתכונת הזאת. קראתי לקבלנים פה והם אמרו זה מבורך, זה טוב. כי הסברתי גם מה אני רוצה. אינני יודע כמה יהיו חרדים, כמה דתיים לאומיים, כמה ערבים, וכמה חילונים. אני אראה את תוצאות המכרז. בכל מקרה אני יכול להעביר קרקע מכאן לכאן, באותו גודל. אני ארכז את כל החרדים בצד אחד, אתן להם שירותים שונים. אני צריך יותר מעונות, צריך מקוואות, הדרך למקווה חייבת להיות צנועה".

- זו הפרדה.

"לא זה לא. זה גורם לכך שכשאדם חוזר הביתה, הוא לא דואג שעכשיו שבת, והשכן פותח לו רדיו. זה משכין שלום. אני משכין שלום בתנאים, בכבוד הדדי. ואם יש לי אזור דתי, אני יכול גם לסגור אותו בשבת".

30 שנה בשלוש שנים

כיו"ר ועדה קרואה רואה ניצן רחוק. רחוק מאוד. התדמית של לוד נמצאת בשפל המדרגה, ונכון להיום אין בעיר הזו דבר אחד מזמין. מחירי הדירות בעיר נמוכים והתשתיות במצב רעוע. בינתיים יש לניצן שפע פרויקטים להתניע וכשלוש שנים לעשות זאת, או לפחות להתחיל.

- מה יש לך לומר על ההחלטה להקים בזמנו את שוהם ומודיעין, אליהן זרמו תושבי לוד ורמלה?

"מי שעשה את זה עשה את טעות חייו. היא משכה את האוכלוסייה החזקה של רמלה ולוד אליהן ואין כבר אפשרות להחזיר אותה. אני צריך ליצור אטרקציה לאחרים שיבואו, צעירים יותר".

- איך תמשוך אנשים לעיר - מגורים? מסחר? תעסוקה? לוגיסטיקה?

"אני לא יכול עוד להגיד בדיוק. בשלושת השבועות שאני עובד פה, יש גוף מאוד גדול שמתעניין בבניית 100 אלף מ"ר. אני תוך שבועיים מקבל תשובה. לוגיסטיקה של מפעל ארצי גדול מאוד, רציני מאוד, והסברתי לו מה היתרונות. יש עוד מפעל שעתיד להעביר לכאן את עסקיו. אני עושה תוכנית ל-30 שנה".

"אני מתחיל לבנות. נותן את הכיוון. מניח יסודות ואומר הנה, זה. לא יגמרו לבנות פה את כל בתי המלון שאני חולם או את כל המרכז העירוני שאני חולם. או את הספורטק, הבוקר בחנתי אפשרות להקמת ספורטק, עם אמפיפארק כמו שיש לי בראשון לאירועים פתוחים. הכל מוכן על כף היד. זה ישנו. רק צריך לעשות את זה. זה עולה קצת כסף אבל אני אעשה את זה".

- אתה מכיר את הבירוקרטיה הישראלית. את משרד השיכון, הפרוצדורות. איך אפשר לקצר? יש מצוקת דיור איומה בארץ.

"פה בלוד יהיה הפתרון למצוקת הדיור בישראל. העיר תגדל ל-120 אלף תושבים מ-74 אלף שיש היום. אני לא בונה בתים, אני בונה שכונות. שכונות מתחלקות למבננים. כל מבנן משווק למישהו אחר ואסור לאותו גורם לזכות ביותר משלושה מבננים. אז מה עושים? בונים במקביל. תוך שלוש שנים תגדל העיר ב-25 אלף איש. לוד תהיה עיר מבוקשת".

- איך תטפל בשכונות הקשות, בבנייה הלא חוקית?

"אהרוס בנייה לא-חוקית מפריעה, לא כל בנייה לא-חוקית מפריעה, יש שכן ויש שלא. אשפץ את המדרכות ואת הכבישים, נתחיל לשתף אותם בשיפוץ ושיקום וגינון. אני בא מהחוץ אל הבית. אין לי זכות לבוא לבקש לשפץ את הבית, אם אני לא משפץ לו את הרחוב, לכן אני מתחיל מהרחוב, מראה לתושב - הנה אני פה, עכשיו בוא נלך ביחד. הבעיות שיש לי זה עם משרד התחבורה. אני צריך להגיע לשר התחבורה".

- למה משרד התחבורה?

"העיר בותרה על ידי רכבת ישראל ועל ידי כבישים שלא נותנים כניסה אליה. לא ייתכן שכביש ארצי עובר על ידי ואין לי גישה אליו. לא ייתכן שמוסיפים מסילות רכבת שמחלקות את העיר לשתיים ולא משקיעים את המסילה. וגם אומרים לי השקעת המסילה מסבכת אותנו. כי גם חיפה רוצה. מה מעניין אותי חיפה. אני לא מבין למה זה קשור בכלל. אם מקימים תחבורה מסילתית צריך לתכנן אותה כך שאנשים יוכלו לחיות בה. אתה יודע כמה רכבות מסע עוברות ביום? 231 רכבות. התחבורה פה לא מסודרת. אין רמזור, אין רוחב, אין מדרכות אין כלום. זה כבישים ארציים. יש לי אזור תעשייה שאני לא יכול לשווק אותו. כי אין לי כניסה אליו ואין לי יציאה אליו. אני לא מכיר דבר כזה באף מקום".

- יש לך הרבה תוכניות, אבל אי אפשר שלא לשאול על הביקורת שהוטחה בך על התנהלותך בהקמת איקאה בראשל"צ, על קרקע שיועדה להיות תעשייתית. יש לקח שלקחת אתך מהמקרה?

"כן. לעשות את אותו הדבר".