"אסון הכרמל זה קייטנה לעומת מה שיקרה ברעידת אדמה בארץ"

יותר מ-1,800 הרוגים, עשרות אלפי נעדרים, 140 אלף תושבים שפונו מבתיהם ורבע מיליון נוספים שנותרו חסרי בית - אלה הן עד כה התוצאות הקשות של סדרת רעידות אדמה אדירות שאירעו ביפן בסוף השבוע האחרון ושל גלי הצונאמי ששטפו בעקבותיהן אזורים שלמים. איש לא יכול להישאר אדיש נוכח השלכות אסון הטבע הזה. העולם המום ומזועזע מהדיווחים ומהתמונות המגיעים מעיי החורבות שנותרו באזור מוקדי הרעש.

בין גילויי האמפתיה הישראלית-הקולקטיבית והשיחות הערות על "הקטסטרופה", "מה יהיה עם היפנים?" ו"איך הם ישתקמו?", עולה גם השאלה "מה יהיה עם ישראל בעקבות רעידת אדמה?".

מומחים מתריעים כבר שנים כי ישראל, הממוקמת באזור פעיל מאוד מבחינה סיסמית, נמצאת בסיכון גבוה לרעידות אדמה. בעבר התרחשו בישראל עשרות רעידות אדמה, חלקן הרסניות, ורעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש פה כל יום.

על-פי הערכות ונתונים שנאספו במשרד הפנים, כ-40% מכלל המבנים בישראל לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה. יותר מ-810,000 מבנים מוגדרים כמסוכנים הזקוקים לחיזוק.

על הרקע הזה אישרה הממשלה בשנת 2005 את תוכנית תמ"א 38, שנועדה לעודד יזמים ודיירים במבנים רעועים לחזק את הבניינים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש להגנה מפני רעידות אדמה. "המלחמה הבאה תהיה רעידת אדמה", הכריז משרד הפנים בדברי ההסבר לתוכנית.

התמריצים שהוצמדו לתוכנית שנועדה להכין אותנו ל"מלחמה הבאה" נשמעו מבטיחים: הקבלן מקבל אפשרות לבנות עוד קומה בבניין; הדיירים מקבלים שיפוץ של הבניין הישן-נושן שלהם, ותוספת ממ"ד ואולי גם מרפסת; ובדרך מחזקים את המבנה מפני רעידת אדמה.

תמ"א 38 לא פופולרית

6 שנים חלפו, איום רעידת האדמה מרחף עלינו, אך תמ"א 38 לא פופולרית כפי שצפוי היה שתהיה. גם תיקון נוסף לתוכנית, שנעשה ב-2009, שבמסגרתו נקבע כי ניתן להרוס בניינים שאינם עומדים בתקן ולבנות במקומם בניין חדש לא שינה את התמונה באופן משמעותי.

לדברי המומחית לתכנון ובנייה, עו"ד ענת בירן, "התמ"א מאפשרת לבנות קומה אחת ולהרחיב דירות קיימות, ויש רשויות שיזמו תוכניות שמגדילות את התמריצים ונותנות עוד קומה מעבר לתמ"א, ומאפשרות לבנות עוד דירות כדי לגרום ליזמים להתנפל על הפרויקטים האלה, כי בשנים הראשונות לא ראו שום תנועה במסגרת התמ"א הזו".

בירן מוסיפה כי "ברגע שנעשה התיקון ורשויות נתנו יותר זכויות, בהן עיריית רמת-גן, אז יש יותר תנועה בתחום חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה. אבל מדברים רק על עשרות בניינים שנמצאים בתהליך, וזה טיפה בים. יש מאות אלפי דירות שצריכות חיזוק, כך שהמצב גרוע מאוד ולא קרוב למשימה שצריך לבצע".

עד היום, במהלך 6 השנים שחלפו מאז אושרה תמ"א 38, חוזקו בישראל פחות מ-100 בניינים. לפי קצב ההתקדמות הזה, יחלפו עוד 40 אלף שנה עד שיחוזקו כל המבנים הדרושים חיזוק מפני רעידת אדמה.

עו"ד מוטי בניאן, מומחה לנדל"ן, מזהיר כי אין לנו אלפי שנים לבזבז, בקושי שנה. "אנחנו צריכים לפחד פחד מוות מיום הרעידה. אנחנו במצב קטסטרופלי. מה שקרה באסון הכרמל הוא גן ילדים או קייטנה לעומת מה שיקרה אם יהיה אסון של רעידת אדמה בישראל, וכזה שלא מתקרב לרמות של יפן".

לדברי בניאן, "אסון כמו שקרה ביפן הוא חריג בעוצמות שלו, כנראה אף מדינה לא חסינה מפניו, אך רעידת אדמה בגודל בינוני של 6-7 בסולם ריכטר זו רעידה שרבבות בניינים בישראל לא מוכנים לה. וזו רעידת האדמה שמצפים שתקרה גם בארץ 'פעם ב...', ולצערנו הדור שלנו נופל על תקופת 'הפעם ב...' - וזה אומר כמויות עצומות של נפגעים שאנחנו לא יודעים אפילו לשער את היקפם".

הבעיה, מסביר בניאן, טמונה בכך שהממשלה לא מבינה את המציאות. "מישהו לא מבין את נפש הישראלי הממוצע, שיושב בדירה מלפני 50 שנה. צריך לתת בונוסים עצומים מבחינת מיסוי ותכנון, כדי שהדבר הזה, תמ"א 38, יהיה בר-ביצוע ויעשה חשק לאנשים להתקדם. תמ"א 38 צריכה להיות הרבה יותר אטרקטיבית ממה שהיא היום, אחרת אנחנו עומדים בפני קטסטרופה".

ובניאן מבהיר: "שום קבלן לא מסתפק בקומה נוספת. פשוט לא כדאי לו. אז תמ"א 38 חייבת לתת שתי קומות ויותר. אחרי 5-6 שנים שתוכנית כזו מבורכת קיימת, ויש רק עשרות בניינים שעשו עליהם תמ"א 38 - זה אומר דרשני. בקצב הזה, עוד שנים רבות לא נגיע ל-1% אפילו של הבניינים שדורשים חיזוק מפני רעידת אדמה. זה מראה על ניתוק מהמציאות ואי-הבנת הפרקטיקה".

בניאן קורא לממשלה לפעול בהקדם, ומבהיר כי זה אפילו לא עולה לה כסף. "אותם דיבורים שדיברו אחרי אסון הכרמל ש'זה התריע' ו'ההוא לא עשה' ייאמרו גם בהקשר לרעידת האדמה שתגיע, רק בהבדל אחד - והוא שהאוצר לא צריך להוציא כסף כדי לקדם את חיזוק המבנים. פה בהינף יד, על-ידי שינוי חקיקתי, קביעת הוראות מיטיבות, אפשר לשנות את המצב. מתן זכויות בנייה נוספות לא עולה למדינה כסף".

חיזוק מבנים - משימה לאומית

ומה המדינה כן עושה? מכינה את ה"יום שאחרי".

בירן: "המדינה נערכת בתוכניות להקמת בתי קברות זמניים-המוניים במקרה של אסון גדול, שיכול להיות גם רעידת אדמה או אסון אחר". ובירן מוסיפה (בשמץ של הומור שחור): "מאות אנשים מתים, גם לזה צריך למצוא פתרון".

לדברי בירן, לפני שחושבים איפה לקבור אותנו, צריך לחשוב על איך לשמור אותנו בחיים. "למרות שחיזוק מבנים מפני אסון רעידה יכול היה להיות מוגדר כמשימה לאומית, ואז הכול היה מתקדם מהר יותר. לוקח שנה לפחות לאשר תוכנית על-פי תמ"א 38, והכול מסורבל ומסכל התקדמות".

- אז מה יהיה היקף הקטסטרופה אם שום דבר לא ישתנה?

"האזורים שבהם יש סיכון גבוה יותר הם לא באזורי הביקוש לנדל"ן, ואיש לא עושה שם תמ"א 38 בכלל. כל אזור בית-שאן ואזור השבר הסורי-אפריקני מוזנחים לחלוטין מבחינה זו. ככל שאתה מתרחק מהמרכז הסיכון לרעידת אדמה גדל, אבל הסיכוי לתמ"א 38 קטן, כי זה לא אטרקטיבי מבחינת ההטבות. האדמה שם זולה, כך שאין הטבה בבניית עוד קומה. במקרה של רעידת אדמה שם, הכול יתמוטט".

- נשמע מפחיד.

"זה באמת מפחיד. ההנחה הייתה שתוך שנה-שנתיים מאישור התוכנית תהיה תנופה מטורפת של בנייה, אבל זה הולך בעצלתיים. ולמעשה, לא הולך. כמה עשרות בניינים פה ושם, בקטנה. בסוף תהיה כאן רעידת אדמה, ייהרסו בניינים ויבנו אותם מחדש. אני מקווה שלא נגיע לזה".

תמ"א 38

התוכנית נועדה לאפשר חיזוק מבנים שאינם עומדים בדרישות התקן לעמידות מבנים ברעידת אדמה או לבנות תחתם מבנים חדשים. במסגרתה ניתנים היתרי בנייה, הקלות מס ופטורים. בין התמריצים המוענקים לקבלנים ולדיירי המבנים: חיזוק המבנה, תוספת או הרחבת יחידות הדיור הקיימות (חובה לכלול ממ"ד), הוספת מרפסת, מעלית וחנייה.

טלאי על טלאי

אם התרחיש האפשרי במקרה של רעידת אדמה הוא אסון בקנה-מידה שעוד לא ראינו כאן, ואנחנו ממש לא רוצים לראות אסון כזה, איך זה שתוכנית תמ"א 38 עדיין תקועה ומדשדשת?

המכשולים, וזה לא סוד, רבים. בשנים האחרונות מתריעים עורכי דין, קבלנים וכל מי שידו בדבר, כי החסמים העומדים בפני תמ"א 38 גדולים.

חסם ראשון לאימוצה של תמ"א 38 הוא הצורך בהסכמת רוב הדיירים בבניין - 66% במקרה של חיזוק מבנה קיים, יחד עם אישור המפקח על רישום; ו-100% הסכמה במקרה של הריסת הבניין ובנייתו מחדש.

דיירים רבים גילו כי במדינה שבה לכל שני אנשים יש 3 דעות, להשיג רוב זה לא פשוט בכלל.

עו"ד בניאן: "קודם כול, המנגנון של תמ"א 38 הוא מנגנון פשוט, אך הבעיה שלו היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים חוששים להכניס קבלן זר לביתם, ועוד לתת לו לבנות על הגג שלהם. החשדנות מאוד גדולה. דבר שני, הדיירים דורשים דרישות גבוהות מדי מהקבלן ומבריחים אותו".

גם הקבלנים לא מוכנים ברובם לספוג את כאבי ראש שהפרויקטים האלה טומנים בחובם. נוסף להשגת הרוב הנדרש לפרויקט, שנרכש באמצעות פגישות ושכנועים רבים, על הקבלן לקבל היתרים לתוכנית מהעירייה, וגם שם דרכו לא תמיד סוגה בשושנים.

בניאן: "הרבה עיריות מערימות על קבלנים קשיים במקום לקדם תוכניות כאלה, במיוחד באזורי הביקוש. הקבלן מתייאש בדרך".

אחת העיריות הידועות בכך היא עיריית תל-אביב. מתוך 220 בקשות שקיבלה העירייה מיזמים לביצוע תמ"א 38, רק 3 עמדו בדרישותיה ואושרו.

לדברי עו"ד עופר שחל, "מומחים טוענים כי גם אם התמ"א הייתה מיושמת באופן מקיף, היא לא הייתה עוזרת להגנה מפני רעידת אדמה, כי לשים על בית קיים את כל החיזוק בנוסח התמ"א לא יפתור את הבעיה. זה טלאי על טלאי. חיזוק בניין ישן על עמודים ותוספת ממ"דים זה כמו פלסטר לשבר".

לדבריו, הדבר היחיד שיעזור הוא הריסה ובנייה מחדש על-פי התיקון האחרון לתמ"א 38 (תיקון 2), אך כאן יש מכשולים אחרים. "כדי לבנות מחדש צריך לאפשר שהבניין החדש יהיה הרבה גדול, אחרת אין פיתוי לקבלן, וזה עוד לא קורה".

בניאן מסכים: "זה כמו לקחת בנאדם צולע ולשים לו קביים מצד אחד וכיסא גלגלים מצד שני". עם זאת, לדבריו, "זה יותר טוב מכלום, כי ישנם בניינים שהם כל-כך רעועים, גם בתל-אביב, שרעידת אדמה קלה ביותר תמוטט אותם על דייריהם".

לדברי עו"ד בירן, גם אם העירייה מעודדת את החיזוק, הזמן שלוקח לאישור היתר מרפה את ידי הקבלנים. "במצב טוב לוקח שנה להוציא היתר. אם יש מתנגדים לתוכנית, זה עשוי להימשך חודשים ארוכים לפני שמשהו יזוז".

בירן מציינת כי יש עוד משהו שכדאי לשים אליו לב: "תמ"א 38 לא מטפלת בנושא מבני ציבור, בתי-ספר למשל, ולא בתשתיות, שזה בין השאר גשרים, כבישים, מאגרי מים ועוד".

בנוסף, אומרת בירן, "התמ"א מיושמת במבני מגורים בלבד ולא במבני משרדים ובמקומות עבודה, למרות שעל-פי התוכנית זה אפשרי. אין יזמות כזו של בנייני משרדים. אין טיפול בנושא. הבניינים הללו, שלא נבנו כראוי, יעמדו ברעידת אדמה?"

לדברי עורכי הדין נתי ואגמון ואהוד מררי ממשרד שבולת ושות' "חובה להכיל, בצד התמריצים הקיימים, גם מנגנון הכופה על בעלי הדירות ליישם את הוראת תמ"א 38, וזאת תוך פרק זמן מוגבל".

לדבריהם, "במצב הדברים הנוכחי, עניינם של רבים מבעלי הדירות הינו במיקסום הפוטנציאל הכלכלי והעלאת ערך דירותיהם, ולא ליתרונות הציבוריים אשר לשמם אושרה התכנית. מדובר בכשל שוק ברור המחייב את התערבות המחוקק, כי אם חלילה תתרחש בישראל רעידת אדמה, תיאלץ המדינה לשאת בעלויות פיצוי הנפגעים ושיקום המבנים שקרסו, והעלויות עלולות ליפול על כתפי הציבור בכללותו".