לא בהכרח מכה: תיתכן השפעה חיובית על ההיי-טק בישראל

תעשיית האלקטרוניקה היפנית הפכה במשך שני העשורים האחרונים להיות חוד החנית של העולם הטכנולוגי. בכל מקום לאורך שרשרת המזון של מוצרי האלקטרוניקה תמצאו נוכחות יפנית, בצד הרוכשים, הספקים, השותפים, וגם הלקוחות. בהתאם, חלק גדול מהחברות הישראליות שפעילות בשוק ההיי-טק חשוף למגמות ביפן. משבר כלכלי או אסון טבע יכולים להשפיע - לרעה, ולעיתים גם לטובה - על הפעילות של החברות המקומיות.

בישראל יש רשימה ארוכה של חברות עם קשרים ליפן, רובן בתחומי החומרה - ציוד תקשורת, ציוד למפעלים לייצור שבבים, שבבים וציוד לאחסון - חלקן, בעיקר החברות הציבוריות, מוכר ליפן בהיקפים גדולים. "עשויה להיות פגיעה בחברות שמבוססות על רכיבים שמיוצרים ביפן", אומר ערן הראל, מבית ההשקעות הראל-הרץ, "אבל גם ייתכן שיהיה שיקום יותר מהיר ממה שמצפים" הוא מוסיף.

בין הסטארט-אפים בישראל שקשורות ליפן באופן ישיר או עקיף אפשר למנות את אלטיר, אמימון ואסוקס - שמספקות רכיבים בתחום התקשורת האלחוטית ויש להן שותפים/לקוחות/מפיצים ביפן, או רד בנד שיש לה לקוח יפני משמעותי בין ספקיות שירותי הסלולר - NTT Docomo.

בקרב החברות הציבוריות, הדגש הוא בעיקר על חברות שפעילות לאורך קווי הייצור של מפעלי האלקטרוניקה: נובה, קמטק ואורבוטק. לכל אחת מהן יש פעילות ברמה כזו או אחרת ביפן. לאורבוטק בהיקף של 11%, או 60 מיליון דולר ב-2010, לנובה - 12% ב-2009. בחברות טוענים כי עדיין מוקדם מדי כדי לדעת מה קורה בדיוק ואיך הן יושפעו, אם בכלל.

חברות ציבוריות נוספות הן בצד ספקיות השבבים לתחום מוצרי האלקטרוניקה כגון צורן (23% מהמכירות) ו-DSPG, או אורכית מצד ספקיות ציוד התקשורת. גם חברת התוכנה סאפיינס, שחלק גדול מהכנסותיה (22% ב-2009) הגיע מלקוחות ארגוניים ביפן, נמצאת ברשימה.

המפעלים עמידים

אופציה של רעידת אדמה ביפן אינה דבר חדש, ובאופן אינטואיטיבי נבנו גם מפעלי האלקטרוניקה הגדולים עם עמידות יחסית להתפתחויות שליליות בנושא. כך, ענקיות אלקטרוניקה כגון טושיבה, היטאצ'י או פוג'יטסו, שמייצרות חלק ניכר מהרכיבים שנכנסים להתקני האלקטרוניקה, נפגעו באופן בסיסי בלבד, ולא רק בגלל המרחק הגיאוגרפי ממוקד הרעש. בכלל, יחסית לחברות השבבים הגדולות, כגון אינטל וסמסונג, היפנים לא השקיעו הרבה בשנה-שנתיים האחרונות בקווי ייצור חדשים, מה שבא לידי ביטוי בתלות נמוכה יחסית של ספקיות ישראליות בתחום.

הבעיה היא שבמפעלים של ענקיות האלקטרוניקה היפניות, כל עיכוב קטן עלול לגרור אחריו ביקושים גדולים לרכיבים שהמלאי שלהם נגמר וכך עלולות להיפגע חברות לאורך שרשרת המזון. אבל ייתכן שיש גם צד חיובי. לדוגמה בתחום רכיבי הזיכרונות, מסוג Flash NAND או DRAM, שמחסור יפני באספקה שלהם עשוי לגרור גידול בקווי הייצור של מתחרות מטייוואן או מקוריאה, ובהתאם גם ביקוש למיכון לאורך קווי הייצור. כמו כן, המאמצים שיושקעו ביפן בעקבות האסון, עשויים להיות התפתחות חיובית דווקא עבור חברות שמספקות טכנולוגיה שמיועדת לתשתיות התקשורת, לדוגמה.