"דרך היצעים - לא דרך סבסוד"

הקורבנות הגדולים של התייקרות מחירי הדירות הם הזוגות הצעירים מחוסרי הדיור. במפגש "שולחן עגול" בוועידת הנדל"ן נאספו נציגי כל המגזרים לסיעור מוחות בנושא הבוער.

פתח את הדיון סמנכ"ל שיווק בקבוצת חנן מור, דני דניאל: "יש בעיה עם שיטת מכרזי המינהל, שפתוחה להצעות הגבוהות ביותר ותורמת לעליית מחירי הקרקע. יש לשנות את השיטה וללכת לכיוון שיטת ההגרלות, לפי מחיר קבוע. מציעי ההצעות יידרשו לעמוד בקריטריונים ומגבלות מוכתבות מראש".

מי שקפץ נגד הרעיון הוא היועץ המשפטי במינהל מקרקעי ישראל, יעקב קווינט: "אין שיטה טובה יותר מהמכרזים. אם נממש את מה שהצעת, הקבלנים ישאבו את ההטבה הזו והיא לא תגיע לצרכן הסופי, כי הקרקעות תמיד יימכרו במחיר השוק. הפתרון הוא דווקא בהגדלת ההיצע, בהתחדשות עירונית ובהקמת עשרות אלפי יחידות דיור נוספות תוך ניצול תשתית קיימת. מנהל המינהל בוחן כעת את יישום שיטת מחיר למשתכן גם באזור המרכז. מכרזים ייצאו ללא מחיר מינימום אם יהיו 3 הצעות כשרות".

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', דווקא רואה במחירי הדירות המטורפים במרכז הארץ כהזדמנות להעביר אוכלוסייה לנגב ולגליל. אומנם גם שם המחירים התייקרו, אך בסכומים אבסולוטיים נמוכים בהרבה. חסרות לנו בבאר שבע עוד שתי שכונות של צמודי קרקע, ולמרות זאת בונים בעיר בעיקר בנייה רוויה. אני לא מוכן שיציפו את העיר בדירות 3 חדרים, כי כל דירה קטנה שבונים בב"ש מיועדת למשקיעים שמשכירים אותה. זוג צעיר לא יעבור מהמרכז לדירת 3 חדרים בב"ש. דירות 4 חדרים עולות כ-750 אלף שקל, זה מחיר אטרקטיבי. צריך לתת לראשי הערים את היכולת לקבוע את תמהיל הדירות בעירם".

מנכ"ל חברת מיטל הנדסה ושירותים, עופר שגיב, סיפר על הצפון: "בכרמיאל למשל הקרקע ליח"ד כולל פיתוח התייקרה מ-60 אלף ל-105 אלף שקל, אך מחיר הדירה הממוצעת זינק מ-450 ל-850 אלף שקל. ההפרשים לא הלכו לקבלנים, שממשיכים להרוויח 15%, אלא נספגו בעלויות הבנייה, שהן הגורם העיקרי להתייקרות הדירות. המדינה יכולה להשפיע על כך דרך כח האדם".

יועץ שר הבינוי והשיכון, עו"ד בני דרייפוס: "דירת מגורים לזוג צעיר זו ארנונה שלילית לראש העיר, ומהסיבה הזו בוטלה הבנייה בכמה מקומות. קיבלנו החלטות שיתמרצו ערים לשתף פעולה, ויוגדלו התקציבים לתשתיות הישנות בעיר".

ראש אגף תקציבי בנייה במשרד האוצר, ראובן קוגן: "60% מעליית המחירים נובעת מהריבית הנמוכה. לכן יש לטפל בציפיות דרך הגדלת ההיצע ורציונליזציה של המשקיעים מבחינת הביקושים. הדבר המהותי הוא מלאי קרקעות לשיווק. כל הנחה ליזמים תתבטל מיד בשוק המשני. צריך לסבסד את עבודות הפיתוח, אחרת לא ייבנו דירות בעיר כמו ערד. מאידך לסבסד משכנתאות זה כמו לזרוק כסף לפח".

עו"ד זיו שרון, שותף ומייסד במשרד עוה"ד זיו שרון ושות', מסכים שהפתרון הוא בהגדלת ההיצע. "לטעמי החוק להגדלת ההיצע יכל לעבוד, אך טעו בדרך. למשל, דירות שמשמשות למשרדים אינן מתפנות כי אי אפשר למכור אותן בפטור ממס שבח. לפסיכולוגיה יש משקל: רק אם עליית המחירים תיעצר בהגדלת ההיצע, תשתנה מגמת הביקוש".

יעקב רויטר הוא סגן מנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי טפחות: "אנחנו מזהים ירידה בביקושים. יש פחות משקיעים בשל עליית הריבית, והריבית תמשיך לעלות. אני לא צופה עליית מחירים נמשכת, ויהיו מקומות שהמחירים אף ירדו. אני מסכים שאם יתנו מענקים, הכסף יתבזבז. אפשר לסבסד משכנתא בצורה ממוקדת, אך לא לתת מענקים לכולם שייקרו את הדירות באותו הסכום".