"העתיד נמצא בבנייה הירוקה"

לשחקנים המרכזיים במגרש הנדל"ן הישראלי אין ספק: העתיד נמצא בתכנון בר-קיימא, שבכוחו ליצור את סביבת החיים המושלמת עבור ההמונים, כשניהול נכון שלה יפתור לא מעט צרות סביבתיות. כך, משפחה שתגור בבניין שהוקם על-פי תקן לבנייה ירוקה, תצרוך פחות אנרגיה ותנהל את האשפה שלה ביתר תבונה ואחריות; אפשר שבבוקר ההורים ידוושו לעבודה על אופניהם והילדים ילכו לבית הספר ברגל. בערב, יצעדו כולם בבטחה אל המרכז המסחרי הסמוך למעונם, יצפו בסרט חדש ויקנחו בגלידה.

המנכ"ל המשותף בקבוצת חנן מור, אבי מאור משוכנע שתכנון נכון, שיביא בחשבון שיקולים חברתיים, כלכליים וסביבתיים יוכל לפתור משברים כמו זה הנוכחי, בדיור: "התפיסה שאנחנו חייבים לאמץ ולהוביל, והיא קיימת במדינות רבות אחרות, היא שאדם צריך לגור בסביבה עירונית שתספק לו גם עבודה, חינוך ופנאי באיכויות טובות. בדרך לשם, יש למקסם את הבנייה לגובה כי קרקעות, אין", אמר.

לקבלן אברהם להב, מנכ"ל אל.אל.דור יש בטן מלאה. הוא שומע את החזון הנלהב של גורמי סביבה ולא מבין על מה הם מדברים: "כולם מדברים כאן על תכנון ירוק וידידותי לסביבה ובכל הכנות, אני מסתכל עכשיו מהחלון החוצה ואני לא רואה פה טיפה ירוק. בבנייה בין חדרה לגדרה, כמה ירוק אפשר לשלב? באיזה שטח בדיוק? אם נשקיע נכון בתשתיות ובחינוך, אפשר יהיה לממש את כל העקרונות החשובים האלה בפריפריה, כי שם הסיכויים שזה יצליח גבוהים מאלה שבמרכז".

תפקיד הממשלה

יו"ר העמותה הישראלית לבנייה ירוקה ובת קיימא, יהודה אולנדר חשוף לשיח על התכנון העתידי למעלה מעשור: "הממשלה היא זו שחייבת להוביל מהלכים כאלה. כן, הקמתי עמותה שאמורה לקדם את הייזום בנושא אבל במקום שבו המדינה הייתה לוקחת חלק אקטיבי בכאלה מהלכים, לא היה צורך בכך", אמר. אבל אולנדר מעודד. לדבריו, כשניגש בעבר לבעלי תפקידים במשרדי ממשלה, בבואו לקדם את חזון הבנייה הירוקה, נענה שהטיפול בים מזוהם בשפכים ובערים חנוקות מפליטת תחמוצות גופרית, מטרידים אותם יותר וגוזלים להם את כל הקשב: "אמרו לי 'עזוב אותנו מהדבר הזה. יש לנו דברים יותר דחופים. עכשיו, הם מדברים בקולות אחרים, האינטונציות השתנו וטוב שהם חרתו על דגלם בנייה ירוקה", אמר.

גם מדבריה של רכזת תחום הבנייה הירוקה במכון התקנים, אביגיל דולב ניכר שדברים זזים כאן, אם גם לאט. החודש הושלמה מלאכת שדרוג התקן לבנייה ירוקה, 5281. לדבריה, התקן המשודרג מהווה בשורה של ממש: "התקן מעמיק יותר וכולל כלי מדידה מדויקים לעמידה בו", אמרה.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר העריכה שהשנים הקרובות יזמנו לישראל שינויים סביבתיים משמעותיים: "ישראל היא מדינה ברביזיה, שבאיחור של 15 שנה היא עושה שינוי פאזה ומנסה לצמצם פערים בתחום איכות הסביבה. אני מעריכה שבתוך 5 עד 10 שנים המדינה תיראה אחרת בהתנהלותה בכל הקשור לאלמנטים סביבתיים". עם זאת, היא משוכנעת שאין מנוס מהפיכת חלקים מרכזיים בתקן הבנייה הירוקה למחייבים, כדי להבטיח את הטמעתם.

יקבלו החלטות

מנהל אגף בכיר לבנייה במינהל התכנון של משרד הפנים, האדריכל רפי רייש אומר מצדו כי ביחס למדינות אחרות בעולם, המצב בישראל טוב יותר: "ברמה הלאומית, המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא הכלי הטוב ביותר לקידום תכניות כאלה. המועצה יודעת לחבר בין הארגונים ולתאם ביניהם ברמה המקומית, ראשי ערים יצטרכו לקבל החלטות ולהעמיד לקבלנים דרישות כדי לקדם את הנושא", אמר.

רייש הוא הוסיף ובישר כי בסוף השנה כבר יפתח קורס ראשון להכשרת מתכננים בבנייה ירוקה.

"בארה"ב עודד משבר הנדל"ן את הבנייה הירוקה"

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הכריז במליאה של ועידת הנדל"ן כי מדינת ישראל כשלה בהטמעת התייעלות אנרגטית, וזה, הזהיר, "יתומחר בחשבון החשמל שכולנו נשלם". הבשורה המעודדת, לדידו, הייתה כי בקרוב יהיה שיפור בדבר, שכן הממשלה הקציבה מיליארד שקלים למטרת התייעלות בניצול אנרגיה.

השר דחה מכל וכול את הטענה שהשמירה על שטחים פתוחים מעכב את הצמיחה במשק, והסביר כי יש קרקעות שהפיתוח בהן מתעכב שנים בשל מחלוקות לגבי זהות המממן של הקמת קירות אקוסטיים.

"לא משנה לאיזה כיוון כלכלי תנשב הרוח, הצבע שישתלט על עולם הנדל"ן הוא ירוק - ולא מדובר בדולרים אלא בבנייה ירוקה". הכריז ארדן והביא נתונים לפיהם בארה"ב חל גידול עצום בהיקף הבנייה הירוקה, חרף המשבר הקשה שאליו נקלע הענף. "ההסבר לזה הוא החיסכון - בעלויות, בהפחתת פסולת הבניין, במים". לדברי השר, באמצעות בנייה ירוקה אפשר לחסוך 70% מפסולת הבניין ו-40% מצריכת המים.

"התפיסה לפיה בנייה ירוקה יקרה יותר, אולי נכונה, אך שגויה במבט לאומי; עלות הבנייה מהווה חלק קטן מעלות פרויקט, ודאי באזורי הביקוש. 5% עלייה בעלות הבנייה, נמוכה ביחס לפרויקט עצמו וביחס לחיסכון שירוויחו מי שיתגוררו בבניין", אמר ארדן, והבטיח כי משרדו דואג לתמריצים שיעודדו את המעבר לבנייה כזו.