על גיוון אימג'ינג, מפתחת הקפסולה לאבחון מחלות במעי הדק והגס ואחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות של קבוצת אי.די.בי, עברה שנה די מורכבת.
טבלת שכר הבכירים: 30 המרוויחים הגדולים בבורסה בת"א
החברה רכשה את Sierra Scientific Instruments האמריקנית תמורת 35 מיליון דולר; קיבלה אישורים לשווק את הקפסולה בארה"ב עבור מגוון רחב יותר של מחלות ואף הרחיבה את מספר קופות החולים שמוכנות לסבסד את השימוש בקפסולה, ולא רק בתחומי ארה"ב.
חבילת תגמולים מפנקת
למרות זאת צמחו הכנסות החברה אשתקד בשיעור צנוע יחסית (11%), הרווח התפעולי ירד בשיעור די משמעותי, ואם לא די בכך - השנה מצפה החברה לצמוח בשיעור חד-ספרתי, ומקווה שרכישות נוספות - ולאו דווקא הפעילות האורגנית - ימנפו את צמיחתה.
מי שבכל זאת ראה פרי מתוצאות אלה הוא חומי שמיר, מנכ"ל החברה.
מהמסמך השנתי שפרסמה גיוון בסוף השבוע האחרון עולה כי שמיר קיבל אשתקד חבילת תגמולים די מפנקת. ראשית, שכרו השנתי הועלה אשתקד בשיעור של 4% והחל מהמחצית השנייה של 2010 הוא עומד על 432,640 דולר. שנית, שמיר קיבל בונוס במזומן בשווי של 624 אלף דולר בגין תוצאות החברה בשנת 2009, וכן 57 אלף מניות חסומות ששוויין הנוכחי הוא 1.1 מיליון דולר בקירוב.
במילים אחרות, עלות השכר של שמיר עמדה אשתקד על 2.1 מיליון דולר בקירוב, וזה אומר 7.6 מיליון שקל או 630 אלף שקל בחודש - עלות שכר די מכובדת, שהייתה מדרגת את שמיר גבוה בין מקבלי השכר הבכירים במשק הישראלי. שמיר (57) יחגוג בחודש הבא חמש שנים לכהונתו כמנכ"ל החברה.
אך גיוון אימג'ינג לא מסתפקת בפירוט עלות שכרו של שמיר בשנה שחלפה, ומספקת אינדיקציה כיצד היא תיראה השנה.
לפי המסמך, בפברואר האחרון אישרה ועדת התגמולים של דירקטוריון החברה בונוס בשווי של 535,392 דולר שיוענק לשמיר בגין תוצאות החברה אשתקד, וכן 42,750 מניות חסומות נוספות ששוויין הנוכחי הוא 819 אלף דולר.
כך תעמוד עלות שכרו של שמיר השנה על 6.3 מיליון שקל לפחות, או 526 אלף שקל בחודש.
לשמיר יש החזקה בשיעור של 1.7% מהון החברה (בדילול מלא, מכיוון שרובה באופציות למניות ו/או מניות חסומות) וזו שווה כרגע 10 מיליון דולר. מספרים אלו הופכים את שמיר לאחד המנכ"לים השכירים העשירים מבין מנכ"לי החברות הישראליות הנסחרות מעבר לים.
גיוון אימג'ינג נסחרת לפי שווי של 571 מיליון דולר, לאחר שגמעה 31% מתחילת השנה.
בזכות מכירת מדינגו וטלדטה: 1.2 מ' ש' בונוס לאריה מינטקביץ'
עלות שכרו החודשית של יו"ר אלרון עמדה אשתקד על 233 אלף שקל כשאריה מינטקביץ' כיהן בעבר הרחוק כיו"ר בנק דיסקונט, הוא הורגל לעלויות שכר די מפנקות. כשפרש מהתפקיד והחל לכהן כיו"ר בחברות ציבוריות אחרות (דוגמת גזית גלוב) המשיך לקבל תגמולים נאים, ולראיה עלויות שכרו באלרון, זרוע החזקות הטכנולוגיה של קבוצת אי.די.בי.
מהמסמך השנתי שפרסמה אלרון בסוף השבוע האחרון עולה כי החברה העניקה אשתקד למינטקביץ', שמכהן כיו"ר זה ארבע שנים, בונוס בשווי של 1.2 מיליון שקל (334 אלף דולר), "בגין תרומתו לביצועי החברה בשנה שחלפה", דברי המסמך. בונוס זה שווה ערך למשהו כמו 9.2 משכורות חודשיות, ולכן משכורת חודשית של מינטקביץ נעה סביב 130 אלף שקל. כך קיבל מינטקביץ' שכר בעלות שנתית של 1.6 מיליון שקל, ויחד עם הבונוס מדובר על חבילת מזומן ששווייה 2.8 מיליון שקל או 233 אלף שקל בקירוב לחודש.
מינטקביץ', שמכהן בתפקידו בחצי משרה, "סייע לחברה בתהליך מכירת החברות מדינגו וטלדטה והמשיך להוביל בהצלחה את אלרון בתהליך קיצוץ ההוצאות שיישמה", דברי המסמך. מדינגו, שפיתחה משאבת אינסולין חד-פעמית, נמכרה באפריל אשתקד לחברת רוש השוויצרית תמורת 160 מיליון דולר במזומן. טלדטה, ספקית ציוד התקשורת, נמכרה סמוך למכירת מדינגו תמורת 50 מיליון דולר במזומן לחברת Enablence Technologies הקנדית.
מינטקביץ' הוא הבכיר היחיד באלרון שעלויות שכרו משולמות על-ידי החברה עצמה, ולא על-ידי דסק"ש.
יקי ודמני לא לבד: 559 א' ש' בחודש לאיתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה
באחד מהמאמרים שפרסמנו בתחילת עונת השכר, טען רענן הס, יועץ לשיפור ביצועי ההון האנושי בארגונים וחברות, כי שכר הבסיס רק מביא את המנהל לעבוד ואילו תוכנית התמריצים - שמורכבת מבונוס ותגמול הוני - היא זו שגורמת לו לעבוד למען המטרה הארגונית.
נתוני השכר שאנו חושפים מדי יום אכן מתאימים לתזה זו, אך נתוני השכר של איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, ממחישים זאת ביתר שאת. עלות שכרו של דויטשר עמדה אשתקד על 6.7 מיליון שקל וכללה שכר בעלות של 1.5 מיליון שקל (23%), ומענק מכובד בשווי של 4.9 מיליון שקל (73%). שווי התגמול ההוני של דויטשר היה שולי ועמד על 135 אלף שקל בלבד. בחלוקה חודשית מדובר על עלות שכר של 559 אלף שקל - עלות שמכניסה את דויטשר לעשירייה הראשונה בדירוג "ליגת העל" של "גלובס".
במילים אחרות, דויטשר קיבל מענק ששוויו גבוה פי שלושה משכר הבסיס שלו. לפי תנאי העסקתו, מקבל דויטשר מענק שנתי בשיעור של 2.75% מהרווח השנתי של החברה לפני מס. אלקטרה רשמה אשתקד רווח לפני מס של 175.9 מיליון שקל, ומכאן נגזר לדויטשר מענק שנתי בשווי של 4.9 מיליון שקל.
אלקטרה, המייצרת ומתקינה מערכות של מיזוג אוויר, מעליות ושאר מוצרי תשתית חשמליים, נסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל. אלקטרה צריכה, החברה האחות, אותה מוביל יקי ודמני, נסחרת לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל, ושתיהן נמנות על קבוצת אלקו החזקות שבשליטת גרשון זלקינד. אלקו מושכת דמי ניהול משתי החברות, ובמקרה של אלקטרה מדובר היה על דמי ניהול בשווי של 12 מיליון שקל, ואילו במקרה של אלקטרה צריכה מדובר היה על 9 מיליון שקל.
ומאלקטרה לחברת טכנולוגיות המידע (IT) מטריקס. עלות שכרו של מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה, עמדה אשתקד על 5.8 מיליון שקל או 483 אלף שקל בחודש. בדומה לדויטשר, גם עלות שכרו של גוטמן כללה מרכיב הוני שולי ובונוס ששוויו גבוה משכר הבסיס. גוטמן קיבל אשתקד בונוס של 3.5 מיליון שקל - פועל יוצא של 3.25% מהרווח הנקי של החברה וכן 1.75% מרווח ההון השנתי של החברה. מטריקס סיימה את השנה שחלפה עם רווח נקי של 88.6 מיליון שקל, וממנו נגזר לגוטמן בונוס של 2.9 מיליון שקל. יתרת הבונוס ניתנה לגוטמן מתוך רווח ההון השנתי.
בניגוד למגמה: בעלי השליטה ברשת "כמעט חינם" מקצצים 30% משכרם
הנה משהו שהפתיע אותנו הבוקר לטובה. על רקע עלויות השכר הגבוהות שמתגלות מדי רגע, והעלאות שכר/שיפור תנאי העסקה שלעיתים מלוות אותן, בחרו בעלי השליטה ברשת השיווק "כמעט חינם" - האחים עדי ורני צים - לשחות בניגוד לזרם, והודיעו על קיצוץ של 30% משכר הבסיס שלהם, ועל ויתור לזכאותם לבונוס בשווי של 2% מהרווח השנתי של החברה לפני מס שעולה על סף של 41 מיליון שקל - בונוס שמגיע לשניים לפי תנאי העסקתם. כמו כן, שכר היו"ר, ישראל איינהורן, יקוצץ בשיעור של 10% ואילו שכר המנכ"ל, אלון מדמוני, יקוצץ בשיעור של 5%.
שכר הבסיס החודשי של האחים צים עומד על 100 אלף שקל, ולכן השנה יקבלו השניים 70 אלף שקל בחודש או 840 אלף שקל בגילום שנתי. אשתקד עמד השכר השנתי של כל אחד מהשניים על 1.3 מיליון שקל, ואילו הבונוס עמד על 148 אלף שקל לכל אחד. יתרת התשלומים שקיבלו השניים הייתה דמי שכירות וניהול נכסים. הנדל"ן בו מצויים משרדי החברה וסניפה ברמלה מצוי בשליטת חברה בבעלות עדי צים, ואילו רני צים קיבל תשלום בגין מתן שירותי ניהול ופיקוח של פרויקטים בבנייה.
המהלך של השניים, שכאמור ישליך גם על עלויות השכר של היו"ר והמנכ"ל, די חריג, ולא רק לעונת השכר הנוכחית. בעלי שליטה ומנכ"לים נוהגים לוותר על חלק משכרם בעקבות משבר כלכלי, ולאחר שתוצאות החברות כבר ניזוקו. "כמעט חינם", לעומת זאת, משגשגת ולראיה תוצאותיה הכספיות (ראו ידיעה נפרדת).
זה המקום לציין שהשכר של היו"ר והמנכ"ל בחברה יחסית אינו גבוה. איינהורן מקבל 35 אלף שקל בחודש, ומענק שנתי מקסימלי של 100 אלף שקל. מדמוני מקבל שכר חודשי של 19 אלף שקל, וזכאי לבונוס שנתי לפי תנאים שונים.
"כמעט חינם", שרוב עובדיה מועסקים בשכר מינימום, ציינה בהודעתה כי מדובר במהלך שנובע מתוך "אחריות ניהולית". לפי הערכות, ובגלל שזוהי הפעם הראשונה בה נחשפים נתוני השכר של האחים צים (החברה הונפקה בקיץ האחרון), העדיפו השניים להקשיב לרחשי הלב של עובדיהם ולהסתפק בפחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
