"נקים בנגב כור גרעיני מתקדם - בטוח יותר מאלה שביפן"

"כן יהיה נכון ללכת לכור גרעיני לייצור חשמל בישראל ויש לוודא שהוא בטוח. אין לקבל החלטות חפוזות בעקבות מה שקרה ביפן בשבוע החולף - יש להמשיך וללמוד, אבל אני חושב שנגיע בעוד עשור למצב שבו יהיה לנו כור גרעיני מתקדם בצפון הנגב", כך אמר הערב יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, בפאנל הפתיחה של ועידת הנגב המתקיימת במלון דן באילת.

במסגרת הפאנל, שעסק בתוכנית להפיכת אילת לשער הדרומי של ישראל, נשאל רון טל האם ישראל מתערבת בכוונות של ירדן להקמת תחנת כוח גרעינית באזור עקבה, על ציר השבר הסורי אפריקאי, במיוחד לאור אירועי הצונאמי ביפן. רון טל השיב כי "מה שקרה ביפן הוא אסון עולמי. באשר לתחנה בירדן, אנחנו מתמצאים ועוקבים, וזה עניין שמיועד לממשלה, נעשים המחקרים המתאימים ברמה הגיאו- סיסמולוגית על מנת לבחון איפה הכי נכון להקים תחנות כאלה, בייחוד בכל הקשור לשבר הסורי אפריקאי. אז לגבי מעקב מצד ישראל יש, אבל אין שותפות מצד ישראל. הכורים הנוכחיים הם הרבה יותר בטוחים מאשר הכורים ביפן שהם מאוד ישנים".

בפאנל ציין ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כי "ההתייחסות שלנו לאילת היא כעיר בעלת חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, מדובר בעיר שמשמשת השער הדרומי למדינת ישראל. נרצה לעשות זאת באמצעות שלושה עוגנים. העוגן הראשון הוא באמצעות תוכנית השער הדרומי, שהיא אמירה תשתיתית משמעותית ונכונה. העוגן שני הוא הפיכתה של אילת לעיר אקדמית, עיר אוניברסיטאית ועיר מחקר ומדע. העוגן השלישי הוא הפיכתה ומיתוגה כעיר ספורט בינלאומית ואנחנו בדרך הנכונה לשם. אנחנו כמובן חייבים לטפל באותם מעכבי התקדמות בדמות אותם מסתננים לא חוקיים החודרים בהמוניהם לישראל ולאילת".

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים בע"מ, הוא מי שמתכנן את התוכנית הכלכלית של אילת כשער הדרומי של ישראל. לפי תוכנית אסטרטגית זו, שמסתכלת על אילת ל-20 השנה הבאות, יועתקו נמל אילת ומתקני קצא"א לצפון העיר, נמל התעופה יועתק לתמנע ורכבת מטענים תחבר בין אילת לצין ותשנע סחורה למרכז הארץ. בשטח שיפונה מהעתקת הנמל ומתקני קצא"א יוקמו בתי מלון. בעבר הוזכר שעלות התוכנית נאמדת בכ-2.5 מיליארד דולר.

שיינין ציין בפאנל כי "היה ויכוח האם אילת היא חלק מהנגב או לא, אבל כשאנחנו מסתכלים על אילת הוויכוח הזה הוא מיותר: אם באמת אילת תהיה מה שהיא יכולה להיות ואם יהיה כביש מהיר ממרכז הארץ לאילת, הוא יהיה גם ככה חייב לעבור דרך כל הנגב וכך גם ברכבת - רכבת מאילת לתל אביב תהיה חייבת לעבור בנגב. איפה שיש לך קו רכבת וכביש מהיר אתה רואה שמסביבו נבנים מרכזים לוגיסטיים וישובים, כלומר היתרון הכי גדול הוא כביש ורכבת ואם אתה עושה את זה הרי שברגע שזה יצליח השאלה אם אילת היא חלק מהנגב או לא תהיה שאלה מיותרת והיא תיתן את הדחיפה לכל אורך הנגב".

"אילת תמלא את תפקידה כשער לאפריקה"

עוד הוא ציין כי במסגרת תוכנית השער הדרומי תמלא אילת את תפקידה כשער לאפריקה, לאסיה ולאירופה, מה שיהווה מנוע צמיחה נוסף לעיר ולמדינה. "רצועת החוף הדרומית של אילת תתפנה לתיירות ותאפשר את התפתחות אילת לעיר תיירות בינלאומית", הוסיף שיינין, "הרעיון הוא שהשטח של אילת לאורך החופים הוא יחסית קטן ואנחנו חשבנו על ריביירה שמתחילה בטאבה ונגרמת בעקבה וכל היתרון של אילת הוא תיירות אורבאנית - אתה רוצה מלונות עם מאסה קריטית וזה שונה מטאבה ומנואיבה, כי זו תהיה תיירות עם מרכז אורבאני חזק ולכן אנחנו צריכים באילת גם מרכז קונגרסים. כך אילת תהיה מרוחקת מאוד, אבל גם מאוד קרוב. אם יהיה קו סדיר מנתב"ג לאילת כל שעה, אם יהיו עשר טיסות ביום, אפשר יהיה לקרוא לזה קו פריז-אילת. נעשה כאן מרכז קונגרסים המרוחק רק חמש שעות מאירופה".

לפי התוכנית, בשנת 2030 יהיו באילת 150 אלף תושבים ו-35 אלף חדרי מלון. "היתרון העצום בנמל התעלה שמוצע בתוכנית הוא העורך הלוגיסטי שהוא ייצור מקיבוץ אילות עד באר שבע. כל נושא נמל התעלה יעלה 1.2 מיליארד דולר. בדקנו את הכדאיות של נמל התעלה וכמו הרבה דברים אחרים גם על זה יש ויכוח אם זה כדאי, אבל גם על נתיבי איילון אמרו בהתחלה שזה לא כדאי. יותר ויותר גופים ושרים בממשלה בעצם מדברים על הכיוון של תיירות ורכבת באילת אבל חבל שזה לוקח כל כך הרבה שנים. בסוף זה יקרה".

"ישראל הפכה למעצמת גז"

רון טל, שעד לאחרונה כיהן כיו"ר חברת נמלי ישראל, אמר כי "ישראל הפכה למעצמת גז והמהפכה הזו מאפשרת לנו להבטיח עצמאות של מקורות האנרגיה שלנו לטובת יצירת חשל כשאנחנו יכולים להגיע לחשמל נקי יותר וזול יותר. על האזור שלנו עוברת מהפכה נוספת, והיא מהפכה מדינית שהופכת את אזורנו לאזור לא יציב והיא אומרת לנו - היו עצמאיים. המהפכה השלישית שמתרחשת כאן היא המהפכה הסביבתית המבטאת את הרצון החברתי המתפתח בעולם בעשור האחרון לכך שיהיה יותר נקי על הפלנטה שלנו וקצת יותר קר ויותר ירוק.

"שלוש המהפכות האלה והנתונים הטבעיים שיש בישראל מאפשרים לנו להגיע למציאות של יצירת אנרגיה נקייה יותר בישראל. כך גם ניצול משאב השמש בכל הקשור לאנרגיה ירוקה. החלטות שהתקבלו לאחרונה הן שב-10 השנים הקרובות 10% מייצור האנרגיה יהיה באמצעות אנרגיה ירוקה, כלומר אנרגיה פוטו-וולטאית, ולנגב בטח הדרומי יש מקום מרכזי בכך. לדעתי מרבית ייצור האנגריה מקרני השמש ייוצר בנגב וזה אתגר - לדעתי הממשלה קבעה את המדיניות ואת התוואי וחברת החשמל תפעל למנף זאת. הבעיה המרכזית הקיימת היא בעיית ההולכה - הולכת החשמל דרומה נשענת על קו מתח אחד שהוא לא יציב. אנחנו חייבים לייצר קווי הולכה ולא מזמן חגגנו את הפרויקט בקטורה ויהיו רבים כאלה. בעיניי זה לא חזון זו מציאות, יהיו פה הרבה מאוד חברות שייצרו חשמל על בסיס אור השמש וככל שהן ייצרו נחברן לקווי ההולכה".