מישהו רוצה החזר כספי?

"מזיק ומיותר", "חוק בולשביקי", "חקיקה שתנוצל לרעה ותמוטט עסקים" - אלה היו רק חלק מההערכות שהשמיעו אלה שהתנגדו לחקיקת התקנות להחזר כספי במזומן, בדיונים הארוכים והמרתוניים שקיימה ועדת הכלכלה כדי לאשר את אותן תקנות.

יום הצרכן הבינלאומי, שצוין השבוע (ג'), הוא הזדמנות טובה לנשום לרווחה ולהכיר בעובדה שהתחזיות הקודרות התבדו. מעבר לכך, זוהי העת גם לשבח את בגרותם ושיקול-דעתם של הצרכנים והעוסקים בישראל.

במספר כתבות שהתפרסמו בעיתונים בתקופה שחלפה מאז כניסת התקנות לתוקפן, הודו רשתות רבות בתחומי אופנה, חשמל, שירותים ועוד, כי לא חל שינוי מהותי בכמות ההחזרות.

בנוסף לכך, במוקד הטלפוני שהקים משרד התמ"ת כדי לענות על פניות צרכנים בנושא זה, התקבלו תלונות מעטות בלבד על חנויות שלא נהגו כחוק וסירבו להחזיר מזומן במקום לתת זיכוי.

עוד התברר כי עסקים רבים לא גובים אפילו את דמי הביטול (5% מערך העסקה) שהתיר להם המחוקק. אמנם זהו ויתור על סכום יחסית נמוך, אך נתון זה מלמד על הגשמת תכליתו של החוק - הגברת האמון בין הצרכנים לבעלי העסקים.

במבט של כ-3 חודשים מאז כניסת התקנות לתוקפן, נדמה כי אפשר לקבוע בזהירות כי התערבות המדינה הוכיחה את עצמה.

ב-15.3 לפני 49 שנה, בשנת 1962, נשא נשיא ארה"ב דאז, ג'ון קנדי, בקונגרס האמריקני נאום מכונן, שבעקבותיו מצוין יום הצרכנות הבינלאומי.

בנאומו מנה קנדי 4 זכויות צרכן בסיסיות: הזכות לבטיחות, הזכות למידע, הזכות לבחור והזכות להישמע.

זכויות אלה הפכו לבעלות משמעות מרכזית ביותר במרוצת השנים. זאת, על רקע מעברם המהיר של אנשים, סחורות ומידע בתרבות השפע הגלובלית, שכוללת חלקים גדלים והולכים בעולם של היום.

מורכבותם של חיי המסחר לצד התפתחות הטכניקות השיווקיות המתוחכמות והאגרסיביות, מחייבות כיום את מעורבותה של המדינה, אשר צריכה לבוא לידי ביטוי בחקיקה גמישה ודינמית, בפיתוח כלי אכיפה יעילים, ולא פחות מכך בניהול מסעות הסברה תכופים, כמו שמשרדי התמ"ת והתקשורת יזמו לאחרונה.

כלים אלה יש לעצב על בסיס עקרונות היסוד של בהירות, שקיפות והוגנות. אחריותה של המדינה ראוי שתחודד בכל הנוגע לשמירה על זכויותיהם של אוכלוסיות מוחלשות אשר מהוות פעמים רבות טרף קל, כגון ילדים, קשישים ועולים.

גם אם תצליח המדינה לקיים את תפקידה זה במלואו, הדבר לא יביא לבדו למהפכה המיוחלת במעמדו של הצרכן. העובדה, כי בתחום הצרכנות מבוצעות כל דקה מאות אלפי פעולות מחייבת גם את הפרט עצמו לעבור לחשוב במונחים של אחריות אישית, ולא במונחי אשמה של אחרים. ידיעת זכויותיו הבסיסיות, פנייה לערכאות משפטיות וניהול משא-ומתן חכם ויעיל מול החברות בעסקאות שבהן הוא נקשר עימן, מטילים על כתפיו אחריות רבה.

העוסקים מצידם אינם צריכים לחשוש ממתן זכויות לצרכנים. זכויות אלה, כפי שנוכחנו לראות, לא יפרו את מאזן הכוחות בין העוסקים לצרכנים, אפילו להיפך. נבואות הזעם, שלפיהן הצרכן הישראלי יעשה שימוש לרעה בזכויות שניתנו לו, התבדו. הנתון הזה מחייב את המדינה ואת החברות לתת לצרכנים קרדיט רב יותר בעתיד.

הכותבת היא שרת החקלאות ופיתוח הכפר. קידמה את התקנות להחזר כספי במזומן בתקופת כהונתה כסגנית שר התמ"ת.