לקוח הוט: חויבתי על ערוצים שניתנו לי כהטבה חינמית

בשנה שעברה עבר חוק עסקה קצובה, המחייב לקבל אישור של צרכן בטרם ישתנו תנאי ההתקשרות עמו בסוף מבצע, אלא אם קיבל בכתב ומראש את תנאי התשלום שיונהגו עם תום המבצע.

בהוט, כנראה, לא שמעו על החיוב בחוק: "בעת הזמנת הטריפל של הוט באמצעות הטלפון", מספר מ', "הבטיחו לי ערוצי פרימיום ל-3 חודשים מתנה. כשהסתיימו 3 החודשים, בינואר 2010, החלה החברה לחייב אותי על ערוצים אלה למרות שלא הזמנתי אותם. כשפניתי לחברה נטען באוזניי כי 'לא ייתכן שנציגת המכירות לא הבהירה לי שאחרי 3 חודשים יחייבו אותי' - אבל לא הסבירו לי את הנושא".

זה המקום לציין כי גם אם נמסר המידע בעל פה ללקוח - דבר שקשה יהיה להוכיח במקרה הזה, שכן ההתנהלות מול נציגת המכירות הייתה בטלפון הנייד שלה ולא במערכת החברה המקליטה שיחות - אין לדברים תוקף ללא קבלתם בכתב ומראש, כפי שדורש החוק בכל הנוגע להתקשרות חוזית מסוג זה. פירוט כזה של חיוב עתידי בתום המבצע לא נשלח ללקוח, על-פי טענתו - ולא הוצג על-ידי הוט בשום שלב.

כשהבין מ' - רק בספטמבר - כי הוא מחויב כבר חודשים ארוכים על הערוצים הנוספים למרות שמעולם לא הזמין את השירות, ביקש לבטלו מיידית ולהחזיר לו את התשלום רטרואקטיבית.

למרות ששב ופנה בנושא, לדבריו, לא רק שלא הושב לו הסכום - הגבייה אף נמשכה עד מועד הפניייה ל"גלובס": 46 שקלים מדי חודש בחודשו.

כשנואש וביקש להתנתק לגמרי משירותי החברה, נדרש לשלם קנס בסך אלפי שקלים - בהתאם לשיטה של הוט, המתפיחה את הקנס ככל שעובר הזמן ("החזר הטבה" לכל חודש שחולף) - במקום לצמצם אותו בהתאם לתקופת ההתחייבות הנותרת.

בעקבות פניית "גלובס" הבטיחה החברה למתלונן כי יקבל חזרה לכיסו את מלוא התשלום שנגבה ממנו משך כל אותה התקופה עבור ערוצי הפרימיום.

הוט: "נזכה את הצרכן"

מהוט נמסר בתגובה: "למתלונן ניתנו מספר ערוצים למשך מספר חודשים ללא תשלום, כאשר בתום התקופה הוא נדרש להתחיל לשלם עליהם. מידע על משך ההטבה והחיוב בסופה נמסר ללקוח בעת מתן ההטבה. יחד עם זאת, מכיוון שהובטח לו זיכוי בגין החיוב עבור הערוצים, החברה תדאג לעשות כן".