סמלי סטטוס של מנהלים

אותי באופן אישי עלות השעונים של בכירי המשק לא מעניינת כהוא זה. חפצי הערך של כל אדם, כל עוד נרכשים על-ידיו באופן חוקי וישר, הם עניינו הפרטי. גם אם הוא איש ציבור, וגם אם הציבור זוכה לראות אותם במו-עיניו. לציבור יש ביקורת על דרכיו של האיש? תוצאות עבודתו לא נושאות פרי בהתאם לציפיות ולתקוות? בסדר, אבל מה לזה ולשעון שלו?

אבל אני יודעת שאיני עובדת אצל אותם מנהלים, וכשמדובר ביחסים בין מנהל לעובדיו - סמלי הסטטוס משמעותיים, ועובדים רבים מחפשים את מנהלם בשעון.

השלכה של כעס עמוק יותר

ברור שהביקורת כלפי סממני היוקרה, כמו במקרים רבים של רגשות קנאה, מייצגת כעס אחר, עמוק יותר.

אני מדמיינת ריב שמתפתח בין אמא לילד בן 5 על רקע איסור שהטילה עליו, והילד מגיב כלפיה בהטחה: "את מכוערת!". ידו אינה משגת מלנסח את התנגדותו בצורה עניינית וממצה, אז הוא מבטא את כעסו במילים שאינן רלוונטיות לעניין הריב. לא בטוח שהוא מאמין בצדקתם, אבל זו הזדמנות מצוינת לירות חצים שיש ביכולתו לירות.

החליפה כמסר מניע

כשמדובר ביחסים שבין מנהל לעובדיו, מחקרים דווקא מראים שסמלי סטטוס של בכירוּת (רכב, שעון, לבוש) גורמים לעובדים לתפוס את מנהליהם באופן חיובי. ייתכן כי הסיבה לכך היא שמנהל מתוקתק משדר לעובדיו מסר מניע: כדאי לכם להשקיע בעבודתכם פה, כי כפי שאתם רואים, זה משתלם. יום אחד גם אתם תוכלו להרשות לעצמכם קרטייה.

גם מחוץ לארגון, לא חדש שבכירים מצופים להיראות ייצוגיים, אסתטיים, רציניים ומצליחנים. מנהל מוקפד מייצג עסק מוקפד. האוטו, השעון, החליפה, כולם משדרים: הצלחתי, ואם אני הצלחתי - כדאי לכם להתקרב אליי, לרכוש את שירותיי, או במקרים אחרים - להשקיע בחברה שלי, כי נראה שמשהו שם עובד כמו שצריך.

השעון כסמל לריחוק

יחד עם זאת, המחקרים שמראים כי עובדים תופסים את מנהליהם כמוצלחים בהתאם לסמלי הסטטוס שלהם, מתייחסים בעיקר למדדים עסקיים: שאפתנות, יכולת אנליטית ומוצלחוּת עסקית כללית. מאחורי כל אלה מסתתר עולם רגשי שלם, שבהכרח מתערב ביחסי המנהל עם עובדיו.

המנהלים המתהדרים צריכים לקחת בחשבון, למשל, שעובדיהם רואים בהם סמל לעולם אחר, רחוֹק ושונה מהם. גם אלה שלא מביטים בעין צרה עלולים להיתקל בקושי להזדהות עם מנהלם. זאת בדומה למקרים שבהם מנהלים צונחים משום מקום, בלי שחוו על בשרם את דרכם של העובדים ומבלי שיכירו לעומק את עבודתם - אז עולה קושי רב בקרב עובדיהם לקבל את מרותם.

לתפיסת העובדים, אדם שחי חיי נוחות ועושר כה רב לא רק נראה אחרת או מתנהג אחרת, אלא בהכרח חושב אחרת, ורואה את הדברים באופן שונה. מבחינת המנהל זו בעיה, שכן קושי של עובדיו להזדהות עמו משמעו קושי להזדהות עד תום עם חזונו ולהשקיע במימושו.

המטוס הפרטי כסימן לחוסר אמינות

בעיה נוספת שסמלי הסטטוס מציבים מנהלים בפניה היא הסיכוי הגבוה שעובדיהם לעולם לא יהיו מרוצים משכרם. הם תמיד ירגישו שהם יכולים לקבל עוד, שכן אם מנהלם יכול להרשות לעצמו להוציא כספים על מותרות, הוא כנראה יכול לשלם עוד לעובדיו.

מצב זה הופך קיצוני כשהמנהל מסרב לבקשת העלאה של עובדו בתואנה שאין לכך תקציב. אז סמלי הסטטוס שלו בולטים על פני השטח, והוא מצטייר כבלתי אמין. זה קורה ברגע, וזה ממש לא חייב להיות רק שעונו הנוצץ. זו יכולה להיות אפילו ארוחת צהריים שהעובד לא יכול להרשות לעצמו להזמין.

המנהל עושה את השעון

לא רק שכעס הציבור על שעוני הבכירים במשק דומה לכעס של ילד בן 5 על הגבלת שעות צפייה בטלוויזיה, אלא שהוא גם פוער פער גדול יותר בין שתי האוכלוסיות - הזוטרה והבכירה. כשם שחוסר יכולתו של הבן לבטא את כעסו בצורה עניינית רק מדגיש את חולשתו למול אמו, כך גם התנסחויות עובדים כגון "הוא מתלונן שאיחרתי בבוקר לעבודה? שיקנה גם לי מטוס פרטי", מנציחות את מעמדם. אם אלה חשבו אי פעם להגיע למעלה, ברור שקנטרנות וצרות עין הן לא הדרך.

אולם ברוב המקרים, הכל תלוי באישיותו של המנהל. פגשתי מנהלים בכירים רבים בחיי. חלקם התפארו בכסות נוצצת ויוקרתית, אך היו אותנטיים, ישרים, הוגנים ואמפתיים, ואחרים שילבו בין שעוני יוקרה לרברבנות והתנשאות. עובד סיפר לי פעם שכשחיפש לקנות מכונית, מנהלו שאל אותו מה התקציב שלו, וכשזה השיב "חמישים אלף", מנהלו צחק ואמר: "מה? ככה עולים רק הגלגלים של האוטו שלי!".

ברור לי כשמש שעובדים יבחינו באותנטיות ובדיבור בגובה העיניים לפני שיבחינו בגובה הקראט של עט הזהב של מנהלם. מנהל שנתקל בהתנגדויות סמויות בעניין סמלי הסטטוס שלו צריך לחפש את מקורן - מדוע עובדיו מחפשים אותו בשעון, מה זה אומר על נכונותם להשקיע בשבילו, ומה בגזרת יכולות המנהיגות ויחסי האנוש שלו.

- מה דעתכם על סמלי הסטטוס של המנהלים שלכם?

- האם עדיף שפוליטיקאים יימנעו משימוש בסממני יוקרה לטובת רגשות הציבור?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית (B.A בעבודה סוציאלית, M.A בסוציולוגיה ארגונית). תוכן מאמריה מבוסס על הניסיון והידע הרב שרכשה באינספור תהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים, בארגוני היי-טק ותעשייה ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.

פניות ליעל מהודר לקבלת ייעוץ אישי יש לשלוח לדוא"ל: Yaelmehoudar@gmail.com.