זניט סולאר תקים בסין תחנת כוח בעשרות מיליוני דולרים

חברת הסטארט-אפ המתקדמת זניט סולאר, אחת ההבטחות הגדולות של הקלינטק הישראלי, תקים תחנת כוח גדולה בסין בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים - כך נודע ל"גלובס".

זניט זכתה באחרונה במכרז של ממשלת מחוז גאנזו להקמת תחנת כוח בהספק של 20 מגוואט בטכנולוגיית הקרינה המרוכזת HCPV. התחנה תהיה מבוססת על המערכת של זניט, שתקים ותפעיל אותה עם שותף מקומי. הפרויקט ישמש פיילוט, ובמקרה שיצליח הוא יורחב לפרויקטים סולאריים בהיקף של אלפי מגוואטים במחוז גאנזו לבדו.

הקמת תחנת הכוח של זניט בסין מעידה על כישלונה של ישראל בעידוד תעשיית קלינטק מקומית. מאז חנכה את המערכת הראשונה שלה בישראל בקבוצת יבנה לפני שנתיים, חיפשה זניט סולאר אתרים נוספים שבהם תוכל להתקין מערכות דומות, אך ללא הצלחה.

בנוסף, נתקלה החברה בקשיים להשיג מימון לפרויקטים שתכננה לבצע, כיוון שהבנקים בישראל טרם התנסו במימון מערכות המבוססות על הטכנולוגיה שפיתחה.

"לצערנו לא הצלחנו לקבל את התנאים שהיינו זקוקים להם בישראל", אומר עו"ד ליאור קוינטנר, שותף בכיר במשרד עורכי הדין "ארד ושות'", המייצג את זניט. "כשאין לך לובי ומיליונים לשתדלנות, זה הרבה יותר קשה".

לדבריו, "הסינים הבינו שמדובר במוצר יעיל, ומעבר לכך יש שם ביקוש גדול לאנרגיה תרמית, בגלל הקור".

חלק מהפעילות היצרנית של זניט תועבר לסין, שכן החברה קיבלה מהממשל המקומי שלל הטבות, ובהן קרקע חינם. בזניט בודקים בימים אלה גם את האפשרות להרחיב את פעילות החברה לאוסטרליה. החברה מעסיקה 12 עובדים.

השמות הבולטים במשק השקיעו

בחברה מציינים באירוניה את העובדה שהטכנולוגיה הישראלית זוכה להכרה דווקא בסין, היצרנית המובילה בעולם, שדוחקת מהשוק העולמי את המתחרות מארה"ב ומגרמניה. בקרב יזמים ישראלים נשמעת טענה שלפיה הממשלה הנוכחית מסבסדת את מפעלי הייצור לפאנלים בסין בזמן שאינה מסייעת למפתחי הטכנולוגיה הישראלים. הסבסוד בישראל הוא בצורת תעריפים מתמרצים לרכישת חשמל מיזמים המתקינים מערכות סולאריות קטנות ובינוניות.

"במקום לפתח את התעשייה הסולארית המקומית, העידוד הממשלתי מופנה לרכישת טכנולוגיות מיובאות ונחותות", אומר קוינטנר. יזמי הטכנולוגיה הישראלית זקוקים, לדבריו, לסיוע ממשלתי במימון ובמציאת שטחים מתאימים להפעלת הפיילוטים (אתרי בטא).

זניט סולאר ממוקמת בנס ציונה, והיא נוסדה ב-2005 על-ידי רועי שגב, שרכש את הזכויות על הטכנולוגיה שפותחה על-ידי חוקרים מישראל ומגרמניה בהובלת הפיזיקאי פרופ' דוד פיימן, ראש המרכז הלאומי לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר.

החברה גייסה הון מכמה מהשמות הבולטים במשק, ובהם רואה החשבון גד סומך מ-KPMG; שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר; וגיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט. בין המשקיעים הזרים נמצאים ג'ובאני פרסינוטו מחברת פירלי האיטלקית; ניל אורבך, מייסד ומנהל קרן ההשקעות הפרטית האדסון קלין אנרג'י; ומשפחת וולפסון. עד היום גייסה החברה 15 מיליון דולר.

באפריל 2009 חנכה זניט סולאר בקבוצת יבנה את תחנת הכוח הראשונה בישראל בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס. שגב ניבא אז כי הטכנולוגיה שפיתחה זניט תגיע יום אחד לכל בית בישראל, באמצעות צלחת שתספק מחצית מצריכת המים והחשמל הביתית.

"הגרמנים מבסוטים"

הטכנולוגיה שעליה מבוססת המערכת של זניט נקראת HCPV, והיא מייצרת מים חמים בד בבד עם ייצור החשמל מאור השמש על-ידי מראות. המראות מרכזות את אור השמש לתאים סולאריים מחומר מיוחד - גרמניום, המשמש את לווייני החלל. בדרך זו מצליחה המערכת של זניט להגיע לשיעורי ניצול אנרגטי של 70% אחוז, וזאת לעומת פחות מ-20% ניצול שאליו מגיעות המערכות הסולאריות הרגילות.

מלבד זאת, זניט מבטיחה עלויות של 8-10 סנט לקוט"ש, מחיר קרוב לעלות ייצור החשמל של חברת החשמל.

המערכת שהיא מפתחת מיועדת לגופים גדולים העושים שימוש נרחב באנרגיה תרמית בנוסף לצריכת החשמל, כמו קיבוצים, מפעלים, בתי חולים ובסיסי צה"ל.

"יש המון טכנולוגיות מעולות שנתקעות בגלל היעדר מימון או אתרים מתאימים", אומר קוינטנר, "המדינה יכולה לסייע, למשל, באמצעות מתן ערבויות ביצוע או תקנות שיחייבו הקצאת אתרים שיכולים לשמש כפיילוטים. אבל במקום זה, מקצים את כל הסיוע לסובסידיות. אני גם מייצג יצרני פאנלים גרמנים שמוכרים את הסחורה שלהם בישראל והם מבסוטים, אבל זה לא נכון עבור המדינה".

 מנכ