פרויקט מיוחד: האם האייפד יציל את העיתונים?

פיצוח המודל הנכון באייפד הוא האתגר של העיתונות ■ "וול סטריט ג'ורנל" נצמד לסגנון העיתון, ה"דיילי" נבנה כיחידה נפרדת, ו"פייננשל טיימס" צופה כי עיקר הרווח שלו יהיה דווקא ממנויים

אירוע ההשקה של האייפד הראשון, בינואר 2010, היה אחד מהאירועים המתוקשרים ביותר שידעה התעשייה בשנה האחרונה. בדומה לכל אירוע של ענקית המחשבים אפל, העיניים של כולם היו נשואות למנכ"ל האגדי, סטיב ג'ובס, שהמחיש בפעם הנוספת איך פרנזטציה טובה עשויה לסחוף את כולם לגל של התלהבות והתרוממות רוח.

אולם, שלא כמו בפעמים הקודמות, בהן המשתמשים הפרטיים הם אלה שעמדו בקדמת הבמה, נדמה כי ג'ובס הבין היטב מיהו קהל היעד החשוב - המו"לים הגדולים בעולם, ששוברים את הראש בניסיון להבין כיצד ניתן להציל את תעשיית התוכן המודפס, ולהימלט מחרב הדמוקלס שתלויה מעל ראשם מזה מספר שנים.

על פניו, עולם הטאבלטים, והאייפד בפרט, טומן בחובו תקווה חדשה, שהנה נמצא קרש ההצלה האמיתי לתעשיית התוכן הטובעת. לא בכדי בחר ג'ובס להציג את היכולות של הפלטפורמה באמצעות אפליקציות תוכן של עיתונים מכובדים, כגון ה"ניו-יורק טיימס", ואף לקח חלק פעיל במיזם המהפכני של רופרט מרדוק - "The Daily", עיתון בתשלום המיועד למשתמשי האייפד בלבד.

ואכן, המו"לים הגדולים הרימו את הכפפה, ומיהרו להשיק אפליקציית אייפד לפלטפורמה הלוהטת החדשה. זאת על בסיס האמונה כי המודל העסקי של עולם הטאבלטים יהיה דומה יותר לזה של עולם הסמארטפונים מאשר למודל החינמי של עולם הדפדפנים - שבו משתמשים מוכנים לשלם עבור אפליקציות תוכן.

מאז ימי האינטרנט העליזים של שנות ה-90, יצרני התוכן מנסים לכפר על החטא הקדמון שלהם, זה שהוביל אותם להציע את התוכן האיכותי והיקר שלהם בחינם, באמצעות פלטפורמת האינטרנט. באותם הימים, מודל ה-Eyeballs הידוע לשמצה סיפק את התקווה - מאות מיליוני זוגות עיניים ייחשפו לתוכן, ואלה יאפשרו לייצר זרם הכנסות חדש. התקווה הזו, מיותר לציין, נגוזה מזמן, וגם מהפכת המובייל אכזבה בכל הנוגע להכנסות מפרסום.

במציאות הזו, לא קשה להאשים את המו"לים שנתלים כעת על הטאבלט כמושיע האחרון. אולם, סקירת המצב מעידה כי שנה לאחר השקת האייפד, גם פה עוד לא נמצא המודל העסקי המנצח סביבו מתיישרת כל התעשייה. מעבר לכך, נדמה כי בכל עדכון גירסה באפליקציה נעשה גם עדכון במודל העסקי, שיכול לרמז על הדרך הלא סלולה שבה צועדת תעשיית התוכן, והרצון להימנע מחזרה על שגיאות העבר.

אם נשים רגע בצד את מערכת היחסים התלותית והלא יציבה שמתחילה להיווצר בין אפל לבין יצרני התוכן, ואשר עלולה לפוצץ את הבועה האופטימית הזו, מהפכת הסמארטפונים והטאבלטים מחייבת היום את המו"לים לעצב מחדש את אסטרטגיית התוכן שלהם, וליישם מודל עסקי אחד שלוקח בחשבון את כל פלטפורמות צריכת התוכן הקיימות.

בהיבט הישראלי, המירוץ להשקת אפליקציית אייפד לא בהכרח יזכה את הראשונים בנוסחה להצלחה. העיתון שיצליח לבנות את המותג שלו מחדש הוא הוא זה שישכיל לפצח את שאלת המיליון דולר, זו שמלווה אותנו מאז הופעת הדפדפן המסחרי הראשון - איך לעזאזל עושים כסף מתוכן. איזה מודל יוכח בעתיד כפיצוח נכון? נצטרך לחכות ולראות.

פיצ'רים שמצדיקים את התשלום

ה"וול סטריט ג'ורנל" של טייקון המדיה רופרט מרדוק (שבבעלותו ניוז קורפ), היה גם בין העיתונים הראשונים בעולם שיצאו בהשקה של אפליקציית אייפד.

כיאה למי שמוביל את המאבק התקשורתי נגד החינמיות של אתרי החדשות באינטרנט, מרדוק גם העז לדרוש מהמשתמשים לשלם עבור האפליקציה כבר מרגע השקתה, באפריל 2010.

בהתאם לפרופיל העסקי של הוול-סטריט ג'ורנל, האפליקציה שלו לאייפד מתמקדת בכתבות חדשותיות מכל העולם ובמידע פיננסי מהשווקים. היא גם דומה מבחינה ויזואלית לעיתון המודפס.

לאחר התקנת האפליקציה, יש להירשם או להשתמש בפרטי החשבון של המשתמש באתר העיתון על מנת לקבל נגישות חלקית לתוכן בחינם, או לשלם 3.99 דולר לשבוע תמורת נגישות מלאה לכל הכתבות.

עמוד הפתיחה של האפליקציה נראה מרשים והוא מאפשר להבין מיד מה ניתן למצוא בה, כשמשתמשים יכולים לבחור במהדורה היומית של העיתון (עד שבוע אחורה), או במהדורת Now, שמתעדכנת כל הזמן.

אייקון של מפתח, המופיע לצד חלק מהכתבות, מרמז על כך שמדובר בתוכן שפתוח רק למשתמשים משלמים, בעוד יתר התוכן פתוח לכולם.

דפדוף שמאלה וימינה באפליקציה, מעביר את המשתמש בין כתבות, בעוד שדפדוף למעלה ולמטה מעביר את המשתמש בין מדורים. כשהמשתמש נכנס לעמוד כתבה, לשונית צד מציגה בפניו כתבות נוספות במדור, כאשר כל כתבה ניתן לשתף בפייסבוק וטוויטר או לשלוח במייל.

במסגרת האפליקציה ניתן לשמור כתבות לקריאה עתידית, גם כאשר המשתמש לא מחובר לאינטרנט, או לחפש אחר מידע פיננסי של חברה מסוימת ולהוסיף אותה לרשימת מעקב אישית.

אחד מהפיצ'רים המוצלחים של האפליקציה, אשר מצדיקים את המחיר שנדרש עליה, טמון באופן ההצגה האינטראקטיבי של תוכן עשיר - לחיצה על תמונה בכתבה פותחת במקרים מסוימים מצגת מרהיבה של תמונות נוספות, או קטע וידיאו רלוונטי ובאיכות גבוהה.

* השורה התחתונה: אפליקציה שמזכירה מאוד את חוויית הקריאה של העיתון, ופיצ'רים מוצלחים שמצדיקים את התשלום. עם זאת, הניווט באפליקציה הוא מעט מסורבל.

וול סטריט
 וול סטריט

פשוט, אבל מוצלח

העיתון היוקרתי "ניו-יורק טיימס" הוא אחד מגופי התקשורת שהגיבו במהרה למהפכה הדיגיטלית, כשהעלה לאוויר אתר חדשות ותיק ופופולרי שהוקם עוד ב-1996. אין זה מפליא, אם כך, שסטיב ג'ובס בחר להדגים באמצעות דוגמה של אפליקציית העיתון את יכולותיו של האייפד הראשון, באירוע ההשקה בינואר 2010. אפל אף שילבה את האפליקציה במודעה הרשמית לקידום האייפד.

למרות הבאזז התקשורתי, הגירסה הראשונה של האפליקציה (The New York Times Editor's Choice), הייתה מעט מאכזבת, שכן היא הציעה למשתמש תוכן מצומצם, שהורכב ממספר כתבות שנבחרו בפינצטה על-ידי עורכי העיתון. גם ג'ובס לא הסתיר את מורת רוחו מהאפליקציה, שלא הציגה את היכולות של האייפד ככלי אלטרנטיבי לצריכת תוכן, ולכן היא לא קודמה בחנות ה-iTunes.

כיאה לגוף תקשורת רציני, ה"ניו-יורק טיימס" הפנים את הביקורת ובאוקטובר עדכן את הגירסה של האפליקציה. לאחר התקנתה, המשתמש מקבל נגישות למספר מדורים מצומצם: חדשות פופולריות, עסקים ותוכן וידיאו. על מנת לקבל נגישות לכל תכני העיתון, המסווגים לכ-25 קטגוריות, יש להירשם לאפליקציה או להשתמש בפרטי החשבון של המשתמש באתר העיתון.

הניווט באפליקציה פשוט אבל מוצלח - בצד השמאלי התחתון של האפליקציה מופיע סרגל ניווט המאפשר לבחור בקלות קטגוריה נושאית, וכשהמשתמש נמצא בתוך כתבה, מופיע סרגל תחתון עם הפניות נוספות לחדשות פופולריות באותה קטגוריה. ניתן לשתף כל כתבה באמצעות פייסבוק, טוויטר או אי-מייל.

למרות שבאפליקציה משולבות גם פרסומות, מצוין במפורש כי הנגישות החינמית לא תישאר לנצח. גם העורך הראשי של העיתון לא הסתיר כי בכוונתו ליישם מודל של דמי מנוי באפליקציית האייפד, במקביל ליישום מודל של תוכן בתשלום באתר האינטרנט. לפי הערכות, האפליקציה תאפשר גישה למספר מצומצם של כתבות בחודש, ומעבר לכך ייאלץ המשתמש לשלם.

* השורה התחתונה: אפליקציה מוצלחת שמשלבת בין תוכן איכותי וממשק פשוט, אבל לא מציעה הרבה יותר.

ניו יורק
 ניו יורק

נטען לאט, אפליקציות מיוחדות

באירוע משותף וממותג של תאגיד המדיה ניוז קורפ וענקית המחשבים אפל, שנערך לפני כחודש, הושק עיתון הטאבלט הראשון - "The Daily". בניגוד לאפליקציות תוכן אחרות, ה-Daily לא נשען על מערכת עיתון קיימת. מאחורי האפליקציה החדשותית עומדת מערכת עצמאית של 100 איש, בהם עיתונאים שהגיעו מה"ניו-יורק פוסט", "פורבס" ו"הניו-יורקר".

מרדוק השקיע במיזם השאפתני סכום של 30 מיליון דולר, במטרה ליצור זן חדש של עיתון, המתאים לעידן הדיגיטלי ולפלטפורמות התוכן החדשות. "האתגר שלנו הוא לקחת את הטוב מהעיתונות המסורתית ולשלב את זה עם הטכנולוגיה העכשווית הטובה ביותר", אמר מרדוק בערב ההשקה.

במובנים מסוימים, מרדוק לא הגזים. ההשקעה ב-Daily מורגשת כבר מההתחלה. האפליקציה עוצבה באופן שממחיש היטב את היכולות הייחודיות של הפלטפורמה - גרפים אינטראקטיביים, תמונות בתצוגה של 360 מעלות וקטעי וידיאו באיכות HD.

בשבועיים הראשונים לאחר התקנת האפליקציה, התוכן מוצע בחינם, אולם לאחר מכן משתמשים ייאלצו לשלם דמי מנוי שבועיים (99 סנט) או שנתיים (39.99). התשלום מתווסף גם לפרסומות שמופיעות באפליקציה, אם כי אלה משולבות היטב ומכוונות ליצירת אינטראקציה עם המשתמש.

המהדורה היומית כוללת כ-100 עמודי תוכן, ב-6 קטגוריות שונות: חדשות, ספורט, רכילות ובידור, דעות, אומנות, וקטגוריית אפליקציות ומשחקים, המתממשקת ישירות לחנות ה-iTunes. כן ניתן לפתור תשבצים באפליקציה ולקבל תחזית מזג אוויר. כיאה לאפליקציית חדשות, המהדורה היומית מתעדכנת מספר פעמים ביום.

בחלק העליון של האפליקציה מוצגים המדורים השונים, וניתן לדפדף בין כתבה לכתבה בקלות. אולם, הפיצ'ר הייחודי של האפליקציה הוא ה"קרוסלה" - תצוגה ויזואלית שמציגה מעין מבט על של הכתבות השונות שבעיתון, ומציעה חוויית גילוי תוכן אינטראקטיבית.

באפליקציה משולבים גם פיצ'רים חברתיים, מלבד אפשרויות השיתוף שקיימות בחלק מהכתבות (לא בכולן), לעתים משולב בהן גם תוכן גולשים. כך, לדוגמה, בכתבת ספורט על שחקן כדורסל יכולים להופיע ציוצים של השחקן בטוויטר.

* השורה התחתונה: קצב הטעינה של תכני האפליקציה רחוק מלהיות מספק, אך מדובר באפליקציה אינטראקטיבית וחדשנית. למרבה הצער, היא זמינה רק למשתמשים בארה"ב.

דיילי
 דיילי

למרות ג'ובס: דוגמנית ב-360 מעלות

הצהובון "The Sun", שגם הוא בבעלות טייקון המדיה מרדוק, השיק את אפליקציית האייפד שלו ביוני 2010. האפליקציה התקבלה בהפתעה, שכן היא כללה את עמוד 3 (Page 3) המפורסם של הצהובון, המציג בכל יום תמונה חושפנית אחרת של דוגמנית. זאת למרות ההתנגדות הנחרצת של מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, שמצנזר תוכן פורנוגרפי.

בזמן הורדת האפליקציה, המשתמש צריך לאשר שהוא מעל גיל 17. השימוש בחודש הראשון הוא בחינם ולאחר מכן יש לשלם מנוי חודשי של 4.99 ליש"ט. בעת ההורדה, וגם בשימוש שלאחר מכן, התגלו באגים רבים באפליקציה, שאף קרסה לעיתים קרובות.

לאחר ההתקנה, מגיעים לעמוד הבית של האפליקציה, ובו מוצעות 2 אפשרויות - גירסה דיגיטלית של העיתון המודפס (paper) או גירסה מתעדכנת (iEdition).

בחירה בגירסה המודפסת מאפשרת להוריד את מהדורות השבוע האחרון, כולל המהדורה האחרונה, כשהכתבות מוצגות באופן שמדמה את העיתון ועם פונט קטן שמקשה על הקריאה. האפליקציה מאפשרת לקרוא את המהדורות היומיות גם ללא חיבור לאינטרנט.

ניתן לדפדף באצבע בין העמודים, או בין הכתבות והמדורים באמצעות לשונית שנמצאת בתחתית העמוד. בחלק העליון רצות כותרות של חדשות מתפרצות, שניתן ללחוץ גם עליהן ולהגיע לכתבות הרלוונטיות.

גירסת ה-iEdition, היא זו שמתאימה לפלטפורמת האייפד. המסך הראשי מורכב מחלונית גדולה עם הכותרת הראשית, שבה ניתן לדפדף לכתבות אחרות ובצד יש חלונית שמציגה 4 כתבות נוספות. בתחתית האפליקציה יש חלונית ניווט, המאפשרת להגיע למדורים השונים, בהם בידור, ספורט, חדשות ונשים. ניתן לדפדף בקלות בין שתי הגירסאות של העיתון מכל מסך.

עמוד 3 הפופולרי, שבגירסת האייפד נקרא Page 360, הוא הפיצ'ר הייחודי של האפליקציה. משתמשים יכולים לסובב את הדוגמנית שבתמונה באמצעות האצבעות, ולראות אותה מכל זווית אפשרית.

העובדה שהאפליקציה מוצעת לאחר תקופת הניסיון רק תמורת תשלום חודשי היא צעד אמיץ. בניגוד לוול-סטריט ג'ורנל או הפייננשל טיימס, הנגישות לתוכן שבאתר הסאן היא חינמית.

הסאן לא מספק נתונים רשמיים על קצב ההורדה של האפליקציה, אולם היא בראש רשימת אפליקציות האייפד בתשלום בקטגוריית News בבריטניה. יש להניח כי אם מרדוק ממשיך ליישם את האסטרטגיה הזו, כנראה שיש משתמשים שמוכנים לשלם בעבור תוכן אותו הם יכולים לצרוך גם בחינם, וזה עשוי להשפיע על אפליקציות אחרות.

* השורה התחתונה: האפליקציה סובלת מבאגים רבים, ולמעט פיצ'ר ה-Page 360, אין היא מצדיקה את המחיר.

דה סאן
 דה סאן

הרשמה מייגעת, ארכיון גדול

הגירסה הראשונה של אפליקציית האייפד של העיתון הבריטי היוקרתי הושקה במאי 2010, והיא זכתה להצלחה כמעט מיידית - בתוך שבועיים בלבד היא רשמה כ-130 אלף הורדות בארה"ב בלבד. מאז עודכנה האפליקציה מספר פעמים, כשבכל עדכון הצטמצם הפער התוכני בין הגירסה המודפסת של העיתון לבין הגירסה הדיגיטלית באייפד.

בדומה לאסטרטגיית התוכן של אתר FT ("פייננשל טיימס"), גם אפליקציית האייפד מושתתת על האמונה כי יוזרים מוכנים לשלם תמורת תוכן אקסלוסיבי ואיכותי. בעיתון אף העריכו לא מזמן כי 2010 תהא השנה שבה ההכנסות מתוכן יעקפו את ההכנסות מפרסום.

לאחר הרשמה מעט מייגעת (באפליקציה או באמצעות חשבון משתמש באתר FT), המשתמש יכול לקרוא בחינם 10 כתבות בחודש. לאחר שמכסת הכתבות מסתיימת, ניתן לעשות מנוי שבועי או שנתי לאתר, ולקבל נגישות גדולה יותר לתכנים (מנוי רגיל), או נגישות מלאה לתכנים, כולל תכנים בלעדיים (מנוי פרימיום). אולם, את ההרשמה כיוזר משלם יש לעשות באתר FT, ולא באפליקציה, מה שעשוי להוות מחסום, וההבדלים בין סוגי המנוי לא ברורים דיים.

בעמוד הראשי של האפליקציה ניתן לדפדף בין הכתבות השונות, כשבצד הימני יש סרגל ניווט צדי. ניתן לנווט באפליקציה גם באמצעות לחיצה על לשונית התפריט, שמופיעה בצידו הימני העליון של המסך. לשונית זו פותחת סרגל ניווט עליון, אותו ניתן להזיז ימינה ושמאלה ולבחור במדורים הרצויים, ביניהם קטגוריית שווקים, ניהול ומידע פיננסי אישי. פיצ'ר חביב מאפשר למשתמש להגדיר בעצמו את סדר המדורים.

כל כתבה ניתנת לשיתוף בטוויטר, פייסבוק או מייל, וכאשר חוזרים לעמוד הראשי של כל מדור, הכתבות שכבר נקראו מוצגות באופן מוחלש יותר על מנת לייצר בידול ויזואלי מכתבות שלא נקראו. בסוף השבוע מוצגת מהדורת העיתון המיוחדת, הכוללת גישה למדורים נוספים.

אחד היתרונות הבולטים של האפליקציה טמון בתיבת החיפוש, המופיעה בסרגל הניווט העליון. יש לציין כי פיצ'ר זה, המאפשר לחפש אחר מניות או כתבות בארכיון (עד 5 שנים אחורה), לא קיים באפליקציות של עיתונים אחרים. כן ניתן להוריד את מהדורת העיתון לאייפד לקריאה מאוחרת, או לבחור במהדורת העיתון הרלוונטית למשתמש - ארה"ב, אירופה, אסיה או המזרח התיכון.

* השורה התחתונה: למרות שבאפליקציה קיימים פיצ'רים ייחודיים שמצדיקים את מחירה, אין דגש על תמונות וזמן הטעינה של קטעי הווידיאו ארוך למדי.

פייננשל טיימס
 פייננשל טיימס

זריקת החייאה מהאייפד

אפליקציית האייפד של "USA טודיי" הושקה באפריל 2010, וכבר מתחילת דרכה זכתה לפרגון רב. כך, לדוגמה, המגזין היוקרתי AdAge הכתיר אותה כאפליקציית החדשות החינמית הטובה ביותר, ומאז השקתה היא דיירת קבועה ברשימת האפליקציות החינמיות הפופולריות ביותר בחנות ה-iTunes.

בגירסה הראשונה של האפליקציה הוצגו תכני חדשות, כלכלה, ספורט ו-Life, ובהמשך התווספו גם קטגוריית התיירות והטכנולוגיה. העמוד הראשי של האפליקציה מציג את הכתבות החדשותיות, כשכל כתבה ניתנת לשיתוף בפייסבוק, טוויטר ומייל.

בהתנסות ראשונית עם האפליקציה, קצת קשה לגלות כיצד מנווטים בין מדור למדור, שכן אין סרגל ניווט מובחן. לאחר מספר ניסיונות התברר כי לחיצה על האייקון של המדור פותחת את הסרגל. כל עמוד ראשי של מדור מורכב משני חלקים - מעטפת חיצונית קבועה, וכתבות תוכן המופיעות בחלקו הפנימי של העמוד, אותן ניתן לגלול.

במעטפת החיצונית של האפליקציה מוצג תוכן רלוונטי נוסף, המתאים לקטגוריה הנושאית של המדור. כך, במדור הספורט ניתן למצוא בלשונית הצד תוצאות אמת של משחקים, במדור הכלכלה מוצגים נתונים פיננסיים עדכניים, ובמדור התיירות מוצגת מפה ויזואלית של איחורים בטיסות. בנוסף, בכל מדור יש גלריית תמונות רלוונטית.

האפליקציה מוצעת להורדה בחינם ומשולבים בה פרסומות. למרות שבכירי העיתון הצהירו עם ההשקה כי בכוונתם להפעיל מודל של דמי מנוי תוך מספר חודשים, נראה כי האפליקציה צפויה להישאר חינמית גם בעתיד הקרוב. "לאייפד יש השפעה חיובית אמיתית על USA טודיי", אמר באחרונה סמנכ"ל התפעול של העיתון. ונראה כי יש אמת בדבריו.

USA טודיי הוא אחד מהעיתונים שנפגעו באופן הקשה ביותר, בצל משבר העיתונות בעידן הדיגיטלי. העיתון חווה ירידה משמעותית במספר המנויים ונאלץ לקצץ באופן משמעותי במספר העובדים. כך, העובדה שאפליקציית האייפד ממשיכה להישאר חינמית יכולה אולי להעיד כי בעיתון מרוצים מהיקף ההכנסות מהפרסומות באייפד.

אבל, לא מן הנמנע שגם ב-USA טודיי יישמו בקרוב מודל של תוכן בתשלום, כדי לייצר זרם הכנסות משמעותי יותר, ובפרט לאור העובדה שכל המתחרים כבר מיישמים זאת או מתכננים לעשות זאת בקרוב מאוד.

* השורה התחתונה: אפליקציה פשוטה ולא מתחכמת שמספקת את הסחורה, אם כי ניתן להגדיל את הניראות של חלונית הניווט.

טודיי
 טודיי