בהיי-טק מעבירים ייצור; "הישראלים דומים לפלסטינים"

כנראה שהשלום והסוף לסכסוך המייאש בין הישראלים לפלסטינים נהיה יותר קל ונגיש בזירה העסקית, אולי כי שם האינטרסים העסקיים גוברים על העקשנות והמתיחויות הפוליטיות. כ-32% מחברות הטכנולוגיה הפלסטיניות פועלות עם שותפים ישראליים באמצעות מיקור חוץ והסכמי המכירות, כך עולה מדוח של ארגון Mercy Corps.

לחברות אלו הצטרפה לאחרונה מלאנוקס טכנולוגיות שלא נרתעה משישה עשורים של סכסוך בין ישראל לפלסטינים ומחסומים צבאיים בגובה תשע מטר. סוכנות בלומברג פרסמה היום (ד') כתבת צבע גדולה על המיקור חוץ של חברת היי-טק ישראליות בגדה המערבית, כמו למשל מלאנוקס הישראלית שבחרה את הגדה כיעד מיקור חוץ למרכז עיצוב תוכנה חדש.

חברות ישראליות מחקות את דרכן של אינטל וסיסקו אשר זיהו את הגדה המערבית כיעד למיקור חוץ מאז יותר מעשור, ומשתפות פעולה עם חברות פלסטיניות כמו Asal טכנולוגיות ו-Exalt טכנולוגיות.

"הישראלים והפלסטינים נמצאים באותו אזור זמן והם די דומים מבחינה תרבותית", אמר מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן. לדבריו, הוא בחר את העיר הפלסטינית רמאללה לאחר ששקל הודו וסין, בשל העלויות הנמוכות והקרבה הגיאוגרפית לסניף המרכזי של מלאנוקס ביוקנעם עילית.

בכירים ישראלים ופלסטינים אומרים שבניית תעשייה פרטית בין שני הצדדים היא קריטית לצמיחה כלכלית ושלום באזור.

"מלאנוקס היא אחת החברות הישראליות שמוכנות לפנות לציבור המשקיעים הפלסטינים, כאשר חברות אחרות חוששות מתגובות שליליות מהתקשורת והציבור בישראל", אמר אבי נודלמן, יו"ר לשכת המסחר והתעשייה הישראלית-פלסטינית. "המגעים ברובם עדיין חסויים, ושני הצדדים מעדיפים לשמור על הסודיות בשלב הזה", אמר נודלמן בהודעה אלקטרונית.

Fanzilla, חברת תוכנה בתחום הרשתות החברתיות שמפתחת דפי אוהדים בפייסבוק, גייסה לאחרונה שני מפתחי תוכנה מהגדה מהמערבית. אחד מהם כבר ראש צוות ושניהם מפתחים תכונות חדשות. "אנחנו בהחלט רוצים לחדור לתוך מדינות ערב וזה כמובן יסייע לנו בתהליך", אמר המנכ"ל שגיא גורדון.

8% צמיחה בגדה המערבית

מגזר הטכנולוגיה הפלסטיני צמח במהלך חמש השנים האחרונות ל-250 חברות שמעסיקות 5,800 עובדים. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, זה עזר לכלכלה בגדה המערבית לצמוח בכ-8% בשנה שעברה, בהשוואה ל-7.2% בשנת 2009.

לפי הדיווח בבלומברג, ראש הממשלה ברשות הפלסטינית סלאם פיאד שומר על שולחנו עותק מספר "אומת סטארט-אפ" - סיפור הנס הכלכלי של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. אמנם, הדרך לאומת סטארט-אפ פלסטינית מלאה באתגרים משלה, ציינו בדו"ח של Mercy Corps והזכירו את בעיות התשתית ותעשיית הון סיכון שכמעט לא קיימת ברשות. בנוסף לזה, החברות הפלסטיניות יחסית קטנות, דבר שמונע מהן לקחת פרויקטים גדולים.

למרות זאת, סימנים לתעשיית הון סיכון שעדיין בחיתוליה נראים בשטח. חברת הייעוץ הפלסטינית "Massar International" דיווחה בחודש שעבר על גיוס מעל 60 מיליון דולר עבור קרן הון סיכון פלסטיניות בהיקף 80 מיליון דולר להשקעה בחברות בשטחים הפלסטיניים.

הודא א-ג'ק, מנהלת ההשקעות של קרן סיראג', אמרה כי אחד הפרויקטים הראשונים שלה תהיה השקעה שתבטיח שעיר רוואבי תהיה עיר נפלאה עם תשתית מעולה.

"אנחנו רוצים למשוך חברות בינלאומיות לפעול כאן", אמרה א-ג'ק בראיון טלפוני לבלומברג. "כולם מבינים את הפוטנציאל של מגזר הטכנולוגיה".