קודם ששינסקי, אחר-כך המבול

מונופול אדיר מתגבש לנגד עינינו. מהר מאוד נממן את מחירו הכבד ואף נרגיש אותו, אולי הוא יהיה דורסני וסחטני. מונופול הגז, נכנה אותו בעתיד, או מונופול תמר.

המונופול - טבעי. אין מה לעשות, העתיד האנרגטי של ישראל עומד כנראה להסתמך בעיקר על הגז מתמר. המחיר הגבוה והרווחים האדירים, לצד האפשרות לסחיטה מונופוליסטית והיכולת לנצל לרעה את המעמד - אלה מתגבשים ממש בימים אלה. אנשי הגז מובילים את המהלכים הכדאיים להם - ונתקלים במערכת ממלכתית חלשה ועלובה. זו תהיה בכייה לדורות.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ בורחים מהתמודדות עם מה שעומד לקרות. מקסימום הם יכולים למלמל: "קודם נעביר את המלצות ששינסקי, אחר כך נדבר". ח"כים מסוימים, הנתמכים בעוזי לנדאו, המחוזק באביגדור ליברמן, אף שהם מודעים לעניין, טורחים ופועלים, ממש עכשיו, כדי להקל את תשלומי המס של המונופול העתידי, ובכך לאפשר לו להיות הרבה יותר מדי רווחי ובעל עוצמה מבחינת בעליו. מסחטת כספי ציבור.

במקביל, כאילו ללא קשר, מתנהלים מגעים כאלה ואחרים בין אנשי חברת החשמל, החברה לישראל וכנראה עוד יצרני חשמל גדולים לאנשי תמר על מחירי הגז העתידיים, ובעצם על מהות המונופול העתידי. הבעיה היא שזהו שוק גדול מדי, חשוב מדי, בעל השלכות בינלאומיות רציניות מדי ונגיעה רבה מדי ללב העצמאות האנרגטית של המדינה מכדי להשאיר אותו למשחקי הורדות ידיים בין השחקנים. הממשלה חייבת להתערב. מיד.

אין תחליפים אמיתיים לתמר

לפני כמה ימים התכנס צוות המעקב, שהוקם על פי החלטת ממשלה במטרה לדווח מעת לעת על התקדמות ביישום המלצות ועדת ששינסקי, לרבות התקדמות בחיבור שדה תמר. הנוכחים: יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית-חברתית והיועץ הכלכלי לראש הממשלה; אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; שאול צמח, מנכ"ל משרד התשתיות; נציגו של מנהל אגף התקציבים, אודי ניסן, שכדרכו בקודש שלח מישהו במקומו, וזומן גם שוקי אורן, החשב הכללי, בגלל בקשת אנשי תמר שהמדינה תיתן ערבויות לרכישות עתידיות של חברת החשמל, וזאת כדי להעביר אותם לבנקים המממנים.

על השולחן הונחה המניפולציה הנוכחית של אנשי הגז: התירוץ הוא ששינסקי, בפועל אלה יסודות המונופול. הבעיה הבוערת כרגע היא המחיר שבו תרכוש חברת החשמל את הגז הטבעי מתמר. המחיר הזה הוא קריטי לעתיד משק האנרגיה. אם ייקבע מחיר גבוה לחברת החשמל - זה יהיה המחיר שיוכר על ידי רשות החשמל עבור יצרני החשמל האחרים. המחיר הגבוה יתגלגל כמובן מהר מאוד לתעריפים לצרכנים וגם ישפיע על המדד.

אלא מה, חברת החשמל, לקוח-עוגן, המנהלת בימים אלה מו"מ אינטנסיבי עם אנשי תמר, מוערכת כלקוח אדיש למדי למחירי חומרי הגלם שלה, מאחר שהמחירים עוברים אוטומטית לצרכן. מי שסומך על חברת החשמל שתדע להביא מחיר טוב - עלול לשים את העתיד על הקרח. לפיכך ההסכמה היא שאסור למדינה להשאיר את הדיון רק בידי חברת החשמל. עוד ברור שיצחק תשובה ואנשי תמר מענישים בימים אלה את עידן עופר וניר גלעד, מהחברה לישראל, על כי פעלו - באופן הנכון והמחויב ביותר - וביצעו בזמנו "שופינג" של מחירים בין יוסי מימן, יבואן הגז המצרי, לתשובה, שיביא גז מתמר. עכשיו הם נאלצים להתמודד מול ספק אחד.

הדיון בוועדת המעקב, מחוסרת הסמכויות, התפתח לשאלה אם להמליץ לממשלה לפעול עכשיו. מיד. למשל, כאשר אנשי תמר פונים לקבל הקלות, ערבויות לחברת חשמל או כל דבר אחר - יש להתנות את הסכמת המדינה בקביעת תנאים לתעריפים סבירים יותר. כססמתו של ראש הממשלה: יתנו, יקבלו - לא יתנו, לא יקבלו. כלומר, המדינה תיתן ערבויות לתמר בגין רכישות חברת החשמל רק בתמורה להתערבות בקביעת מחירי המכירה של הגז לחברת החשמל, שישליך על המחירים ליצרנים אחרים והתעריפים העתידיים לציבור. הבעיה היא שמשרד האוצר מתחמק או חושש מהתערבות וטוען: תנו קודם לחקיקת ששינסקי לעבור, אחר כך נמשיך לדבר. נתניהו את שטייניץ כנראה מסתפקים בהעברת ששינסקי. אחריהם המבול.

התחושה בחדר הייתה שלממונה על ההגבלים העסקיים אין מספיק שיניים להתמודד עם הבעיה המתפתחת, ועם זאת, אפשר וראוי להתחיל להניע מהלך של הגבלים עסקיים מיד עם כניסת הממונה הבא לתפקיד. במקביל, יש לשקול אפשרות להכניס את מחירי הגז לפיקוח מחירים. הבעיה היא שימי הפיקוח העליזים הוכיחו כי מוצר מפוקח הופך מהר מאוד רווחי מאוד, רווחי מדי, לבעליו, שכן תמיד יימצא הכלכלן-עורך הדין-רואה החשבון-המומחה שיידע לנפח את ה"קוסט", את עלות המוצר, ואז נשאר רק להתווכח או להקסים את השר והפקיד בעניין ה"פלוס".

בסביבת אנשי הגז ותומכיהם כבר רומזים: לא מדובר במונופול, מאחר שגז טבעי איננו מקור יחיד לאנרגיה. קיימים מקורות חליפיים, כך שאין בכלל מה לדבר על פיקוח מחירים, התניות או מגבלות.

משחקים בנדמה לי

האם קיימות חלופות זמינות וראויות? אכן, יש סולר, מזוט ופחם, אבל המדינה והציבור כבר בחרו לוותר עליהם בגלל נזקי הסביבה והבריאות המשמעותיים. יש כמובן גם כורים גרעיניים. מי כמו אנשי הגז התמוגג אתמול לשמע דבריו של יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, על כורים גרעיניים לייצור חשמל? כולם יודעים שמדובר בפטפוט חסר תוחלת, לפחות בשני העשורים הבאים, מסיבות רבות ולא רק בגלל אירועי הדליפה הגרעינית ביפן. אבל הדברים האלה נותנים חיזוק לטענת אנשי הגז ולפיה גז טבעי אינו מונופול.

אתמול (ג') בלילה חזר לזרום לכאן הגז מצרי, עדיין באופן חלקי. הלוואי שימשיך לזרום, אבל כל בעל תפקיד מתבקש לדון בינו לבינו על ההסתמכות העתידית על גז מצרי. קיימת גם אלטרנטיבה של גז מיובא, כגז נוזלי. הבעיה היא שמחירו גבוה פי שניים מגז רגיל הזורם בצינורות. מחזיקי תיאוריות קונספירציה טוענים שהדיון היום במשרד התשתיות על הקמת מתקנים לגז נוזלי מיובא גם הם חלק ממשחקי ה"נדמה לי", כאילו יש אלטרנטיבות, העיקר שהגז הטבעי לא יוכרז מונופול.

האמת היא שיש רק אלטרנטיבה אחת לתמר, אבל היא חוסלה בגלל פוליטיקה. מדובר בשדה של בריטיש גז, מול חופי עזה. אם יוותרו הצדדים על האגו, אם יפתחו את השדה, הוא עשוי להיות אלטרנטיבה מסוימת, ודאי לא בסדר הגודל של תמר.

יש אלטרנטיבה נוספת, שהיא מתחום התקווה והתפילות: רישיונות שניתנו לחיפוש גז ונפט לאורך החוף, ועוד אחת - מתקני קו-גנרציה, שנעשה בהם שימוש בחום הנוצר מפעילות המפעל כדי לייצר חשמל. כבר נעשה בזה שימוש בכמה מפעלים גדולים, אלא שהדבר מוגבל ליצרני כמויות חום גדולות ואינם יכולים, בינתיים, להיות פתרון מערכתי.

טענה נוספת כבר עלתה נגד הגדרת תמר כמונופול: מדובר בשותפות. שותפות בין גופים עסקיים. ישראמקו, דלק, נובל אלון. טכנית, חוקית, יכול מי מהם לנהל מו"מ נפרד על מחירים אחרים ואפילו לקיים ביניהם תחרות. אם טענה זו סבירה או לא - ימים יגידו. אם כן, אם יתעקשו השותפים לנהל מו"מ כקבוצה אחת, על מחיר אחד, אולי אז הם דווקא יוגדרו קרטל.

התשובה בחוק ההגבלים

מומחים להגבלים עסקיים אומרים היום כי בחוק ההגבלים יש מלוא התשובות למצב המתפתח, אבל צריך אומץ ויכולת החלטה כדי להשתמש בהן. הן נמצאות בסעיף 29 וסעיף 29 א לחוק: מצא הממונה שהמונופול פועל בניגוד להוראות אלה, שהוא פוגע בתחרות ופוגע בציבור, חובתו להתערב ולפעול על פי סעיף 30 לחוק, המסדיר פעילות מונופולין.

סעיף 29 מדבר על סירוב בלתי סביר לסחור. אפשר לראות בטענת מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד - שהועלתה במכתבו למשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, ולפיה שותפות תמר מסרבת שוב ושוב לנהל עמו משא ומתן לרכש גז - עבירה על הסעיף הזה. ניתן גם לפרש את דרישות המחיר של שותפי תמר מחברת החשמל כסירוב בלתי סביר לסחור, עד כדי כך שהחלופות מזהמות האוויר הופכות למשתלמות. סעיף 29 א מדבר על איסור מחירים טורפניים. נמוכים מדי או גבוהים מדי. על מצבים של ניצול כוח לרעה של כוח. הסעיף מדבר על מחיר לא הוגן, על פגיעה בציבור.

כל אלה סוללים את הדרך להתערבות. עכשיו.