"חברות שהתייעלו בפיתוח התוכנה - התחזקו במשבר"

תעשיית המחשוב התפתחה לאורך השנים סביב הטכנולוגיה. בשנות ה-60 וה-70, השפיץ הטכנולוגי בארגונים היה בעיקר במחשבי המיינפריים של IBM; בשנות ה-80 התחילה הפלישה של טכנולוגיית המחשוב המתקדמת למשתמשי הקצה; בשנות ה-90 זו כבר הייתה רשת ארגונית; ולאחר מכן, רשת האינטרנט. בין לבין התפתחה בשני העשורים האחרונים גם תוכנה שהייתה אמורה לקדם את יכולות המחשוב הארגוניות.

כל הטכנולוגיה הזו נועדה לדבר אחד בלבד: ליצור יתרון תחרותי. אלא שהעידן ההוא, שבו השגת הטכנולוגיה יוצרת את היתרון, עבר מן העולם. לכולם כבר יש נגישות לטכנולוגיות האלו. לפחות כך טען ניקולאס קאר, עורך במגזין Harvard Business Review, שפרסם במאי 2003 את מאמר השנוי במחלוקת תחת הכותרת: IT Doesn't Matter.

המאמר, שפורסם בעת שבה תעשיית המחשוב עמדה בנקודה עסקית בעייתית, גרר גל ביקורות גם מקרייג בארט, שהיה מנכ"ל אינטל; ביל גייטס, מנכ"ל מיקרוסופט דאז וקרלי פיורינה, מנכ"לית HP באותם ימים.

קאר, שפרסם באחרונה מספר מאמרים על הפגיעה של האינטרנט בתהליכים המנטליים, שהמפורסם שבהם הוא "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?", נגע בתחילת העשור שעבר בתמצית הקיום של עולם המחשוב, וסיפק ביטוי לכוחות הכלכליים שפועלים בתעשיית המחשוב, מעבר למחיר.

שינוי התפיסה - מרכישת טכנולוגיה בכל מחיר לשימוש יעיל - הוביל להעברת פוקוס רב על תחום פיתוח התוכנה, שהיום נחשבת לתשומה ארגונית לכל דבר. "התוכנה חשובה היום יותר מכפי שהייתה בעבר", אומר בראיון ל"גלובס" דייב ווסט, אנליסט בכיר בחברת פורסטר.

"תוכנה היא אחד מהמשאבים העסקיים העיקריים שמאפשרים לחברות להתחרות כיום, ואנחנו שוכחים זאת לפעמים. זה המשאב החשוב ביותר במונחי חדשנות".

ווסט, ששהה באחרונה בישראל במסגרת ייעוץ אסטרטגי למרכז הפיתוח של HP ביהוד, שנבנה על בסיס הרכישה של מרקורי, משווה את השינוי שמתרחש בעשור האחרון בפיתוח התוכנה לשינוי שעברה התעשייה בארה"ב בעקבות החשיפה לשיטות העבודה והניהול היפניות. בסוף שנות ה-80 הדבר הוביל למעבר לשיטות ניהול "רזות", כגון ה-TQM שהפכה כמעט לדת בבתי הספר למנהל עסקים בארה"ב.

"לא בהכרח משתלם כלכלית"

השינוי מתרחש ביתר שאת בעולם התוכנה בשנים האחרונות. בימים אלו נחגג עשור להתארגנות כמעט מחתרתית של קבוצת מפתחים שחיברה גילוי דעת בשם ה-Agile Manifesto. המסמך קרא לתמוך בשיטות פיתוח תוכנה יעילות וגמישות יותר, כך שיקלו על היישומים המפלצתיים שכוללים מיליוני שורות קוד, מאות עובדים, ומנגנון ארגוני מורכב. ואכן, מזה כמה שנים ברור שהאתגר הוא לבצע את פיתוח האפליקציה באופן יעיל ומהיר יחסית ולהפחית את מידת המורכבות בתהליך.

"אני רואה שינוי. אנשים כבר לא יושבים רק בתאים שלהם ולא מתעניינים ביותר מכך", אומר ווסט ומוסיף כי פיתוח תוכנה בשיטות גמישות מאלץ את החברות לאמץ מבנה ארגוני מרוכז יותר לאורך שרשרת המזון של הפיתוח: בדיקות איכות, ניהול הפרויקט והמוצר, תכנון ואלמנטים שמאפשרים זמן הגעה לשוק קצר יותר וגמישות יותר גבוהה בפיתוח המוצר. זאת, לעומת הפרדה בין שלבי הפיתוח שהייתה נהוגה בעבר.

המוטיבציה של הארגון להתייעל היא ברורה, אך זה לא תמיד נוח לעובדים. העובדים שעוברים תהליך שכזה הופכים לשותפים מהרגע הראשון לכל התהליך, והשינוי בהרכב ובעבודה השוטפת של צוות הפיתוח הוא מהותי. לפתע, נדרשים מי שהתמחו בתחומים ספציפיים להפסיק לעבוד לבד ולהיות חלק מצוות גדול. ניהול פרויקט תוכנה בתנאים כאלה, הופך לבעייתי עוד יותר.

השאלה היא אם כל השינויים האלה אכן משתלמים כלכלית למי שמיישם אותם. "התוכנה לא נמדדת באופן מוצלח מבחינה כלכלית היום", הוא טוען, "אף אחד לא יודע אם חברה טובה או לא בפיתוח תוכנה. היכולת לשייך פיתוח תוכנה אפקטיבי לצמיחה כלכלית של ארגון הוא דבר שקשה לבצע".

עם זאת, הוא משוכנע שההוכחות נראות בשטח, כלומר במוצרים שאנחנו מקבלים בתחום התוכנה. "תראה את כמות התוכנה שנכתבה. כאשר Word נכתבה לראשונה היו לה 24 אלף שורות קוד. היום יש לתוכנה 2 מיליון שורות קוד, ומצד שני, המוצר הרבה יותר מורכב, יש לו יותר מאפיינים ופונקציות, והאיכות שלו משופרת. כמות התקלות במיקרוסופט ירדה".

* מה סייע להם להשתפר?

"יש להם תהליכים יותר טובים, וחלונות 7 הוא מוצר יותר טוב. מיקרוסופט משתמשת בשיטות תכנות גמיש ורזה, וכך גם חברות כמו HP או IBM. כולן כותבות יותר עם פחות משאבים".

עם זאת, ווסט מתקשה למצוא הוכחה שתקשור בין הביצועים לבין מתודולוגיית פיתוח התוכנה. הוכחה מסוימת לכך שזו הדרך לשפר את הביצועים ניתן לקבל לדבריו דווקא מהמשבר הכלכלי האחרון, שבו בלטו לטובה החברות שנעזרו בשיטות הפיתוח המתקדמות. "החברות שהשתפרו עשו זאת באמצעות שיפורים של התוכנה. יש קורלציה ברורה בין החברות שחשבו על תוכנה באופן יעיל יותר לבין אלו ששרדו והתחזקו במשבר", טוען ווסט.