הסיכון שבקלישאות

אחד האויבים הקשים ביותר של המשקיע הוא קלישאות שמתיישבות חזק במוח, משפיעות על קליטת ועיבוד המידע וחוסמות את ניצול הפוטנציאל שבשווקים *בואו נבין וניפטר מהבעיה

עולם ההשקעות והשווקים הפיננסיים רווים בקלישאות ועמדות מפתח שנזרקים למרחבי המדיה הפיננסית. אחד המוקדים החזקים ביותר של קלישאות אלו הוא מושג הסיכון. משפטים כמו "למשקיע שונא סיכון מומלץ...", "תאוות הסיכון של המשקיעים עלתה/ירדה", "אי אפשר להרוויח בלי סיכון", ממלאים את העיתונים הפיננסיים מדי יום.

מה שהופך את זה לקלישאות היא העובדה שהמשפטים נאמרים ללא חשיבה עצמאית, והם למעשה דקלום של מסרים שנקלטו בזמן הלימודים או ההכשרה הפיננסית, או מאינסוף כתבות ומאמרים לאורך השנים שמחזרו משפטים אלו עד שהתרגלנו לחשוב עליהם כעל אמת מוכחת.

לא נפליג רחוק אל תוך העבר כדי למצוא דוגמאות לכך שהעולם אכל את הכובע כשאמונות ודעות שנראו ברורות מאליהן התנפצו אל צוקי המציאות והופרכו על ידי הוגים, מדענים ופורצי דרך יצירתיים ונועזים. רק נזכיר שעד לפני כמה שנים האמינו שאגד של אג"ח זבל מגובות משכנתאות סאב-פריים זכאי לדירוג AAA, בגלל הפיזור. כאילו זבל כשהוא מפוזר, הופך לבושם יוקרתי.

בפועל, פיזור גם לא הועיל למשקיע המניות הגלובלי, ויש לו מחיר של פיזור דעת והשקעה במספר גדול של חברות שלא מכירים ולא שולטים בהתנהגותן הטכנית, כמו גם מחיר של הסתפקות בתשואה ממוצעת וקבלת העובדה שבמשך שנים רבות תיק מפוזר הנראה כמו מדד מניות, יורד או מדשדש.

לפני כשנה הציע ניסים טאלב, מחבר הספר "הברבור השחור", לתבוע לדין את ועדת פרס נובל על הפרס שהעניקה להארי מרקוביץ', שהמציא את מושג "התיק היעיל" ולימד את כולנו שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לתת למחשב לייצר לנו פיזור אופטימלי של התיק ולבחור מה שיעור המניות שאנו רוצים להחזיק. הבעיה היא שהפיזור מבוסס על נתוני עבר, והשקעות, מה לעשות, הן צופות פני עתיד. כך נפלו להם ליהמן ברדרס, ש"תרם" לפיזור כל תיק, ובנק אוף אמריקה, GE וסיטיגרופ, מניות שתרמו ל"סולידיות" של תיקי מניות רבים.

להתוודע לסיכון

רוב המשקיעים לא יודעים מה זה סיכון, מה יחסם אליו ואיזה תיק מניות מתאים לכך - בין אם מדובר בסיכון כפי שהתעשייה הפיננסית והאקדמיה מגדירות אותו (סטיית תקן ובטא) או בהגדרות חדשניות של סיכון. גם מנהלי השקעות מקצועיים לא עברו, בהכללה, תהליך חקירה אישי עמוק שבסופו הם יכולים להגדיר לעצמם מה זה סיכון, איך הם תופסים אותו, מה הוא עושה להם ואיך הם נוהגים במצבי סיכון.

נדגים על השווקים. למשל, אחרי פרוץ האירועים במדינות ערב ראינו כותרות לפיהן רמת הסיכון בשווקים הפיננסיים עלתה. גם אחרי ה-11 בספטמבר היו כותרות כאלו, ושיאן של הכותרות בדבר הסיכון שבהשקעה במניות נרשם כשה-S&P500 היה ברמת השפל שלו. אבל בדיעבד, רמת הסיכון הגבוהה ביותר שררה לפני פרוץ האירועים במדינות ערב, לפני ה-11 בספטמבר וכשה-S&P500 שייט ברמות שיא. הסיכון נובע מהאירועים הבלתי צפויים הבאים, ולא מהפחד הטבעי שלנו מהקטסטרופה המתרחשת.

לא סתם אמר פעם וורן באפט, שהוא קונה "כשהדם ברחובות". תחושת הסיכון של ההמונים נמצאת אז בשיאה, וכתוצאה מכך תחושת הסיכוי של באפט מגיעה לשיא משלה. מי שאומר לכם שרמת הסיכון עלתה, תשאלו אותו מה הוא רואה קדימה ולא מה קרה. באותו אופן, את מי שאומר לכם שרמת הסיכון נמוכה/ירדה, תשאלו אילו מגמות עתידיות תומכות בהשערתו. בפועל, רוב מי שאומרים ששוק המניות נמצא ברמת סיכון נמוכה, אומרים זאת אחרי תקופה ארוכה של עליות חלקות ורצופות שדחקה זיכרונות מאירועים טראומתיים עמוק לתת מודע. איני יודע אם אפשר להעריך סיכון אל תוך העתיד, אבל אין טעם להעריך אותו על סמך העבר. ולכן, חבל על הקלישאות.

ומה לגבי "אי אפשר להרוויח בלי סיכון"? ובכן, באותה מידה "אי אפשר לנהוג הביתה בלי סיכון", "לטוס בלי סיכון" וגם "ללדת בלי סיכון" - החיים מסוכנים. לכן, בואו נחליף את הקלישאה בניסיון להרוויח הרבה ולמזער סיכונים ככל האפשר, כמו ברוב המהלכים בחיינו. אם תתחילו להתייחס להשקעות ולטיפול בכסף כאל עוד עניין שבשגרה, תקבלו את הסיכון כחלק מהחבילה ולא תתנו לו לשתק אתכם כמו לשאר איומי החיים.

דיבורים עלולים גם לגרום נזק

ולמה בעצם כל כך מפריעות לנו כל הקלישאות האלו? הסיבה פשוטה: הן מונעות מאיתנו עשייה עם פוטנציאל לרווח שישפר את איכות חיינו, ובמקרים רבים דוחפות אותנו לעשייה שיש בה נזק. למשל, כששוק המניות ברמות השפל שלו, הכותרות על הסיכון שבהשקעה במניות גורמות לרבים למכור את תיקי המניות, ולאחרים לא לנצל את ההזדמנויות. כשהשוק בשיא, הדיבור על כך שמניות הן ההשקעה הטובה ביותר כרגע גורם לרבים להיכנס בשיא.

בכל הקשור לעשייה, הקלישאות שיושבות אצלנו חזק במוח מקשות ומעוותות את תפישת המציאות, כשכל מה שאנו רוצים כמשקיעים הוא לקלוט את המתרחש ולרכוב על גלי המציאות המשתנה.

ניהול סיכונים והפחתת סיכונים יכולים להיעשות על ידי שימוש באמצעי הגנה, התאמת התיק למציאות משתנה (מעבר בין סקטורים), וכן שמירה על חושים מחודדים ואיכות קליטה גבוהה של האותות שהשווקים והגרפים משדרים לכם.

במקום להשלות את עצמנו שיש דרגות של סיכון שביכולתנו למדוד ולראות, בואו נניח שהשוק תמיד מסוכן ונשפר את יכולתנו להתמודד עם זה.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician (CMT). שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן