האם שר התקשורת משה כחלון עומד להחליף משרד?

האם שר התקשורת משה כחלון עומד להחליף משרד? למי שחושב שכחלון קיבל לידיו את משרד הרווחה כשר מחליף, לתקופה קצרה, כדאי ללמוד על התנהלותו של השר בוושינגטון, שבה ערך ביקור עבודה ארוך בשבוע שעבר. הוא לא זנח, חלילה, את ענייני משרד התקשורת, אבל העניין שגילה בנושאי חקיקת רווחה היה סימן ברור לכך שכחלון אינו רואה את משרד הרווחה כתחנת מעבר בלבד.

כחלון עצמו רמז על כך בשיחה סגורה עם סגל שגרירות ישראל בוושינגטון. "אם אתמנה לשר הרווחה, אני עומד לעשות כמה מהפכות במשרד", אמר השר לשומעיו. אחת מהמהפכות שהוא מתכנן לעשות שם היא ייזום חוק שיאפשר לנתב עודפי יבולים חקלאיים לנצרכים, אולי באמצעות ארגונים לא ממשלתיים, במקום להשמידם, כפי שמחייב החוק בישראל.

בראיון ל"גלובס" אמר כחלון כי נפגש עם בכירים במשרד החקלאות האמריקני כדי לשמוע מפיהם כיצד מנתבים עודפים לנזקקים בלי לגרום לירידות מחירים ואלו מנגנונים מעורבים בתהליך. "אני מעוניין להעלות את זה בארץ", אמר כחלון. "לפעמים, כשחקלאים שוגים בתכנון, הרבה יותר הגיוני לכוון עודפי יבולים לעמותות צדקה במקום להשמיד אותם; הרי ברור שנצרכים לא ימכרו את העודפים בשוק במחירי היצף".

גורם ישראלי ציין בסוף השבוע, כי קשה לייחס יזמה מרכזית כזו לפוליטיקאי שמתכונן להיות שר מחליף.

בתשובה לשאלה האם הוא צופה לקבל מינוי של קבע במשרד הרווחה, והאם הוא מעדיף אופציה כזו, השיב כחלון: "אני לא חושב להחליף משרד. אני אוהב את שני המשרדים במידה שווה. לשאול אותי האם אני מעדיף את משרד התקשורת או את משרד הרווחה זה כמו לשאול ילד האם אוהב יותר את אבא או את אמא. במשרד הרווחה התחלתי ברפורמות. במשרד התקשורת אני בעיצומן של רפורמות. בעוד שבועיים יצטרך ראש הממשלה להחליט. לי אישית אין העדפה".

כשהוא חובש את כובע שר התקשורת, ביקר כחלון ביום ה' בלשכת המסחר של ארה"ב והוביל שם סמינר על מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, במאמץ לגייס משקיעים פרטיים למיזם (לפי התכנית, 51% ממניות החברה המוצעת יהיו בידי משקיעים פרטיים, ו-49% בידי חברת החשמל). בכנס השתתפו נציגי חברות, לרבות נציג הזרוע האמריקנית של החברה היפנית מיטסואי, שגילה עניין רב בתכנית; משרדים של עורכי-דין שמייצגים משקיעים ובכירים בלשכת המסחר.

טקטיקת המכירות של כחלון היתה שיח רעים בגובה העיניים. "אנחנו בין חברים פה, אבל אני ממש מתבייש לספר לכם שמהירות הגלישה הממוצעת בישראל היא 2.5 מגה-בייט", אמר השר. "בעוד שהחברות הטכנולוגיות בישראל פורצות דרך, אנו מדשדשים בתשתית עתיקה. הייתי משווה זאת למצבו של אדם, שיש לו 'פרארי', אבל כל מה שעומד לרשותו כשהוא יוצא מהבית זו רשת שבילי עפר. מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל עשוי להזניק את ישראל לרמה גבוהה הרבה יותר".

"מחשוב ענן הוא העתיד"

קודם לכן נפגש כחלון עם ג'וליוס ג'נאקובסקי, יו"ר רשות התקשורת הפדרלית (FCC), לצורך "חילופי דעות". כחלון סיפר, כי דיווח לבן שיחו על הרפורמות שיזם בתקשורת וברגולציה, על מדיניות ישראל לגבי הנייטרליות ברשת ועל היזמה שמוביל כחלון "לסגור" את משרד התקשורת ולהקים במקומו רשות תקשורת. "היתרון הבולט ביותר של רשות, מול משרד ממשלתי, הוא, שראש הרשות יהיה איש מקצוע, לא פוליטיקאי", אמר כחלון.

לפי בקשת ג'נאקובסקי, דיווח כחלון על חילוקי הדעות בין ישראל לפלסטינים לגבי חלוקת תדרים. הפלסטינים טוענים, כי ישראל אינה מקיימת הבטחות להעביר להם גוש תדרים, כמוסכם. המציאות היא, הדגיש כחלון, שישראל העבירה לרשות הפלסטינית את כל התדרים שהתחייבה להעבירם לפי הסכמים שהיא חתומה עליהם, לרבות אוסלו ואנאפוליס, בעוד שהרשות אינה מקיימת התחייבותה להעביר לישראל גוש תדרים, שבו לפלסטינים אין צורך. ההתנהלות הפלסטינית מעכבת את יזמת משרד התקשורת לרשת את "העיר החכמה" הראשונה בישראל, מודיעין, אמר כחלון.

שר התקשורת אמר לג'נאקובסקי כי בעוד שישראל אינה מסננת אתרים, משרד התקשורת עובד על תכנית לילדים ולהורים על מה שכחלון הגדיר "שימוש נכון באינטרנט". לדבריו, "הרשת היא כמו תרופה; אם לא משתמשים בה כפי שצריך, היא יכולה להרוג אותך".

ג'נאקובסקי אמר שארה"ב וישראל מובילות במחשוב ענן ולכן צריך לקדם את שיתוף הפעולה בין חברות אמריקניות וישראליות שמפתחות טכנולוגיות בתחום זה. "מחשוב ענן הוא העתיד", אמר ג'נאקובסקי. כחלון העריך ששת"פ כזה יתן דחיפה משמעותית ליצוא של חברות היי-טק ישראליות לארה"ב.

כחלון הזמין את ג'נאקובסקי לבקר בישראל וזה אמר כי הוא מעוניין אם כי לא התחייב סופית. אם אכן יגיע לישראל בקיץ, עשוי ג'נאקובסקי להשתתף בוועידת גלובס לתקשורת ונתח שוק, ביולי.

כחלון נפגש גם עם מרים סאפירו, סגנית ראש המשרד לסחר חוץ של ארה"ב (USTR). על הפרק: הסכם בין ישראל לארה"ב על תקינה של מכשירים אלקטרוניים. לפי ההסכם המוצע, תכיר ארה"ב בתקינת מכשירים אלקטרוניים במעבדות או במוסדות תקינה אחרים בישראל. המשמעות היא שמוצרים טכנולוגיים ישראליים, שמיועדים לשוק האמריקני, יעברו תקינה בישראל, צעד שיפשט וייעל מאוד את הליכי היצוא.