שחקני המט"ח הוכיחו בשבוע שעבר שהם גרועים מעלוקות. האומה היפנית שרועה פצועה ומדממת, וקרנות הגידור מסתערות ותוקפות את חסרת האונים. אין להם אלוהים. כלומר יש להם והוא - כמאמר התפילה - אחד: כסף.
לראשונה מזה עשור נקטו הבנקים המרכזיים של מדינות G7 (ארה"ב, קנדה, בריטניה, יפן, גרמניה, צרפת ואיטליה) בפעולת התערבות מתואמת פיננסית, שמטרתה להחליש את היין היפני. זאת לאחר שפעילות ספקולנטים הביאה אותו לשיא בשער 76 יין לדולר. בהערכה זהירה רכשו הבנקים כ-25 מיליארד דולר והצליחו לבלום זמנית את התחזקותו.
התערבות מתואמת בשוק המט"ח היא צעד קיצוני ונדיר שמצליח בדרך כלל ליצור אפקט הרתעתי. בדרך כלל נוטים הבנקים המרכזיים להשאיר את מגרש המשחקים המכונה שוק המט"ח, לשחקנים שרובם ספקולנטים. מדי פעם מתערב בנק מרכזי זה או אחר, אולם התערבות מתואמת נועדה לשדר לשחקנים מסר חד משמעי - עד כאן, הגזמתם!
שר האוצר היפני יצא חוצץ כנגד ניסיונות "אנליסטים מטעם" להציג את התחזקות היין כתוצאה מהחזרת כספים ליפן ע"י חברות ביטוח ומשקיעים מקומיים, כסף אשר לו יזדקקו לצורך מאמצי השיקום של כלכלת יפן לאחר האסון. פעילות של ספקולנטים שמנסים לנצל את המצב ותו לא, כך אמר, ופנה בקריאה נואשת לסיוע מדינות G7.
לא ברור אם ההתערבות בשבוע שעבר תצליח להעביר את המסר, שאותו מקווה שר האוצר היפני להעביר: יש קו אדום שלא חוצים. הבעיה היא שהבנקים המרכזיים ממשיכים לטפל במחלה במקום בסימפטומים שהם יכולות המינוף האדירות מהן נהנים השחקנים.
רמות המינוף אלה שילשו בעשור הנוכחי את היקפי המסחר בשוק המט"ח ואלו מסתכמים היום ב-5-6 טריליון דולר ליום. כולם רוצים להמשיך וליהנות מהפעילות הספקולטיבית בשוק המט"ח ועל כן מתעלמים במקרים רבים אפילו מההגבלות המינימאליות שהוטלו על הסוחרים בדמות דרישת בטחונות.
אבל שוב ושוב אנו נוכחים לדעת כי לשחקנים אין גבולות ואין קווים אדומים. כשכוחות כה אדירים הופכים את הספקולציה למניפולציה, הפתרון היחיד הוא הידוק הרגולציה, למשל על ידי הגבלת גובה המינוף המותר.
ברוב מדינות העולם ובהן ברזיל,צ 'ילה וישראל לא יוכלו לזכות בהתערבות מתואמת, כמו זו שזכתה לה יפן בשבוע האסון, ולכן הן חייבות להתמודד בעצמן עם המחלה.
בברזיל ובצ'ילה הבינו זאת היטב ויצאו במלחמת חורמה שלפחות הצליחה לעצור את הסחף. בברזיל ראש הממשלה לשעבר ושר האוצר שתבע את המושג "מלחמת המטבעות" הכריזו על סדרת צעדי רגולציה במטרה להרחיק את רגלי הספקולנטים הזרים. 2% מס על תנועות הון לברזיל הפכו ל-4% וכיום ל-6%.
דרישת הביטחונות לעסקות בהיקפים גדולים עלתה עד כדי 60%. ראש הממשלה החדשה בברזיל כבר הכריזה כי צפויים צעדים נוספים במידה והקיימים לא ירתיעו.
בישראל, לעומת זאת, עדיין מנסים ללכת עם ולהרגיש בלי. בנק ישראל מתערב, צעדים נוספים הוכרזו כבר בינואר, אך רובם משום מה טרם יושמו והעיכוב הזה משדר לשחקנים את המסר שאפשר להמשיך לשחק כאן והם לא מהססים.
הקו האדום - שער 3.5 שקלים לדולר - שוב מאוים ואם לא יינקטו צעדים מידיים, גם הוא ייפרץ. לתעשייה,ליצוא, לצמיחה ולאבטלה, פריצה זו היא איום מוחשי. למי ששואל את עצמו מדוע השפעת התחזקות השקל לא באה לידי ביטוי עד היום, יש תשובה מורכבת:
ראשית, התערבויות בנק ישראל תרמו לשער גבוה ב-2009 וגם ב-2010 והרחיקו את הסכנה. שנית, התאוששות הכלכלה העולמית, בעיקר בארה"ב, תרמה לתעשיית היצוא הישראלית. שלישית, היצוא מישראל אינו רק טבע, אינטל וכי"ל. בנטרול הצלחתם, המצב עדיין שביר.
ולבסוף, השקל החזק אילץ את היצואנים "להתייעל". הבה ונזכר כי לצד ההיבטים החיוביים של "התייעלות" ובהם מציאת שווקים חדשים ושיכלול תהליכים, היא כוללת גם צמצום שעות עבודה ופגיעה בשכר העובדים.
אפשר למתוח את "ההתייעלות" עוד ועוד, וככל שהשקל יתחזק, ייאלצו היצואנים למצוא דרכים יצירתיות על מנת לשרוד, אולם בסופו של דבר הפגיעה ברווחיות תיגבה מהמשק מחיר יקר.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
