המשבר הגרעיני שהתעורר ביפן העלה לדיון ציבורי את הסיכון הסביבתי והבריאותי הכרוך בשימוש בכורים גרעיניים אזרחיים, והעמיד לבחינה מחדש את אופן השימוש באנרגיה גרעינית, שנתפסה עד לאחרונה כמקור אנרגיה נקי וירוק. לצד זאת, הוביל האירוע לירידות משמעותיות במחירה של סחורת האורניום ובמניות החברות העוסקות בכרייתו.
האורניום, חומר הגלם המשמש לייצור החשמל בכורים גרעיניים, הינו יסוד כימי, מתכתי ורדיואקטיבי הנפוץ יותר ממתכות אחרות כזהב, כסף או כספית. למרות שכיחותו, הוא ניתן להפקה מסחרית רק כאשר הוא מרוכז כעפרה (בריכוז המספיק לכרייה). הוא אינו מצוי בטבע בצורתו הטהורה, אלא בתרכובת ממנה מחלצים את המרכיב הבקיע הפולט אנרגיה, הנדרש לצורך ייצור חשמל.
שליש ממאגרי האורניום בעולם מצויים באוסטרליה - כ-1,673 אלף טונות לכרייה, ואחריה ניצבות קזחסטן וקנדה. עם זאת, דווקא קזחסטן היא ספקית האורניום הגדולה ביותר בעולם, ולאחריה קנדה ואוסטרליה.
בעולם קיימים כיום כ-432 כורים גרעיניים פעילים (ללא 11 הכורים היפניים המושבתים) הדורשים כ-80 מיליון קילו אורניום בשנה (175 מיליון ליברות). 62 כורים נוספים נמצאים בתהליך בנייה ועוד 158 נוספים בשלבי תכנון - מרביתם בסין, רוסיה והודו.
העולם נסמך מאוד על אנרגיה גרעינית: מעל 14% מצריכת החשמל העולמית מגיעה מכורים גרעיניים, ואלו מספקים כיום בין היתר כ-80% מצריכת האנרגיה בצרפת, כ-20% בארה"ב וכ-30% ביפן.
צריך לדאוג מקיטון בצריכה?
בעקבות האסון, נאלצו היפנים, שאחראים לכ-12% מצריכת האורניום העולמית, להפחית את קיבולת ייצור החשמל של המדינה ב-3.5%. ואולם, בקרדיט סוויס סבורים, כפי שנכתב בסקירה שפרסמו לאחרונה, כי לדבר לא תהיה השפעה משמעותית על מחיר האורניום, וזאת לאור בנייתם בימים אלה של כורים נוספים בעולם.
הסיכון המשמעותי ביותר למחיר האורניום, שרואים בקרדיט סוויס, הוא הקפאת בנייתם ותכנונם של כורים חדשים בסין, רוסיה והודו, המובילות (כ-90%) את צמיחת הכורים. עם זאת, סבורים בבנק כי אין חשש למהלך שכזה בשל מרכזיותה של האנרגיה הגרעינית באותן מדינות. כך למשל, בסין מהווה אנרגיה גרעינית את הבסיס לתכנית הממשלה להגיע ליעד של 15% שימוש באנרגיות מתחדשות עד 2020.
בקרדיט סוויס מציינים את בטיחות הכורים המודרניים לעומת הכורים היפניים שנפגעו, אשר נבנו בשנות ה-70. באשר לסין, שם נבנים כעת 27 כורים ו-50 נוספים נמצאים בתכנון, מציין הבנק כי מרבית הכורים מתוכננים להיבנות באזור רצועת החוף, שם הסיכון הסייסמי לרעידות אדמה הוא נמוך.
"התקלה ביפן לא צפויה להביא לשינוי משמעותי במדיניות העולמית להפקת חשמל מאנרגיה גרעינית", סבור אורן קפלן, סמנכ"ל בבית ההשקעות מיטב ומומחה לסחורות, "אין תחליף זמין לכך בשנים הקרובות. ובכלל, יש פאניקה מוגזמת בנושא. אם להיות הוגנים, אנשים נפגעו עד היום הרבה יותר מזיהום אוויר שיוצרות תחנות הכוח המונעות בגז או פחם מאשר מדליפה רדיואקטיבית".
מחירי האורניום ידעו שפל היסטורי של כ-40 דולר לפאונד (יחידת משקל) באמצע 2010, אך מאז התאושש המחיר, עד לשבוע האחרון. בעקבות האירועים ביפן נרשמה צניחה של כ-20% במחיר הסחורה, לרמה של 55.5 דולר לפאונד. למי שמוכנים לקחת סיכון ולסבול תנודתיות בטווח הקצר, המשבר הנוכחי עשוי לספק הזדמנות השקעה.
בניגוד לסחורות כזהב או נפט, האורניום פחות סחיר בשווקים, שכן מרבית העסקאות שנעשות בו אינן ספקולטיביות אלא נעשות לשם שימוש אמיתי בסחורה בתכנון ארוך-טווח. לכן, מחירי עסקאות באורניום נקבעים לרוב לפי חוזים למספר שנים קדימה - ושם מחירו כבר גבוה יותר ועומד על כ-70 דולר לפאונד.
כדאי להיחשף?
"המשבר ביפן הפך את ההשקעה באורניום לאטרקטיבית. עם זאת, לא מומלץ למשקיע העצמאי להשקיע דרך קרנות סל המנסות לעקוב אחר מחיר הספוט, בשל הסחירות הנמוכה והמרווחים הגדולים בין קנייה ומכירה", אומר קפלן, ומציין כי "עדיף להיחשף לאורניום דרך השקעה בחברות הכרייה".
למשקיעים המעוניינים להיחשף לאורניום באמצעות קרן סל (ETF), שווה לבדוק את Global X Uranium (סימול: URA), המנהלת נכסים של כ-200 מיליון ועוקבת אחר חברות כריית אורניום. בשבוע האחרון קפצו מחזורי המסחר במניה, הנמוכים בדרך כלל, כמעט פי 10, והיא איבדה במהלכו יותר מ-20%.
אלקה סינג מבית ההשקעות הקנדי Jennings Capital, סבורה אף היא כי האירועים האחרונים מאפשרים לרכוש בזול מניות כריית אורניום. בהקשר לכך, היא מזכירה את דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, שהביאה להתרסקות מניית BP בכ-60%, ממנה התאוששה כעבור חצי שנה. לטענתה, מניות חברות האורניום נחתכו בשבוע האחרון בשל ירידת מחיר הספוט, אך כ-80% מהאורניום הנמכר בעולם מחושב לפי מחירי החוזים הארוכים, שלא ירדו הרבה.
סינג ממליצה על ענקית הכרייה הקנדית Cameco, שנהנתה ממומנטום חזק עם עלייה של כ-100% מיולי 2010, וירדה כ-30% בשבוע האחרון. Cameco חתומה על חוזים ארוכי טווח, היוצרים ודאות. עוד מומלצות על ידי סינג Paladin Energy האוסטרלית וכן Uranium Resources ו- Uranium Energy Corp האמריקניות.
אורניום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.