באופן די פרדוקסלי, דווקא אחרי עונה אירופית כל כך טובה הגיעו להם שני משחקים כמעט חסרי חשיבות ביורוליג והעמידו את מכבי ת"א בפני לא מעט סימני שאלה. ההפסדים לברצלונה ורומא, משחקים אליהם עלתה מכבי אחרי שכבר הבטיחה את העלייה להצלבה, הביאו את דייויד בלאט למצב שבו במקום לחשוב על שפצורים ותיקונים קוסמטיים לקראת השלב המכריע בעונה, הוא נדרש לחזור אחורה ולחבר בחזרה את חלקי המכונה שמקרטעת מאז אותו הפסד ביתי לברצלונה.
לדינמיקה השלילית הזאת יכולה להיות בעיקר השפעה פסיכולוגית, שיכולה להעמיק במידה ומכבי תמשוך את הסטריק האירופי השלילי שלה גם במשחק מספר 1 בוויטוריה.
***
כדי לבחון איפה מכבי עומדת ערב הסדרה מול קאחה לבוראל, שווה לבחון שתי נקודות מהותיות שיכולות להשפיע על הסדרה. הראשונה היא סוגיית הספסל שיהפוך למאוד משמעותי בהתמודדות של ארבעה משחקים תוך שבוע (בהנחה שאף קבוצה לא תשלים 0-3 קליל). מכבי הלכה על קונספציה ברורה מאוד בבניית הקבוצה: סגל רחב ורווי בישראלים, מתוך שיקולי תקציב שלא לשלם לכוכבים גדולים כסף גדול מאוד (לקח מעונת ארויו). אלא שככל שהתקדמה העונה התברר שאופציית הסגל הרחב, שבו גם השחקן העשירי אמור לתרום למאמץ המלחמתי, לא עומדת במבחן המציאות האירופי. הספסל של מכבי תורם 26 מתוך 85 נקודות למשחק (29% מנקודות הקבוצה), אבל המספר הזה משקר מאחר ומלבד דייויד בלו אין אף שחקן ספסל שהשפיע בצורה משמעותית ועקבית על התוצאות של הקבוצה.
במשחק מול ברצלונה לפני כחודש, אפשר היה לראות את השווי "האמיתי" של הספסל: מול ברצלונה החזקה והעמוקה כבר הצטמקה התרומה של הספסל הצהוב ל-13 נקודות מתוך 85 שקלעה מכבי (14%). אותו משחק הוכיח גם את חוסר האיזון בקבוצה - מאחר ששחקני החמישייה היו טובים ברוב חלקי המשחק, בלאט משך אותם עוד ועוד.
את מחיר ההתשה שילם השחקן המצטיין של מכבי במשחק, ג'רמי פארגו: מי שסחב את מכבי כל המשחק נעלם לגמרי ברבע האחרון, ומכבי נפרדה לשלום מיתרון הביתיות בהצלבה.
מאז המשחק נגד ברצלונה, בלאט מנסה לתת מענה לצורך הנואש ברוטציה אמיתית. הוא פירק את החמישייה הקבועה ואת הרוטציות, כנראה במטרה לחזק בצורה מלאכותית משהו את התרומה של הספסל, מתוך ידיעה ברורה שהוא יזדקק לו בשלבים הבאים. אבל בשלב הזה של העונה לכל שינוי דרסטי עלול להיות מחיר: מאז שפארגו "קודם" לספסל הוא נעלם כמעט לגמרי מדפי הסטטיסטיקה בליגה. גם לבלאט די ברור שבלי תרומה מהותית וקונסיסטנטית מהספסל שלו את הפיינל-פור הוא יראה בטלוויזיה, שכן הסדרה הזו תקום ותיפול על תרומת הספסל של מכבי, לא רק בנקודות אלא בזמן המנוחה שיקנו המחליפים לשחקני החמישייה.
זמן המנוחה יקבל בסדרה הזאת משנה חשיבות גדול יותר מעצם העובדה שמדובר בסדרה. לא רק שבלאט יצטרך להתמודד עם העובדה איך לתת לשחקנים שלו מנוחה בתוך המשחק עצמו, אלא הוא יצטרך לזכור טוב טוב שבין משחקים 1 ו-2 ובין משחקים 3 ו-4, יהיה לשחקנים שלו פחות מ-48 שעות כדי להתאושש למאמץ הבא.
דייויד בלאט מאמן מכבי ת
***
הנקודה השנייה קשורה לנחיתות של מכבי בגלל אובדן הביתיות. כדי להעפיל לפיינל-פור תצטרך הקבוצה של בלאט לעשות משהו שלא עשתה העונה, ועשתה רק פעמיים בארבע העונות האחרונות: לנצח קבוצה ספרדית בחוץ. ברמות האלו קשה להפתיע, בטח בשלבים מאוחרים בעונה, ובטח אחרי שני משחקים ששיחקו הקבוצות זו מול זו בבית המוקדם.
אבל כדאי לבלאט לשקול לשלב שני אלמנטים שעשויים לעזור לו לקחת לפחות משחק אחד בוויטוריה. הראשון הוא שמירה אזורית אגרסיבית. לכאורה מול קבוצת שלשות כקאחה מדובר בהתאבדות (קולעת 8.5 שלשות למשחק ביורוליג - יותר מכל קבוצה אחרת), אבל בביצוע נכון זאת הגנה שתחביא רגליים איטיות (בורשטיין, אידסון ופניני) ותשמור על מי שיסתבך בבעיית עבירות (פארגו ופרקינס).
האלמנט השני הוא להוציא את פרננדו סן אמטריו מהסדרה. סן אמטריו לעצם העניין הוא המהדורה הספרדית של אנתוני פארקר. הלב והדבק של הקבוצה הספרדית והשחקן היחיד שאין לו תחליף. בלאט יצטרך להתיש אותו בהגנה ובהתקפה ולדאוג להוציא לו את הנשמה. בלי 30-35 דקות למשחק של סן אמטריו, ויטוריה לא תגיע לפיינל פור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
