משרד התקשורת מנסה להתעשת ולהפיק לקחים מהצונאמי ביפן, ולכן פנה וביקש מכל המפעילים לדווח לו כיצד הם ערוכים לשעת חירום וכיצד פועלות מערכות הגיבוי שלהם.
המכתב, שנשלח על-ידי אגף ההנדסה במשרד, כולל דרישה מפורטת למידע, וכן מזכיר את מדיניות האיחוד האירופי בכל הקשור לדרישות ממפעילים בשעת חירום.
במשרד התקשורת ובלשכת השר ישנם מספר גורמים שהתריעו כמה וכמה פעמים על כך שהמשרד נמנע מלגבש עמדה מסודרת כיצד יש לנהוג בשעת חירום וכיצד לנהוג בעת קריסת רשתות: האם כל מפעיל ומפעיל חייב לגבות את הרשת שלו בצורה עצמאית - או שניתן וצריך לחייב את המפעילים להעביר תקשורת מרשת לרשת.
היות שאין למשרד תמונה מלאה של היערכות המפעילים לשעת חירום, ומשום שעל מנת לנהל אירוע חירום חייבים משרד התקשורת ורשויות החירום להיות ערוכים כדי לדעת לטפל באירוע כזה, מתבקשת עבודת מטה מסודרת.
שאלת היערכות המפעילים לשעת חירום עלתה בעקבות התקלות שאירעו בחודשים האחרונים בסלקום ובבזק. משרד התקשורת מנסה לבדוק את התקלות נקודתית בכל חברה וחברה, אך אין הסקת מסקנות כוללת ותהליך מסודר להפקת לקחים מהאירועים הללו.
מהבדיקות שערכו במשרד, התברר כי למפעילי התקשורת יש קושי לאושש את המערכות תחת עומס. כלומר, כל עוד התקלה מתרחשת בלילה, בסופי שבוע או בחגים, והמפעיל מתגבר עליה - אין בעיה שמחייבת התייחסות חריגה, כי תקלות קורות כל הזמן.
השאלה היא מה קורה באמצע היום כאשר רשת של מפעיל קורסת מסיבה כלשהי, והעומס שנוצר עליה אינו מאפשר לה לחזור ולפעול, או שהיא נדרשת "להוריד" אותה כדי להעלות אותה מחדש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.