אירוניה רבה אופפת את עיתוי ביקורה בישראל של קתרין סוזאן ריכטר, דירקטורית בקרן DeserTec (דזרטק), פרויקט האנרגיה העתידני של מדינות אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון.
על רקע תמונות מטוסי מדינות המערב המפציצים את כוחותיו של שליט לוב, מועמר קדאפי, תנאם מחר (ג') ריכטר בכנס סביבה 2020, שייערך בתל אביב, על החזון של "הפרחת" מדבר סהרה בשדות סולאריים, שיספקו חשמל לאירופה, ועל התפקיד שיכולה האנרגיה המתחדשת למלא בבניית אמון ובקידום פתרונות של שלום. בראיון ל"גלובס", במסגרת ביקור ראשון של נציגי דזרטק בישראל, טוענת ריכטר שלעריצים כמו קדאפי ותנועות פונדמנטליסטיות כמו האחים המוסלמים אין מקום בחזון העתידי של דזרטק לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה - MENA.
* האם לאירועים בלוב יש השפעה ישירה על דזרטק?
ריכטר: "היו לנו שיחות עם לוב, אבל עדיין לא הגענו לדבר על פרויקטים ספציפיים. בטווח הארוך האירועים האחרונים בתוניסיה, במצרים ובלוב יסייעו לפרויקט, כשההנחה היא שהממשלות החדשות שיקומו יהיו מעוניינות בפרויקט כמו דזרטק שיסייע לעתיד המדינה.
"דזרטק הוא מקור אדיר ליצירת ערך ולפיתוח כלכלי בר-קיימא מבחינת מספר מקומות העבודה שהוא מייצר והאפשרות לקלוט טכנולוגיות מתקדמות יותר".
* ומצד שני, האם קיבלתם רוח גבית מהתקלה הגרעינית ביפן?
"גם לפני יפן טענו שאנרגיות מתחדשות מתאימות למדינות MENA הרבה יותר מהקמת כורים גרעיניים. האנרגיות המתחדשות הן יחסית לואו-טק וניתן לפתח אותן במדינות עצמן. כור גרעיני הוא מוצר שמגיע מוכן והמדינה הרוכשת מקבלת ממנו תועלות מועטות".
הפרויקט של דזרטק מבוסס על מנטרה קבועה של הארגון לפיה, במשך שש שעות קולטים המדבריות בעולם כמות אנרגיה היכולה לספק את צורכי האנושות כולה למשך שנה. כדי לנסות ולתרגם את החזון למציאות, מקדמת קרן דזרטק בשלב ראשון הקמת שדות סולאריים ענקיים במדבר סהרה שיוכלו לספק ב-2050 כ-17% מתצרוכת החשמל של אירופה.
השדות ישרתו גם את הביקושים במדינות MENA, שצריכת החשמל שלהן אמורה לגדול עד אז פי שישה ולהשתוות לזו של האיחוד האירופי. "צריך לזכור שמדינות MENA יצטרכו להתמודד עם בעיה נוספת של מחסור במי שתייה", אומרת ריכטר ומסבירה כי "מתקני התפלה יזדקקו לחשמל רב והם מתאימים לאנרגיה סולארית מבחינת שעות הביקוש".
* אבל במדינות כמו לוב או אלג'יריה אין מחסור בדלק פוסילי כמו נפט או גז טבעי.
"זה נכון, אבל אלה משאבים מתכלים ואנחנו מאמינים שגם במדינות האלה תתפתח מודעות חזקה להשפעה האקלימית שיש לפליטות גזי החממה. אלה מדינות שעתידות להיות מושפעות במידה רבה מאוד מהשינויים האקלימיים".
דזרטק, שנולד כיוזמה של מדענים ממדינות המזרח התיכון (ראו מסגרת), היה עד היום מחוץ למכ"ם של חברות ישראליות, שהניחו כי הפוליטיקה תחסום את דרכן. החברות הישראליות מתעניינות כמעט בכל שוק אפשרי בעולם, למעט זה של שכנותיהן הקרובות. למרות זאת, ריכטר מוכנה לקחת את הסיכון שתואשם בנאיביות, כשהיא אומרת שישראל תהיה דווקא אורחת רצויה במיזם. "הייתי רוצה לראות את ישראל כמנהיגה בפרויקט", היא אומרת. "זו מדינה מפותחת טכנולוגית עם הרבה ידע. ישראל מתאימה לתפקיד של מנהיגה מקומית שתפתח את החיבור עם מדינות אחרות ותסייע להן לפתח את תעשיית האנרגיה המתחדשת שלהן".
* עד היום, דזרטק היה מחוץ למכ"ם של חברות ישראליות שהניחו שפוליטיקה תמנע השתתפותן.
"אני מניחה שחברות מישראל ימצאו דרכים כדי לנצל את ההזדמנויות העסקיות שהפרויקט הזה מציע וישתתפו במכרזים".
פרויקט דזרטק החל לפעול באופן מלא ב-2009. בשנה החולפת מרוקו פרסמה מכרזים להקמת שדות סולאריים בהיקף 2,000 מגוואט עד שנת 2020 ותוניסיה עתידה לפרסם מכרזים דומים. אמנם, אלה יעדים צנועים למדי, אך לדברי ריכטר, הכוונה בעתיד תהיה לבנות מקבצי תחנות כוח סולאריות בהספק של 250 אלף עד מיליון מגוואט כל אחד.
השדות המתוכננים יפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית המכונה CSP, שמבוססת על ריכוז החום של קרני השמש להפעלת טורבינת קיטור. החשמל המיוצר בשדות הסולריים יוזרם לאירופה באמצעות רשת הולכה שתתפרס באזורי חיבור גיאוגרפיים כמו מיצרי גיברלטר, המיצר שבין תוניסיה לאיטליה ובעתיד גם מטורקיה ליון.
החשמל יוזרם בזרם ישר (DC) המאפשר הולכה למרחקים ארוכים, אך מחייב בניית תשתית יקרה של טרנספורמציה בנקודות הקצה של הקווים. קבוצת חברות מהמובילות באירופה לקחו על עצמן להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים והכספיים של הפרויקט, אך ריכטר סבורה כי המשימה אפשרית. "הטכנולוגיה קיימת כבר היום אבל זה נכון שיש אתגרים בייצור", היא אומרת. "צריך להאיץ את פיתוח הטכנולוגיה כדי להוזיל את עלויות הייצור ולשם כך אנחנו צריכים מדיניות ממשלתית שתעודד ייצור כמו הסכמי רכישת חשמל למשקיעים או תעריפי הזנה".
* בישראל יש קולות שאומרים שעדיף לחסוך את הסבסוד של האנרגיות המתחדשות ולהמתין שירידת העלויות תהפוך אותה לכלכלית.
"אם ניתן לתעשייה להתפתח בקצב שלה, ללא עידוד ממשלתי, זה יהיה מאוחר מדי כדי להציל את האקלים".
* אז מה האתגר הגדול ביותר?
"קודם כל, ברמה הפוליטית ואחר-כך ברמה המימונית. במדינות MENA, הבעיה הפוליטית נעוצה בכך שמחיר החשמל לאזרחים במדינות רבות מסובסד מאוד והאנרגיה המתחדשת צריכה להתחרות איתם. בעיה אחרת שנפוצה מאוד גם באירופה היא שמשקי ייצור החשמל הם עדיין לאומיים ולא משולבים. באירופה יש לנו תעריפי הזנה לאומיים שמתייחסים לחשמל המיוצר באותה מדינה. אנחנו גורם שמעודד פתיחה והרמוניזציה של משקי החשמל הלאומיים".
* ומה לגבי הסכסוכים במזה"ת?
"אני חושבת שבתחום הזה יש לדזרטק מסר חשוב לגבי היכולת של תלות כלכלית הדדית לייצר אמון ויחסי שלום. הניסיון שלנו באירופה מתבסס על מדינות כמו גרמניה וצרפת שנלחמו ביניהן במשך מאות שנים אך מאז הקמת השוק האירופי המשותף האפשרות שיפרוץ ביניהן סכסוך אלים אי פעם בעתיד הפכה לבלתי מתקבלת על הדעת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
