"הסכם ייעוץ לחברה"? לרוב זה שם קוד ל"מצנח זהב"

תרומה רבת שנים לפיתוח עסקי החברה, תנאי פרישה הולמים או התחייבות לאי תחרות - אלו רק חלק מההסברים שמעניקות לעיתים חברות ציבוריות כשהן מראות למנכ"לים שלהן את הדלת, תוך שהן מדפנות את כיסיהם בסכומים נאים באמצעות מעין "מצנח זהב", הכולל לא פעם תקופת ייעוץ ממושכת בשכר נדיב.

במקרה הנוכחי של ישר בן מרדכי ובזן, נסיבות הפרישה אינן ברורות לגמרי, אבל ניסיון העבר מלמד כי בין אם הפרידה מהחברה נובעת מחילוקי דעות, ובין אם המנכ"ל באמת פורש מרצונו, בדרך כלל יטו בעלי שליטה להציג את האירוע כפרישה מרצון, בגלל רגישות הנושא.

בעלי שליטה גם נוטים להעדיף לסגור את הנושא באופן שקט ובהסכמה הדדית, שכן פיטורי מנכ"ל בדרך החוקית (באישור דירקטוריון) יוצרים זעזוע וטלטלה בחברה. גם המנכ"ל עצמו יעדיף כמובן להציג את העניין כעזיבה שנובעת מיוזמה שלו. כך, בשורה התחתונה, משמשים דמי הייעוץ להמתקת רוע הגזרה עבור המנכ"ל, וליצירת עזיבה שקטה ששומרת על אווירה רגועה בחברה, עבור בעל השליטה.

רק באחרונה היינו עדים לכמה מקרים כאלה. כך, למשל, במקרה של אנדרה דהן, מנכ"ל קומברס, שפרש מיידית מהתפקיד בו שימש ארבע שנים. דהן ימשיך לשמש כיועץ של החברה במשך שלושה חודשים, ויתמקד בלקוחות מפתח תמורת קצת יותר מ- 246 אלף דולר בחודש, והחזר הוצאות עסקיות סבירות שקשורות בשירותי הייעוץ.

דוגמה נוספת למנכ"ל שפרש לאחר תקופה ארוכה, וחוץ ממענק פרישה זכה לשכר ייעוץ נאה, הוא איליק רוז'נסקי. זה האחרון שימש כמנכ"ל דלק נדל"ן, אולם על רקע חילוקי דעות עם הבעלים - כך על פי ההערכות - הודיע על פרישתו ביולי 2009 . גם לאחר פרישתו המשיך רוז'נסקי ליהנות מדמי ייעוץ חודשיים בהיקף של 150 אלף שקל למשך כשנה וחצי.

במקרה של שלמה זהר, יו"ר בנק דיסקונט לשעבר, התרבו והלכו הרמיזות של בעלי השליטה, קבוצת ברונפמן, על אי שביעות רצונם מתיפקודו ולאחר כמה חודשים הוא הודיע על פרישה. כחלק מהתנאים נקבע כי הוא ישמש כיועץ לחברה פרטית של קבוצת ברונפמן למשך שנתיים, תמורת כ-160 אלף שקל בחודש.

 ממנכל ליועץ