אל תתערבו בגירושים של אחרים

הגירושים עלו למר ניסנוב 3,000 שקל, ואלו לא היו אפילו הגירושים שלו.

מה היה חטאו של מר ניסנוב? היותו מעביד מאד לא מרוצה של אישה שעבדה בבית העסק שלו בתקופת גירושיה מבעלה, אשר לא השכיל להבליג על רגשותיו השליליים כלפי העובדת הסוררת - ומצא את עצמו שלא בטובתו נגרר לסכסוך הגירושים שלה עם בעלה.

לבקשת הבעל המתגרש, נתן המעביד בידיו מכתב שבו אישר כי בזמן העבודה האישה דיברה רבות בטלפון עם גברים, ואף הייתה משוחחת רוב הזמן על הגירושים במקום להיות מרוכזת בעבודתה. הבעל עשה שימוש במכתב במסגרת הליך הגירושים, וכתוצאה מכך זכתה האישה בתביעת לשון הרע כנגד מעבידה לשעבר.

כמו מר ניסנוב, רבים מוצאים את עצמם מעורבים בסכסוכים. לפעמים זה מאהבת מרדכי, כשהמתגרש שזקוק לעדות הוא שכן, מכר או בן משפחה; ולפעמים זה משנאת המן, ורגשות תיעוב כלפי הצד השני. כך או כך, במצבים מסוימים זה עלול לעלות ביוקר.

בעוד שמר ניסנוב ודומיו עלולים להתבע לשלם פיצויים, הבעל המתגרש המצטט את הדברים ומביאם בפני בית המשפט יוצא פטור בלא כלום, שכן הצדדים לסכסוך הגירושים ובאי-כוחם נהנים מהגנה מוחלטת בכל התבטאות במהלך ההליך המשפטי, הן בכתבי טענות והן בדיון בבית המשפט, גם אם בנסיבות אחרות הייתה התבטאות זאת נחשבת כלשון הרע.

תוכנית הרבעה מהבעל

גם גורמים אחרים המהווים חלק מההליך המשפטי חוסים תחת אותה הגנה, ודוגמה קיצונית לכך ניתנה בפסק דין שדן בשאלה האם התבטאויות חריגות של פקידת סעד בתסקיר שהגישה כחוות-דעת בתביעת משמורת עולה לכדי לשון הרע.

באותו מקרה זוג התגרש לאחר תקופת נישואים קצרה, במסגרתה האישה הרתה בטיפולי מבחנה. דעתה של פקידת הסעד לא היתה נוחה בלשון המעטה מהאישה ומאישיותה, והיא לא חסכה במילים לתאר זאת. כך בין היתר פיתחה פקידת הסעד תאוריה על-פיה האישה נקטה ב"חוסר יושר, תחמנות ותחבולות" כדי להרות באמצעות קשריה בבית-החולים, ואף הגדילה לטעון כי לדעתה, "לאישה היתה תוכנית מוכנה מראש ל'הרבעה' מהבעל כדי למצות את העניין האמיתי שלה בנישואים: דירה, בטחון כלכלי, וילדים".

אין ספק כי מעבר לדעות הקיצוניות, השימוש במילה "הרבעה" ביחס לאישה יש בו יותר מטעם לפגם, אך מאחר שההתבטאויות נכתבו במסגרת ההליך המשפטי - תביעת הפיצויים נגד פקידת הסעד נדחתה.

גננת מלשינה

במקרה אחר נפסק כי גם גננת ועוזרת גננת שצוטטו בתסקיר הסעד כמטיחות האשמות העולות כדי לשון הרע באם במסגרת תביעת משמורת נהנות מהגנת החוק, מאחר שמסרו את גירסתן במסגרת הליך משפטי.

מאידך, אם בדומה למעביד הגננת היתה כותבת את חוות-דעתה השלילית במכתב מטעמה ולא כעדה בבית המשפט או בפני פקידת הסעד - ייתכן מאד שהיתה חושפת עצמה לתביעת לשון הרע.

גם אם הדברים הנכתבים הם אמת, אין בכך כדי הגנה מספקת. כך למשל, למרות שבית המשפט מאמין למעביד כי האישה אכן בלתה את מיטב זמנה בעבודה בשיחות, כפי שכתב - על הנתבע להוכיח כי יש אנטרס ציבורי בכתיבת הדברים, ולכן רכילות זולה - גם אם היא נשענת על עובדות אמת - עדיין יכולה להחשב כלשון הרע.

הלקח הוא לא להסתבך בסכסוכים של אחרים מבלי לקבל זימון רשמי לכך על-ידי גורם מטעם בית המשפט, כלומר כעד במסגרת דיון משפטי או כעד באוזני פקידת הסעד שהיא נציגתו של בית המשפט.

בכל מקרה אחר שמבקשים מכם "רק לכתוב כמה מילים", תזכרו שכל מילה עלתה למעביד 150 שקל, וזה יכול גם לעלות הרבה יותר.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה.