מסחטת הכספים ע"ש בית הדין של ההתאחדות לכדורגל

חוקת ההתאחדות לכדורגל בישראל, בהשראת החוקה האנגלית, קובעת כי במקרה של אי-סדרים כספיים או פשיטות רגל למיניהן, אין להעניש את הקבוצה המסובכת בהורדת ליגה כפי שהיה נהוג בעבר, אלא להסתפק בהפחתת נקודות (כמו במקרה של פורטסמות' בפרמיירליג אשתקד). ההיגיון שעומד מאחורי השיטה הזאת הוא פשוט: אתה לא רוצה להעצים את הפגיעה הכלכלית שמתלווה להורדת ליגה על מועדון שגם ככה מתקשה לסגור את החודש.

רק שכאן בישראל, בניגוד לאנגליה, ההיגיון לפעמים מאבד כיוון. בתחילת העונה החליטו דייני בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לצרף לעונש הפחתת ארבע הנקודות של הפועל ר"ג, בעקבות אי-סדרים כספיים בקבוצה, קנס של 25 אלף שקל. כך נוצר מצב פרדוקסלי, שבו בנוסף לחובות הכבדים עמם היתה צריכה ר"ג להתמודד, דווקא ההתאחדות, זו שאמורה לסייע לקבוצה לשקם את עצמה, הכבידה עליה את העול עוד טיפה.

הסיפור של ר"ג הוא רק מקרה מייצג לתופעה שהתפתחה בשנתיים האחרונות, במסגרתה האצבע על ההדק של דייני בית הדין של ההתאחדות נהייתה קלה במיוחד. משחקי הרדיוס ללא קהל תופסים את עיקר הכותרות העונה בהקשר הזה, עם כמות הרשעות כמעט בלתי סבירה. אבל מעניין לבדוק דווקא את הנספחים לעונשים האלו - הקנסות הכספיים, המצטברים למאות אלפי שקלים בעונה, והחלו להפוך לעניין המכביד על מועדוני הכדורגל בישראל.

***

לפני שנצלול לנושא הקנסות, הנה כמה נתונים שיכולים ללמד על מגמת החמרת הענישה של קבוצות הכדורגל בישראל. בעונת 2008/09 הסתפקה ההתאחדות ב-43 דיונים של בית הדין המשמעתי למועדוני ליגת העל. אשתקד קפצה כמות הדיונים ל-70 בסך הכל, ואילו העונה הנוכחית, שרק שני שליש ממנה הסתיימה, כבר הביאה לא פחות מ-99 כתבי אישום שונים לקבוצות.

לגבי אחוזי הזיכוי בבית הדין של ההתאחדות, אלו נמוכים משמעותית ביחס לכל מערכת משפטית נורמלית. בעונה הנוכחית, מבין כלל האישומים, רק 10 הסתיימו בזיכוי - נתון שלא היה מבייש משפטי ראווה במדינות טוטליטריות. אגב, גם ערעורים הם דבר נדיר במסדרונות ההתאחדות, כשרק שניים כאלו הוגשו השנה בליגת העל וגם התקבלו. נתון זה אולי נובע מפחד של הקבוצות, לאחר המגמה בה נקט בית הדין בעונה שעברה להחמיר את העונש במרבית הערעורים שהוגשו.

ועכשיו נחזור לקנסות. מעבר לעלייה במספר כתבי האישום וההרשעות העונה, גם סכומי הקנסות נמצאים השנה במגמת זינוק. בכל העונה שעברה הגיע סך הקנסות בליגת העל ל-282,750 שקל, והעונה, כחודשיים לפני סיומה, הסכום כבר הצטבר ל-716,250 שקל.

על היקפי הסכומים אותם נאלצות הקבוצות לשלם אין רגולציות או הגבלות כלשהן. בהתאם לכך, נעו בעונה הנוכחית הקנסות בטווח שבין 500 שקל ל-60 אלף שקל בכל הרשעה. אלו סכומים שעשויים להיות זניחים עבור קבוצת צמרת עתירת הכנסות, אך יכולים להוות פגיעה של ממש בקבוצות הקטנות יותר. כשמועדון מתחיל את העונה, הוא לא לוקח בחשבון בתכנון התקציב שלו את הקנסות האלו. בית"ר ירושלים, לדוגמא, שתסיים גם כך את העונה עם גירעון של כ-3 מיליון שקלים, תיאלץ להוסיף לכך עוד 92 אלף שקל, אחרי שאתמול (ב'), בנוסף להפחתת נקודת ליגה בפועל, ספגה את קנס השיא של קבוצה העונה: 60 אלף שקל.

הקבוצה שביקרה הכי הרבה פעמים השנה בבית הדין היא הפועל פ"ת - לא פחות מ-12 פעמים, כשעיקר כתבי האישום היו בגין התנהגות בלתי הולמת של המאמן יובל נעים, וגם של הבעלים תומר סיני ודני לוי. עם זאת, בבית הדין הקלו על פ"ת מבחינת סכומי הקנסות, שהסתכמו ב-26.2 אלף שקל בלבד.

אגב, הכוכב הבלתי מעורער של בית הדין השנה הוא סלים טועמה. אם הקשר לא היה חותם בתחילת העונה בהפועל ת"א, והיה נשאר בליגה היוונית, כנראה שקופת ההתאחדות היתה דלילה בהרבה: כ-200 אלף שקל מסך הקנסות שהוטלו על קבוצות הליגה ב-2010/11, היו בגין קריאות גזעניות כנגד השחקן הערבי.

 סלים טועמה, הפועל תל אביב, כדורגל / צלם שלומי יוסף

***

שאלה מרכזית שעולה מכל נתוני הקנסות האלו: לאן הולך הכסף?

גורמים רבים בליגה מרגישים כי ההתאחדות משתמשת בקנסות כמסחטת כספים. בהתאחדות החליטו מבעוד מועד להימנע מהאשמות אלו, כשקיבלו החלטה רשמית להכווין את כל כספי הקנסות למלחמה באלימות במגרשים. אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד: לא ברור בכמה מכספי הקנסות, שמאז קבלת ההחלטה הצטברו ליותר ממיליון שקלים, אכן השתמשה ההתאחדות למען מיגור האלימות. כרגע, התפוקה של ההתאחדות בנושא הזה דלה מאד, ומסתכמת בכמה חוברות הסברה שחולקו לקהל במשחקי ליגה שונים, ובעיקר במשחקי הנבחרת.

בנוסף, השתתפה ההתאחדות במימון סרטון הסברה נגד גזענות בהשתתפות השחקנים סלים טועמה ועמית בן שושן, רק שאת רוב המימון לסרטון הזה נתנו משרד התרבות והספורט, וכן עמית בן שושן עצמו, במסגרת עסקת טיעון שלו לאחר שהואשם בהסתה לגזענות על-ידי התובע המחוזי בירושלים.

אם יורשה לנו, הצעה קטנה להתאחדות: במקום חוברות חסרות משמעות שבדרך כלל הופכות על-ידי האוהדים למטוסי-נייר, אפשר להשתמש בכסף מהקנסות על מנת לעזור למועדונים לממן כוחות סדרנים, אבטחה ושיטור במשחקים רגישים, מה שעשוי למנוע את התפרצויות האלימות והגזענות, או לפחות להפחית אותן במידה ניכרת. אם זה יקרה - גם לבית הדין תהיה הרבה פחות עבודה.

***

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "הטלת קנס כספי כענישה משמעתית הינה דבר מקובל בכל מערכת משפטית של גופי ספורט ונתונה לשיקול דעתם של דייני בית הדין. לעיתים, מטרת הענישה היא לצמצם או לבטל את היתרון הפיננסי שניתן לקבוצה על פני האחרות ולעיתים משמשת ככלי מרתיע. השימוש במגוון כלי הענישה הקבועים בתקנון נעשה בהתאם לנסיבות בתיק ועל פי הצורך. בין השאר, מטרתם של הוראות התקנון הינם לקבוע סטנדרטים של משחק הוגן בין הקבוצות.

"ההתאחדות היתה יותר משמחה אם הוראות תקנוניה היו מתקיימות כנדרש ללא צורך בהטלת קנסות או אמצעי ענישה אחרים. התאחדות משקיעה למעלה ממיליון שקלים בכל שנה בפעילויות הסברה ומניעה של אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל ושמירה על טוהר המשחק. חלק לא מבוטל מהסיבות לירידה באלימות במגרשי הכדורגל הינה כתוצאה מפעילויות אלה".