זיופי התרופות פורחים: ויאגרה בהנחה? אפשר למות מזה

אם עלה בדעתכם לנצל את העסקה האטרקטיבית שהוצעה לכם בהודעת הדואר האלקטרוני שקיבלתם מבית מרקחת מקוון, כדאי לשקול זאת שוב. מה שנראה כמו גלולות ליפיטור במחיר מצוין, עלול להתברר כחפיסה של תרופות מזויפות - שלא רק שלא יסייעו בהורדת רמת הכולסטרול שלכם, אלא עלולות גם לגרום לנזק חמור לבריאותכם.

מומחים בתעשיית התרופות מציינים כי המצב הכלכלי הרעוע מביא מספר הולך וגדל של אנשים לחפש תרופות מרשם לקנייה באינטרנט. אבל ההצהרות על הנחות על התרופות הן לעתים דגל אדום המעיד על איכותו של האתר המציע אותן. התרופות הנשלחות בדואר הן לעיתים קרובות מזויפות, גנובות ואפילו פגומות.

זו תקופה של שגשוג לאתרים מפוקפקים המוכרים תרופות מזויפות. "עסקים מסוג זה פורחים, למרבה הצער, בתקופות של משבר כלכלי, שבהן אנשים מנסים לחסוך בהוצאות", אומר ברוס פוקארט, סוכן בכיר ברשות המכס וההגירה האמריקנית (ICE). "הבעיה היא שהתרופות הללו עשויות לפגוע בבריאות האנשים".

פוקארט נוקט בלשון המעטה. על-פי דוח שפרסם צוות חשיבה בלתי תלוי בשם International Policy Network ב-2009, נגרמו בעולם 700 אלף מקרי מוות משחפת וממלריה כתוצאה משימוש בתרופות מזויפות. ארגון הבריאות העולמי מעריך ששוק התרופות המזויפות מהווה כ-10% מכלל שוק התרופות העולמי, וכ-25% משוק התרופות במדינות המתפתחות. כך על-פי דו"ח שהתפרסם ב-2006.

עבירה על החוק

מומחים מדגישים כי על הצרכנים לזכור שפער המחיר בין התרופות הנמכרות באינטרנט לבין אלו הנמכרות בבתי המרקחת אינו כה משמעותי. בנוסף, רכישה של תרופות מרשם מאתרים מקוונים המשווקים אותן ללא מרשם היא עבירה על החוק.

הבעיה הגדולה ביותר עם תרופות מזויפות היא העובדה שלא ניתן לדעת את רכיביהן. המינון של החומר הפעיל בתרופה עלול להיות נמוך מדי, כך שלא תהיה לו כל השפעה, או גבוה מדי, כך שהשפעתו תהיה מסוכנת. במקרים מסוימים, אין כלל חומר פעיל בתרופות הללו.

רבות מהתרופות הללו מיוצרות במפעלים שאינם נתונים לפיקוח כלשהו, ולכן עלולים להימצא בהן גם חומרים אקראיים או לא מזוהים. עוד תכסיס שנוקטים בו משווקי התרופות המזויפות, הוא שיווק תרופות זולות הנמכרות ללא מרשם בתור תרופות מרשם יקרות.

ביוני 2010, למשל, חשפו חוקרי רשות המזון והתרופות בארה"ב (FDA), חנות תרופות מקוונת שמכרה, כביכול, את התרופה המבוקשת לשפעת Tamiflu במחיר מוזל וללא צורך במרשם. חקירת הרשות גילתה כי כלל לא היה מדובר ב-Tamiflu, המיוצרת על-ידי חברת Roche השוויצרית, אלא תרופה זולה יותר דמוית פניצילין, שעלולה הייתה לגרום לתגובה אלרגית קטלנית אצל אנשים הרגישים לפניצילין.

חקירה נוספת של ה-FDA גילתה שאתר ששיווק את תרופת ההרזיה Alli מכר בפועל ללקוחותיו תרופה בשם Sibutramine, ששמה המסחרי הוא Meridia. מוצר זה של חברת התרופות האמריקנית אבוט הורד מהמדפים לאחר שהתגלו בו פגמים.

עוד "מיומנות" שפיתחו סוחרי התרופות המזויפות היא חיקוי אריזותיהן של התרופות המקוריות כך שאפילו מומחים מתקשים להבדיל ביניהן.

"הזייפנים עושים עבודה טובה"

"צריך לגלות זהירות באשר למקום שממנו קונים את התרופות. הזייפנים עושים עבודה טובה בחיקוי המוצרים המקוריים", מייעצת אליסה ברנסטיין, בכירה ב-FDA. "הטכנולוגיה שבה הם משתמשים הולכת ונעשית יותר מתוחכמת".

רבים סבורים שהמוצרים המועדפים על יצרני התרופות המזויפות הם אלו המשתייכים לקטגוריית סגנון חיים - דוגמת תרופות לטיפול בבעיות אין-אונות ומשקל יתר. אבל, גם זיופים של תרופות שאינן משתייכות לקטגוריה הזו, נסחרים ברשת בהיקף לא מבוטל.

הזייפנים רואים סחורה אטרקטיבית גם בתרופות טיפוליות ידועות. בין השאר, נמכרים היום ברשת זיופים של תרופות לטיפול בבעיות לב וכלי דם - דוגמת ליפיטור, קרסטור ופלאוויקס; תרופות נוגדות חומצה דוגמת נקסיום; ותרופות פסיכיאטריות דוגמת זיפרקסה וסרוקל. במקרים נדירים יותר, אותרו זיופים של תרופות אנטיביוטיות, אינסולין ואפילו תרופות המשמשות לטיפול בחולי איידס ובחולי סרטן. גם משככי כאבים, נוגדי דיכאון, כדורי הרגעה וכדורי שינה נמצאים ברשימת התרופות המזויפות הנמכרות באינטרנט.

היכן מתבצע הייצור? במגוון אתרים, החל ממפעלים פרמצבטיים מורשים וכלה במעבדות ביתיות מאולתרות. להודו ולסין יש את הכבוד המפוקפק להיות שתי המדינות המובילות בייצור תרופות מזויפות, כאשר המפיצים פועלים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס.

גם הפשע המאורגן בפנים

חנויות לשיווק התרופות הללו יכולות להיפתח ולהיסגר בפרק זמן של שעות, תוך שהן מנצלות את הקצב המהיר של עולם האינטרנט. "ברגע שהרשויות נושפות בעורפן, הן נסגרות ונפתחות מחדש לאחר מכן - לעיתים אפילו באותו אתר, בשינוי קל של השם", אומר ד"ר בריאן ליאנג, חבר בהנהלת השותפות לתרופות בטוחות, המנסה למגר את התופעה.

באופן לא מפתיע, הפשע המאורגן, המחפש תמיד אפיקי הכנסה חדשים ורווחיים, חדר גם לענף זה. "המאפיה הרוסית היא שחקנית מפתח בכל העסק", אומר ליאנג, שמציין גם שמזרח אירופה הולכת והופכת לאחד מעורקי ההפצה הראשיים של הענף. "הסיכון עבורם נמוך יותר בהשוואה להברחת קוקאין למשל, מפני שהענישה פחות חמורה", מוסיף פוקארט מ-ICE.

עבור הצרכנים האמריקניים, אפילו תרופות הנקנות דרך חנויות מקוונות הפועלות מקנדה השכנה אינן בטוחות. אתר קנדי עלול לשמש כסות לאתר הפועל ממדינה אחרת. לדברי ברנסטיין מה-FDA, אתרים משקיעים מאמץ רב כדי להציג עצמם כקנדיים, ומקשטים את עמודי האינטרנט שלהם בדגלי קנדה ובעלי עץ המייפל, סמלה הלאומי של המדינה. בכל מקרה, רכישת תרופה מכל אתר שאינו אמריקני מהווה עבירה על החוק בארה"ב.

כדי להימנע מנפילה בפח של רכישת תרופות מזויפות, ממליצים מומחים לרכוש אותן רק באתרים הרשומים באגודה הלאומית האמריקנית של בתי המרקחת (NABP). כמו-כן, עדיף לא לרכוש תרופות מאתרים המסתמכים על גורמי צד שלישי כדי לגבות את התשלום, דוגמת אלו של PayPal. מרבית בתי המרקחת החוקיים ברשת גובים את התשלום עבור הסחורה שאותה הם משווקים ישירות, באמצעות חברות האשראי.

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2011

ישראל - צומת תוסס בדרך מהמזרח לאירופה ולארה"ב

ישראל משחקת תפקיד משמעותי בשוק זיוף התרופות. בשל המיקום האטרקטיבי שלה, היא צומת של הברחת תרופות מהמזרח לארה"ב ולאירופה, כאשר גם העולם התחתון הישראלי לוקח חלק פעיל בחגיגה.

על-פי דיווחים של איגוד Centre of Medicine in the Public Interest, ישראל הייתה במקום השמיני בעולם במעורבות בזיוף תרופות ב-2010.

כשהתרופות מאוחסנות בישראל, זה נעשה בדרך-כלל במחסנים מסחריים באזורי תעשייה. במשטרה יש עדויות למשלוחי תרופות מזויפות העומדים בחצרות שטופות שמש, כשחרקים וחתולים מטיילים עליהם.

מתח הרווחים דומה למקובל בתעשיית הסמים: כדור מזויף בסין עולה פחות משקל, ונמכר לצרכן ב-40-100 שקל. הבלדרים הם אנשי עסקים זוטרים או מטיילים שמביאים את התרופות. לעיתים, אתרי האינטרנט לממכר תרופות מזויפות מוקמים על-ידי הישראלים, תחת תחפושת אירופית או קנדית. בעבר אמר ל"גלובס" גורם במשטרה כי "אנחנו מצליחים לתפוס את השליחים, אבל הבוסים עושים עבודה טובה בלבודד את עצמם מן הסיטואציה. השליחים הם צעירים, חלקם סטודנטים, שרוצים לעשות כסף קל ולא שואלים שאלות".

הענישה על ממכר תרופות מזויפות היא תחת סעיפים של הפרת קניין רוחני ומכירת תרופות מחוץ לפקודת הרוקחות - כלומר, עונשים די מינימליים בהשוואה, למשל, לסחר בסמים. הציבור הישראלי הוא גם קהל יעד לשיווק תרופות מזויפות, בעיקר תרופות נגד אין-אונות, הנמכרות דרך האינטרנט, בפיצוציות ובמודעות בעיתונים. ההערכות הן כי אחד מכל 100 ישראלים צרך בחייו תרופה מזויפת, בין אם בידיעתו ובין אם לאו. המשטרה מודעת לעניין, ופושטת בעיקר על הברחות בשותפות עם מדינות אחרות. ובכל זאת, התרופות המזויפות עדיין נמכרות בישראל באופן חופשי. החדשות הטובות הן שמעט ישראלים רוכשים תרופות מזויפות משיקולי מחיר. רוב התרופות מסובסדות היטב דרך ביטוחי הבריאות הממלכתיים והמשלימים.