בנק מזרחי טפחות , בניהולו של אלי יונס, סוגר שנה חזקה למדי עם רווח נקי של 804 מיליון שקל ב-2010, מתוכם 222 מיליון שקל ברבעון הרביעי לבדו (זינוק של 94% לעומת הרווח ברבעון הרביעי של 2009). הבנק מחלק דיבידנד של 120 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי, כך שהדיבידנד בכל 2010 יגיע ל-320 מיליון שקל.
הרווח השנתי של הבנק משקף גידול של 51% לעומת הרווח ב-2009. כך, סגר הבנק את השנה עם תשואה של 11.7% על ההון ויחס הלימות הון ראשוני של 8%, בדומה לסוף 2009. היעד האסטרטגי של הבנק הוא להגיע לתשואה של 15% על ההון בשנת 2013. הרווח הנקי ברבעון הרביעי היה גבוה יותר מתחזיות האנליסטים בשוק, למרות גידול של 80% בהפרשות לחובות מסופקים שהסתכמו ב-192 מיליון שקל (בעיקר בשל הפרשה של 90 מיליון שקל כנגד חובות בוימלגרין).
מה ש"חיפה" על הגידול בהפרשות לחומ"ס הוא עלייה של 90% ברווח מפעולות רגילות ל-226 מיליון שקל ברבעון הרביעי (לעומת הרבעון המקביל) וכן ירידה של 20% בהוצאות השכר, שהסתכמו ב-403 מיליון שקל. גם הרווח מפעולות מימון זינק ב-25% ל-688 מיליון שקל, הודות לעליית ריבית בנק ישראל. הכנסות הבנק מעמלות ירדו בשיעור קל של 2.5% לרמה של 344 מיליון שקל.
מזרחי טפחות הינו כידוע השחקן הגדול ביותר בשוק המשכנתאות בישראל, והוא חולש על כ-35% מהשוק. גם ב-2010 תרמה פעילות המשכנתאות באופן ניכר לתוצאות הבנק, כאשר הבנק חילק משכנתאות חדשות בהיקף של 16.7 מיליארד שקל, עלייה של 23% לעומת 2009. גובה המשכנתא הממוצעת ב-2010 עמד על 330 אלף שקל, עלייה של 21% לעומת 271 אלף שקל בממוצע ב-2009. עם זאת. בשנת 2010 תרמו המשכנתאות 36% מהרווח הנקי, לעומת 48% ב-2009. תיק המשכנתאות של הבנק היווה 69% מסך תיק האשראי שלו, שהיקפו הסתכם ב-107 מיליארד שקל (עלייה של 12% לעומת 2009).
14.3 מיליון שקל - זוהי עלות שכרו של המנכ"ל אלי יונס ב-2010, בעיקר ברכיב האופציות כמובן שהסתכם ב-10.4 מיליון שקל. במילים אחרות, שכרו החודשי של יונס הסתכם ב-1.2 מיליון שקל. היו"ר יעקב פרי השתכר 2.27 מיליון שקל על 60% משרה ואילו ישראל אנגל, מנהל החטיבה הקמעונאית, השתכר 3.8 מיליון שקל.
"המספרים שאתם רואים בדוחות לא משקפים שום דבר", אמר יונס בהתייחסו לסוגיית השכר. "מדי שנה התמורה המפורסמת תלך ותקטן עד כדי אבסורד בשנה החמישית של תוכנית האופציות שלי. לכן צריך להניח בצד את העניין החשבונאי". יש לציין כי האופציות של יונס נמצאות עמוק בתוך הכסף בשל עליית ערך המניה והעובדה שיונס קיבל את חבילת האופציות בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אז שהתה המניה בשפל.
פרי: "קטר הנדל"ן מסכן את המשק כולו"
במסיבת העיתונאים שכינסו בכירי הבנק לרגל פרסום הדוחות השנתיים פיזרו המנהלים חיוכים לכל עבר. היו"ר פרי פתח והתייחס לבועת הנדל"ן: "אין זה סוד ששילוב בעייתי של ריבית נמוכה והיצע דל הוא שהביא לעליות החדות במחירי הדירות. הבנק המרכזי עושה את המוטל עליו בכלים העומדים לרשותו. הממשלה, לאחר תקופה ארוכה מדי של עמידה מהצד, יצאה לאחרונה ביוזמה שתכליתה לקצר תהליכים, לשחרר חסמים ביורוקרטיים ולהגדיל את ההיצע בשוק. מאמציו של שר השיכון ראויים להערכה, אך ברור שללא התגייסות אמיתית של הממשלה עם תוכנית סדורה וממשית - ולא רק עבור כותרות העיתונים של מחר - הקטר הזה ימשיך לדהור ויסכן את המשק כולו".
פרי, לשעבר יו"ר השב"כ, התייחס גם לתהפוכות הגיאו-פוליטיות והביע תחזית פסימית באשר למצב במזרח התיכון נוכח נפילת המשטרים באזור: "תסריטים שאיש לא צפה ולא חזה מתממשים לנגד עינינו. ההשלכות לישראל רחוקות מלהיות ברורות. התסיסה מתחת לפני השטח במדינות ערביות רבות נמשכת, גם לאחר נפילת המשטרים בתוניסיה ובמצרים. קשה להעריך האם משטר קדאפי ייפול. המהומות בסוריה מעמידות אתגר קשה ביותר למשטרו של אסד. העולם כמרקחה וקשה להעריך בשלב זה היכן יתרחשו המהומות הבאות - האם תהיה זו סעודיה על מאגרי הנפט העצומים שלה? או שמא זה יקרה יותר קרוב אלינו - בסוריה ובירדן? תשובות אין לאיש. אסתכן ואומר כי גם אם יונהגו רפורמות באותן מדינות, לא נראה שמצבה של ישראל ישתפר מול המשטרים החדשים".
יונס: הסכנה - משקי בית לא יעמדו בהחזרי המשכנתאות
"אנחנו מנסים להיות בנק פשוט, לא להסתבך יותר מדי, לעסוק בקמעונאות", אמר יונס כשחזר על התוכנית האסטרטגית של הבנק (לפיה יעד התשואה להון יושג תוך צמיחה של 8% לפחות בהכנסות מדי שנה וגידול של 4% לכל היותר בהוצאות) ועל הדרך שיגר גם עקיצה קטנה למתחרים. "מה שקרה בשוק המשכנתאות מאפשר לנו להשיג את זה יותר מהר". בשנת 2010 נרשם גידול של 49% במספר החשבונות החדשים בבנק, לרמה של 59.7 אלף במספר.
יונס התייחס גם לסוגיית התחממות שוק המשכנתאות בישראל, אותו כינה "ייחודי". לדבריו, "אין בארץ שוק משני למשכנתאות, כלומר שמי שיוצר את ההלוואה מגלגל אותה הלאה, לגורמים שלא יודעים על מה מדובר ואיפה הנכס... אל תזלזלו בזה. ראינו את השוק האמריקני מתפרק לנגד עינינו בגלל זה. אנחנו נותנים את ההלוואות והן יושבות על הספרים שלנו. זה גורם ממתן ממדרגה ראשונה. יחס ההון להלוואה הממוצע בארץ עומד על כ-60% ואנחנו הבנק השמרני ביותר.
"הנקודה החשובה ביותר היא היחס בין תשלום המשכנתא החודשי לבין ההכנסה הפנויה - לשם צריך לכוון את החשיבה הכלכלית ואת התכנון. במצב של ריבית עולה, בדיוק כמו שהמצב מתהווה היום, אנו יכולים להימצא בסיטואציה שמה שמשק הבית חישב בתחילת הדרך ישתבש והתעוקה על משק הבית תגבר. האם אנו עומדים בפני שבר משקי? התשובה היא לא. יש לנו גורמים המגינים על השוק מפני התמוטטות מוחלטת, אך יש סכנה שמשקי בית מסוימים ייקלעו למצוקה קשה בשל ההתחייבות שהם נטלו על עצמם. כאן נמצאת הסכנה. נוסיף לזה את העובדה שמחירי הדירות הולכים ומאמירים מגדילים את הסכנה. אנו לא צריכים להיות מוטרדים מפיצוץ בועה כפי שקרה בארה"ב, אלא מסכנה של משקי בית שיתקשו לממן את החזרי ההלוואות".
בתשובה לשאלת "גלובס" האם צפויה פגיעה בפעילות המשכנתאות של הבנק ב-2011 נוכח הצעדים הממשלתיים לריסון שוק הנדל"ן, ענה יונס: "לא הולכת להיות פגיעה בפעילות המשכנתאות של הבנק. נמשיך לשמור על שמרנות, השוק ייעשה יותר רציונאלי ולכן יהיה לנו יותר קל לפעול בו. אנחנו לא נותנים משכנתאות ב-100% פריים. כשבאים אלינו לקוחות עם מסמכים מבנקים אחרים ואומרים שהם יכולים לקבל הלוואות פריים מנופחות, אנחנו מתנצלים ומפנים אותם לבנקים האחרים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
