"השפל היה ביום שבו הגיעו חוקרי מס הכנסה; זה לא נעים"

בקיץ האחרון הזמינו במועדון הכדורסל של מכבי תל אביב סקר מיוחד שנועד לבדוק מה חושבים בציבור הרחב על המותג "מכבי תל אביב". העיתוי לא נבחר במקרה. מי שנחשבה שנים רבות כקבוצה שיש לה מדינה, האלופה הנצחית של ישראל וזו ששמה את כולנו "על המפה", ספגה באותם ימים מהלומות תדמיתיות בלתי פוסקות. אחת אחרי השנייה התנפצו על הבית הצהוב שברחוב הירקון פרשיות סנסציוניות שאיימו על יסודותיו הקשיחים בדרך כלל של מי שנחשב, ובצדק, למותג הספורט החזק בישראל.

מה לא היה שם. מלחמת האשמות מתוקשרת לעייפה בין בעלי המניות דיוויד פדרמן ורענן כץ, תוך הטחת עלבונות הדדיים שלא היו מביישים את יציעי האוהדים; מעורבות של שחקני הקבוצה בקטטות שונות במועדוני לילה בתל אביב, שכללו בין היתר סכין שפילח את פרצופו של הסנטר דיאור פישר וכן את פרשת הדריסה של הרכז ויל בינום; תקרית מבישה במשחק ראווה מול הניקס במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, אז סירב מאמן הקבוצה המורחק פיני גרשון לפנות את הפרקט במשך דקות ארוכות; התבטאויות והתנהגויות יהירות ומקוממות של אותו מאמן כלפי קולגות בארץ; וגולת הכותרת המצערת, התאבדותו של מנהל הקבוצה לשעבר מוני פנאן, שהובילה לפתיחת תיבת פנדורה שכללה בין היתר פשיטה של רשות המסים על משרדי המועדון ולהחרמת מסמכים, ולצילומים חוזרים ונשנים של שחקני הווה ועבר צועדים אל עבר חדרי החקירות.

אם כל זה לא הספיק, הגיעו גם הכישלונות הצורבים על הפרקט הביתי ביד אליהו, חילופי המאמנים התכופים, הפסד סנסציוני בגמר הגביע להפועל ירושלים ואובדן שתי אליפויות להפועל חולון ולגליל גלבוע צנועות התקציב בשלוש השנים האחרונות. חשוב לא פחות, בטח מבחינת "ערכי המותג", מכבי איבדה את הזהות הישראלית והפכה לתחנת רכבת של שחקנים זרים שהפכו אותה למנוכרת מאי-פעם. הכותרות בעיתונים מיהרו לקבוע שזו כבר לא "הקבוצה של המדינה", ובמדורי הספורט אף בישרו ששורה של ספונסרים חושבים ברצינות למשוך את תמיכתם הפיננסית במועדון, כולל פרסומים שונים שטענו כי אפילו הספונסר הראשי, חברת אלקטרה, שהחליף לפני מספר שנים את עלית, שוקל את המשך דרכו.

 אלי דריקס / צלם: שחף הבר

מעט יותר ממחצית העונה חלפה, ומהררי הנשורת התקשורתית לא נותר כמעט דבר, זולת אבן הנגף, פרשת פנאן שנותרה כפצע פעור. המפרסמים לא הלכו לשום מקום, ההיכל מלא ב-11 אלף צופים מדי יום חמישי ומחירי הכרטיסים בשמיים, הרייטינג בערוץ 10 שוב נושק לאזור ה-15% פלוס, והתקשורת נאלצה להשלים תוך כמה חודשים סיבוב פרסה ולקבוע שמכבי תל אביב, תחת הדרכתו של המאמן דיוויד בלאט, היא "הקבוצה המלהיבה באירופה".

"המחקרים שהזמנו בוצעו לאחר המשברים שעברנו בשנתיים האחרונות", אומר בראיון ל-G אלי דריקס, מנכ"ל הקבוצה ב-3 השנים האחרונות והקשות. "נשאלו שם מספר שאלות לגבי המותג מכבי תל אביב, איך אנשים תופסים אותו אחרי כל מה שקרה לנו".

- ומה מצאתם?

"שלמרות כל מיני מובילי דעה ותוכניות טוק-שואו, שטענו שמכבי היא כבר לא 'הקבוצה של המדינה', גילינו בסקרים שעדיין ל-70%-60% מהציבור חשוב לדעת מה מכבי עושה כשהיא משחקת בחו"ל".

- להרבה אנשים חשוב לדעת שהיא הפסידה.

"אין לי בעיה איתם. יש מי שאוהב את מכבי ומי שלא ואולי אפילו שונא - גם תשובות כאלה היו בסקרים, אבל לא באחוזים גבוהים מדי. עשינו את הסקרים האלה גם כדי לקבל חיזוקים לכך שהעוצמה של מכבי לא השתנתה בקרב הציבור. וזה נכון גם לגבי הכנס בינואר האחרון של איגוד השיווק הישראלי, שבו הציגו 1,200 החברות המובילות במשק, ומכבי הייתה בין אלה שלקחו חסות על האירוע הזה. אנשים באו ושאלו אותנו למה אנחנו לוקחים חסות, 'מה אתם עוד רוצים למכור, ההיכל מלא במשחקים גם ככה'. אבל לנו היה חשוב לקבל מהאנשים המובילים במשק עוד דוגמה לאיך שהם רואים את המותג, וחוץ מזה לעשות שם עבודה שיווקית ולשים את עצמנו בין החברות הגדולות".

עדיין הקבוצה של המדינה

קצת נתונים. בסקר שנערך ביוני 2010 על-ידי חברת מותגים בקרב 500 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת, נמצא כי ל-64% "די חשוב" או "חשוב מאוד" שמכבי תנצח במשחקים שלה בזירה הבינלאומית. עוד נמצא בתשובה לשאלה "באיזו מידה אתה אוהד את מכבי תל אביב בכדורסל?" כי 14% מהציבור מגדיר את עצמו "אוהד שרוף" ואילו 31% נוספים כ"אוהד באופן כללי". רק 30% השיבו שהם לא אוהדים והיתר הביעו אדישות לנושא. לשאלת השאלות בדבר "הקבוצה של המדינה", ובניסוח המדויק "עד כמה אתה מסכים שמכבי תל אביב מייצגת את מדינת ישראל כשהיא מתחרה במשחקי היורוליג?", נמצא ש-67% מהנשאלים מסכימים במידה זו או אחרת עם הטענה.

"אנחנו מרגישים כל הזמן את הצורך לקבל חיזוקים, ובתקופות של משבר עוד יותר", מודה דריקס באחת הסיבות האמוציונליות שהובילו לבחינת עוצמת המותג. "אני אתן לך דוגמה לעוד חיזוק חיובי שקיבלנו בתקופה האחרונה ושמראה לנו משהו על המותג. השבוע תגיע לארץ משלחת של חמישים סטודנטים לתואר שני מאוניברסיטת סטנפורד, והם עומדים להיפגש עם סנטלי פישר ועם שמעון פרס, והייתה להם רק עוד בקשה אחת לפני שהם הגיעו לכאן, להיפגש עם מכבי תל אביב. אז עכשיו אני עובד על מצגת שאעביר להם ב-26 בחודש".

- הייתה גם מצגת לספונסרים המודאגים?

"יש עובדה אחת בשטח והיא שאף אחד לא עזב אותנו בגלל מה שקרה. כולם המשיכו. אני לא אגיד לך שבפגישות עם הספונסרים והמפרסמים הם לא העלו את השאלות והיו דיבורים כאלה ואחרים - אבל אלה היו דברים בעיקר בקטע רכילותי. אנחנו הרי עם סקרן, אז הם שואלים אם נכון שככה ונכון שככה. לא הטריד אותי שום דבר כי למרות כל מה שנאמר, ההיכל מלא, שטחי הפרסום מלאים עד המקסימום, וגם תאי הצפייה. אלה חברות ששמות את המותג שלהן בתוך מכבי תל אביב, וגם הן עושות את הבדיקות שלהן".

- אלקטרה, הספונסר הראשי, משקיעה בכם מעל שני מיליון דולרים בעונה. היה רגע שגם שם דיברו על ניתוק הקשר?

"ודאי שהם דיברו איתנו על המצב ומה קורה, אבל מעבר לזה שמישהו פרסם בעיתון, אפילו לרגע אחד הם לא חשבו לעזוב".

- היו רגעים שחשבתם בתוך המערכת שהנה הכול מתפרק, שאולי-אולי לא תצאו מזה?

"התחושות לא היו טובות ולא נעימות. כל יום אתה קם בבוקר ורואה את מה שכתוב, ובתוך-תוכך אתה יודע שלהרבה מהפרסומים אין קשר למציאות. אבל לאף אחד לא היה צל של ספק שנצא מזה. אני ארבע וחצי שנים במועדון והיו רגעים מאוד קשים, שבאתי ואמרתי 'תראו איך קורעים את שמעון (מזרחי), ובואו נעשה ככה וככה'. אבל לאנשים בהנהלה יש המון ניסיון והם לוקחים את הדברים מאוד בפרופורציות".

- איפה היה השפל האישי שלך?

"אני חושב שביום שבו נכנסו חוקרי מס הכנסה למשרדים שלנו. אתה פותח בערב את החדשות ורואה צילומים שבהם מוציאים את הקלסרים שלנו מהמשרדים, ונכנסים למשרד האישי שלי, אלה דברים מאוד לא נעימים. ואתה בטח גם יודע שהתקשורת הגיעה שעתיים לפני שמס הכנסה בכלל נכנסו אלינו למשרדים, כי מישהו דאג לעדכן אותם".

- עברתם גם שינויים ברמת הבעלים, כשרענן כץ יצא החוצה. אתם מרגישים את השינוי הזה?

"אני לא רוצה להתייחס לעבר, אבל אני יכול להגיד שהיום האווירה היא פשוט יוצאת דופן סביב הקבוצה".

- סמן את הרגע שבו הרגשתם שמתחיל שינוי, שהקהל ושהתקשורת מתחילים לחזור.

"אני חושב שההחלטה להביא את דיוויד בלאט ולשחרר את פיני גרשון הייתה ההחלטה שסימנה את השינוי. למרות שאני באופן אישי חשבתי בזמנו שפיני צריך להישאר, מכיוון שבאופי שלי אני לא אוהב זעזועים והיו הרבה כאלה בשנים האחרונות. לשחרור של פיני היה קונצנזוס בציבור והמינוי של בלאט נתן לנו את הרוח הגבית הראשונה - בעיקר אחרי שהיו כל מיני אנשים ופרשנים שטענו שמכבי חוסכת בכסף למאמנים ושלא מביאים את הטופ של הטופ. זו הייתה הצהרת כוונות שהמועדון הזה מכוון להיות הכי טוב".

- גרשון היה המאמן הכי יקר בתולדות המועדון. מאמן שהביא לכם בעבר שלוש אליפויות אירופה זה לא הטופ של הטופ?

"הוחלט שיהיה נכון להיפרד מפיני למרות כל ההערכה המקצועית אליו".

הסוד בפרטים הקטנים

המשך האווירה יוצאת הדופן העונה, ממנה מתמוגג דריקס, תלוי במידה רבה בתוצאות משחקה של מכבי הערב בוויטוריה ובסיכום מפגשי הראש בראש (הטוב מחמישה) מול האלופה הספרדית קאחה לבוראל, על הזכות להתמודד בפיינל-פור האירופי שיערך בחודש הבא בברצלונה. זהו מעמד שמכבי תל אביב לא זכתה להיות בו מאז 2008, נצח במונחים של אחת הקבוצות המעוטרות ביבשת (חמש פעמים אלופת אירופה, האחרונה במוסקבה ב-2005).

במועדון מודעים היטב לגודל המעמד והמתח בשיאו. בשעה וחצי שנמשכה השיחה עם דריקס הוא סגר בשיחת טלפון מול אחראי התחרות של היורוליג את דחיית משחק שלוש בסדרה לשעה 21:30 לאור בקשת ערוץ 10. אחר-כך הוא וידא עם הערוץ את הסגירות האחרונות לעניין הזה כדי שיוכלו להתחיל לשדר פרומואים למשחק. בהמשך תפר עוד פרט טכני עם מנהל הקבוצה גור שלף לגבי הנסיעה לוויטוריה.

הרגעים האלה הם שמבהירים טוב מכל נתוני סקר דעת קהל, מדוע מכבי תל אביב נמצאת היכן שהיא, בפלנטה אחרת של מקצוענות. העניינים הטכניים הקטנים ביותר סביב תפעול הקבוצה, הם בדיוק מה שמבדיל אותה מכל קבוצה אחרת בישראל ואפילו בצמרת האירופית. כך, בזמן שיריבותיה בליגת העל המקומית יוצאות למשחק חוץ עם צידנית של סנדוויצ'ים, הלוגיסטיקה של ניהול קבוצה בסדר גודל של מכבי תל אביב היא משהו שמתפרק למאות חלקיקים. רק ממבט על כמה מהפרטים לקראת הנסיעה לוויטוריה אפשר להבין מדוע המועדון הזה תופס את עצמו באופן שכל דבר בו הוא כמעט הרה-גורל.

"תיק נסיעה" לוויטוריה מכיל עשרות עמודים, ובו ירידה לפרטים הקטנים ביותר. דריקס מדגים: "זה מתחיל מישיבה עם הצוות המקצועי שאומר לי 'אני רוצה להיות ביום ראשון בוויטוריה, לקיים שם אימון ערב. אני רוצה ארוחות כאלה ותפריט כזה, בשעות האלה והאלה. כל נסיעה כזאת לחו"ל כוללת בין 20 ל-21 איש, ואליה מצטרפים בעלי המניות וחברי הנהלה, כך שבסך הכל מגיעים 22 עד 27 איש".

- ולפני משחק ליגה באשדוד?

"אותו כנ"ל לפני משחק ליגה בארץ. יוצא ליין-אפ מסודר מ-48 שעות לפני המשחק ועד לשעת המשחק, עם תיק מסודר מי עושה מה, מי אוכל מה, הכול".

בין עשרות העמודים, השחקנים יכולים למצוא בדיוק מפורט את תפריט הארוחות שלהם, איזה קינוח יוגש להם בכל ארוחה, ומה תכלול הארוחה הקצרה של לפני היציאה למשחק. בנוסף, שולחת הקבוצה למלון בחו"ל רשימה מפורטת ביותר, שלמעשה לא משאירה למארחים שום מקום לדמיון או לטעויות. החל מקביעה מראש של רשימת החדרים, הציוות לחדרים, סוג החדרים, הקומות השונות, דרישה לשריין את החדרים שליד המעלית לאנשי המשק, ועד ל"פק"ל תשורות" שכולל דגלים קטנים, דגלים גדולים, סיכות ומזכרות לקבוצה המארחת; וכן ציון בתיקייה לגבי מזג האוויר הצפוי לשחקנים ולאנשי המשלחת מרגע הנחיתה ועד לרגע שיעזבו את המקום לפני שימריאו חזרה לארץ.

500 שקלים לחולצה

נחזור לישראל. אחת הטענות המרכזיות נגד מכבי תל אביב בשנים האחרונות היא שערבי היורוליג הפכו אותה לקבוצה של "פרוות ורולקסים" - אוהדים של הצלחות שיותר מאשר מתעניינים באיך נראית הקבוצה על הפרקט, מתעניינים באיך הם נראים ביציע, או באחד מעשרים תאי ה-VIP, שמתומחרים בין 85 ל-110 אלף דולרים לאחד.

לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא אישוש לטענות. כל שצריך לעשות הוא להציץ לחנות הרשמית של המועדון שנמצאת בהיכל נוקיה; שם נמכרו העונה גופיות משחק רשמיות בכ-500 שקלים, יותר ממה שמשלמים אפילו עבור גופייה רשמית ב-NBA. מי שרוצה לרכוש כרטיס למשחק יורוליג במקום אופטימלי, ייאלץ להיפרד מ-700 שקלים לכרטיס.

"אני לא מסכים עם זה שאנחנו קבוצה לעשירים", ממהר דריקס להתגונן. "מחירי המנויים בהיכל מתחילים מ-1,150 שקל למנוי, לעונה שכוללת משחקי יורוליג וליגה, ויש לא מעט מנויים כאלה בהיכל. אלה מנויים שכן פונים לאוכלוסייה הסוציואקונומית הנמוכה יותר, ובפריסה לעונת משחקים שלמה מדובר על ממוצע של 40 שקלים לכרטיס. וכן, יש לנו גם את אלה שיכולים לשלם, והעונה אפילו העלנו את המחיר לאוכלוסייה הזאת למרות שלא כולם קיבלו את זה בהשלמה והיינו צריכים להסביר להם".

- כמה משלמים הרולקסים?

"הכיסא הכי יקר בהיכל עומד העונה על 21,000 שקלים".

דריקס מסביר ששיעור האנשים שלא מחדשים את המנוי עומד על "בסביבות 25%-20%", כך שיש תחלופה טבעית של קהל. עם זאת, הוא מודה שאת "הקהלים החדשים אנחנו חושפים לקבוצה במשחקי ליגה" ולא במשחקי היורוליג המבוקשים. "כמעט כל שבוע אנחנו דואגים להביא אלפיים איש למשחק מהפריפריה", הוא אומר. "אנשים שנכנסים בחינם למשחקים, וזו האסטרטגיה שלנו לתת לאוכלוסייה אחרת להיחשף לקבוצה וככה לבנות את הדור הבא של האוהדים שהם לא דווקא מגוש דן".

את ההפרדה בין משחקי הליגה לערבי היורוליג הנוצצים אפשר לראות גם במחירי הכרטיסים: עבור משחק ליגה מורידה מכבי את המחירים בכ-75%. "לגבי המוצרים שלנו, גם כאן יש את המוצרים בחנות שהם מוצרים רשמיים של נייקי ולכן הם יקרים. אבל דווקא בגלל זה פתחנו מערך מוצרים שלא שייכים לנייקי, אבל דומים להם אחד לאחד, ואלה מוצרים ששווים לכל כיס". דוגמאות? בסך הכול מוכרת מכבי באתר הרשמי שלה 120 מוצרים, החל מצמיד גומי בעשרה שקלים ועד לתליון שעשוי מכסף ומזהב עבור 700 שקלים.

תעשייה נוספת שהחלה לשגשג סביב הקבוצה היא תעשיית הבר-מצוות, שהפכה לכלי לא רע לייצור הכנסות. תמורת רכישה ב-600 שקלים מחנות המוצרים של המועדון, מקבלים ילדי בר-מצווה וימי הולדת את הזכות להיפגש ולהצטלם עם השחקנים, ו"אם לא היינו מגבילים את כמות המצטלמים ל-30-40 ילדים לאימון", כך דריקס, "היינו יכולים להביא בערך 200 חבר'ה כאלה לכל אימון".

שיטת המקל והגזר

עד כמה השיווק מתערבב עם העניין המקצועי אפשר לראות בעיקר בשנים האחרונות, כאשר לא מעט מאמנים של הקבוצה התלוננו שההתמסחרות הביאה לריצה למשחקי קדם עונה מול קבוצות NBA, מה שבפועל פגע בהכנות וגבה מהקבוצה מחיר מקצועי. גם לכך יש לדריקס תשובה, ואפשר לתמצת אותה בשלוש המילים הכנות: זה מה יש. "נסיעות שיווקיות אלה דברים שקורים בכל העולם", הוא אומר. "אנחנו נמצאים בעולם קפיטליסטי שבו מכבי תל אביב מתמודדת מול קבוצות עם תקציבים גבוהים הרבה יותר, ואם יש אפשרות לנסוע ל-NBA, ואלה נסיעות שמייצרות הכנסה לא מבוטלת, אז אולי המאמן יבוא ויגיד שזה לא מתאים לו מבחינה מקצועית. אבל בצד השני הוא צריך לדעת שאם המשמעות היא שההכנסות של המועדון ירדו בגלל שמוותרים על נסיעות כאלה, אז גם האפשרות שלו לחזק את הקבוצה ירדו בהתאם. זה המקל והגזר".

- כמה ימים בשנה אתם נותנים לספונסרים שלכם?

"בסך הכול מכבי מתחייבת מבחינה חוזית להביא את השחקנים לכעשרה ימים בעונה לספונסרים ולמפרסמים, וזה חוץ מהימים הנוספים שבהם אנחנו עושים פעילות למען הקהילה. בכלל, לחלק גדול מאוד משיתופי הפעולה המסחריים יש משמעות גדולה מכסף, וזו הנראות של מכבי והאופן שבו אנחנו רוצים שהמותג יצטייר לציבור.

"לדוגמה, אחד מהמפרסמים שלנו הוא 'עוף טוב', שהמפעל שלו יושב בעמק בית שאן - סוף העולם שמאלה. שלחנו לשם לפני שבוע את השחקנים כדי שייראו איך עושים נקניקים, והמקומיים זכו לראות שמכבי מגיעה לפריפריה. בסופו של דבר זה מוכיח את עצמו, כי המפרסמים מחפשים את הערך המוסף של הפעילויות הללו, ועובדה שבחמש-שש השנים האחרונות 80% מהמפרסמים שלנו נשארו איתנו וחידשו את ההסכמים. מעבר לכך, אנחנו כל הזמן חושבים מאיפה תבוא קפיצת המדרגה הבאה שלנו מבחינת הכנסות".

כשדריקס מדבר על הצורך לחשוב כל הזמן על מקורות הכנסה שיווקיים חדשים, הוא שולף את האייפון. "אתה רואה את התמונה הזאת", הוא מראה צילום של מדרגות בתוך אולם כדורסל. "זו תמונה שצילמתי כששיחקנו בלובליאנה. כל המדרגות ממותגות על-ידי נותן חסות, וזה משהו שאולי היינו רוצים לבדוק אותו גם אצלנו. או למשל לפני כמה שבועות, באחד המשחקים היה לנו מעין גימיק של מצלמה שמשוטטת ולאט-לאט ננעלת על קבוצה קטנה יותר ויותר של אנשים ובסוף מתמקדת באוהד אחד, והוא מקבל אופציה לזרוק לסל ולזכות בפרס של חברת נוקיה. גם זה משהו שראיתי במשחק בחו"ל והבאתי לארץ".

זה המקום להזכיר שגם ללא הגימיקים האלה מכבי הוא כבר המועדון שמכניס הכי הרבה כסף בכדורסל האירופי, כ-70 מיליון שקלים בעונה. אם בעבר ההכנסות מטלוויזיה עמדו על כ-50% מסך ההכנסות, הרי שלאור הירידה בכספי הטלוויזיה ניכרת המשמעות של חיפוש מקורות הכנסה אחרים, ואלה באים בעיקר מחיזוק משמעותי של הצד השיווקי והמסחרי של הקבוצה.

"עשינו קפיצת מדרגה בהרבה תחומים בשנים האחרונות", אומר דריקס. "מקפיצת מדרגה באתר האינטרנט שלנו, שהוא היום אתר חדשותי לכל דבר עם בין 000, 11ל-15,00 כניסות ביום ממחשבים שונים, או אפליקציות בסלולר ועד 57,000 חברים בפייסבוק. זה בא מתוך הבנה שהקהל שלנו הוא לא אותם 11,000 שבאים להיכל, אלא כל אלה שרואים את המשחקים בטלוויזיה והם אוהדים שלנו. בקרוב נרכוש תוכנה שתאפשר לנו לעקוב אחרי כל מי שאנחנו מגדירים אותו כאוהד שלנו, כולל מישהו שבא אפילו פעם אחת בעונה למשחק ליגה של מכבי, והוא יוכל להיות מעודכן לגבי המוצרים שלנו וכל מיני פעילויות שנעשה. השלב הבא שייקרה תוך כמה חודשים זה הקמת מועדון אוהדים, שבסופו של דבר גם הוא יניב הכנסות למועדון".

"בכדורגל הכול יותר ברוטלי"

דריקס, שמוכר מימיו ככדורגלן במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, הגיע למחלקת הכדורסל על תקן מנהל שיווק, אחרי שנשלף מהנהלת קבוצת הכדורגל של המועדון על-ידי דיוויד פדרמן. הוא מכיר היטב את הדיבורים על כך שהוא אחד מ"אנשי פדרמן", ברשימה ארוכה של אנשי מפתח שפדרמן דאג לקדם לעמדות מפתח בקבוצת הכדורסל.

"כשדייויד פנה אליי והציע לי לבוא לכדורסל, הרבה אנשים הרימו גבה ואמרו ש'אלי הוא איש של דייויד' או ש'דייויד עשה לו ג'סטה'", אומר דריקס. "אבל דייויד לא רצה אותי בכדורסל בגלל העיניים היפות שלי. הייתה לנו היכרות רבת שנים והוא ראה את העבודה שלי בכדורגל וזה מצא חן בעיניו. אני יכול להבין את הרמת הגבה כי מחלקת הכדורסל נחשבת לטופ של ניהול הספורט, והכדורגל משתרך אי-שם מאחור".

- כמי שהיה בכדורגל, אפשר בכלל להשוות בין שתי המחלקות?

"לא. אי-אפשר. אני אתן לך דוגמה קטנה: הייתי סגן נשיא של מכבי תל אביב בכדורגל כשהקבוצה שיחקה בליגת האלופות, וכשהייתי נוסע להגרלות של אופ"א או לאיזשהו פורום של אופ"א והייתי מרים את היד לשאול שאלה או להגיד משהו, בכלל לא היו מתייחסים אליי. כשמכבי כדורסל באה לכנסים של היורוליג, אם זה שמעון מזרחי או פדרמן, ההתייחסות היא בדיוק כמו שמתייחסים לברצלונה, ריאל מדריד או מנצ'סטר יונייטד בצ'מפיונס ליג". זה המקום לומר שאף שהיא מהווה אחת מ-24 קבוצות שמשחקות ביורוליג (4% מהמפעל), 14.5% מכלל הכסף שנכנס ליורוליג מזכויות טלוויזיה מגיע ממכבי תל אביב.

- מה ההבדל העיקרי מבחינה ניהולית בין הכדורגל הכושל לכדורסל המשגשג?

"העובדה שמכבי כדורסל מנוהלת כולה אין-האוס היא הדבר הכי משמעותי בהשוואה לקבוצת הכדורגל שאצלה כל מה שקשור במכירת מנויים, כרטיסים או מרצ'נדייז זה אאוט-סורסינג. אתה לא יכול לקחת משהו אמוציונלי כמו קבוצת ספורט, ולהפריד אותו לספורט בנפרד ולביזנס בנפרד. כשמישהו מתקשר אלינו לפני תחילת העונה בכדורסל והולך להשקיע אלפי שקלים במנוי, יש לו בהרבה מקרים שאלות על איך הקבוצה תיראה. מה יהיה התקציב ומי יאמן, ואז חשוב לו לשמוע שאנשים במערכת יזכירו לו שיש בעלים כמו משפחת רקנאטי, משפחת פדרמן ושמעון מזרחי, שיעשו הכול כדי להעמיד את הקבוצה הכי טובה שאפשר. גם אם עוד לא יודעים מי יאמן או איזה שחקנים יחתמו".

- תקציב זו לא הבעיה של קבוצת הכדורגל.

"למרות שהתקציב של הכדורגל הוא 120 מיליון שקל, אני חושב שיותר משזה מעיד על ניהול נכון, זה מעיד על 'פיק' שבסופו של דבר יכול להשאיר אותם עם שוקת שבורה, כמו שקרה בבית"ר ירושלים עם גאידמק. אם מתוך ה-120 מיליון שקל האלה, מיטש גולדהאר היה לפחות משקיע בתשתיות או בשדרת הניהול או במערך השיווק, כדי שאם הוא יילך לפחות ישאיר אחריו איזשהם יסודות; הרי שעכשיו אם הוא יחליט לעזוב הוא לא יקדם את המועדון אפילו צעד אחד קדימה".

- ניסיתם לעזור להם? הם מתייעצים אתכם בכלל?

"בתקופה האחרונה הנציג של גולדהאר ג'ק אנגלידיס מתקשר אליי מדי פעם ושואל לגבי שיטות העבודה שלנו. אני מסביר לו איך בנוי מערך המכירות והשיווק. הוא ביקש לבוא אלינו לראות היערכות למשחק יורוליג והיה בהלם מהגודל של ההפקה.

"עם זאת, בוא נזכור שבסופו של דבר מועדון הכדורסל ומועדון הכדורגל אלה שתי חברות בע"מ נפרדות. הם עולים בשיחות חולין, אבל לא מתקיימים דיונים בכדורסל על קבוצת הכדורגל. ביום שבת, כשהם משחקים, אז אנשים עוקבים, שואלים מה התוצאה, אומרים את דעתם, אבל לא מעבר".

- מה ההבדלים שאתה חווה אותם אישית בין הכדורגל לכדורסל?

"הסביבה בכדורסל יותר נעימה לי. פתאום יש לי שבתות ויש לי חיי משפחה. גם בכדורסל יש מתח כשמפסידים, אבל בכדורגל הכול היה הרבה יותר ברוטלי. זה פשוט עולם אחר לגמרי".