בלט בהיעדרו: דייויד בלאט

זה לא סוד ששחקני מכבי תל אביב הגיעו לסדרה מול קאחה לבוראל כשהם לא בכושר. אבל במשחק הראשון בוויטוריה בלט מעל כולם הכושר הירוד של דייויד בלאט. בלאט שנתן עונה מצוינת עד כה, הפסיד אתמול במו ידיו את המשחק. זה התחיל עם השילוב התמוה של מילאן מצ'באן בחמישייה. מצ'באן שיחק חמש דקות תרם מדד מינוס חמש ולא חזר יותר. אפילו בלאט הבין תוך כדי משחק שמדובר בבדיחה והעדיף לא לספר אותה פעמיים.

התוצאה של הניסיון הלא מוצלח הזה: א'. קאחה נכנסה מצוין למשחק כשמתוך שישה ריבאונד התקפה במשחק כולו, ארבעה היא לקחה בחמש הדקות הראשונות; ב'. שחורציאניטיס שרגיל לעלות בחמישייה לא עלה טוב מהספסל ומכבי איבדה אותו.

וכך, דווקא ברגעי ההכרעה של העונה אחרי שעבד כל כך קשה לבנות היררכיה ורוטציות בוררות וקבועות, בלאט יצא מהתבניות שהביאו אותו ואת מכבי עד הלום וניסה לנצח את המשחק בהפוך על הפוך. באמת יצא לו הפוך.

אבל לא רק ההכנה למשחק שיקפה את הכושר הלקוי של המאמן. גם החילופים האוטומטיים שלא היו קשורים למשחק: אם זה ליאור אליהו שהתחיל מצוין בהתקפה (2 מ-4 מהשדה) וגם בהגנה, ומשום מה היה החילוף הראשון. חילוף שהוציא לו את הרוח מהמפרשים וכשחזר למגרש לא הצליח לקלוע סל ממטר. וכל זה בשביל דייויד בלו שנמצא רחוק מאוד מכושר קליעה (0 מ-3 בחצי הראשון). אבל המהלך הכי גרוע של בלאט היה ברבע השלישי אותו התחילה מכבי מצוין וחזרה לפער של ארבע נקודות, כשמי שמחזיר אותה למשחק היה הנדריקס המצוין (16 נק', 16 ריב' ו-4 חסימות). התגובה של בלאט: הוצאתו של הנדריקס, שעלתה לו בהקפצת ההפרש חזרה לדו-ספרתי.

***

דושקו איבנוביץ' של קאחה לבוראל נתן מט לבלאט לא רק בניצחון אלא בדרך. קאחה כפתה את צורת המשחק שלה, ומכבי היתה זו שרדפה אחריה כל המשחק. זה ניכר בהנעת הכדור שהביאה שחקנים שקולעים 50% מעבר לקשת, לקליעות שלוש פתוחות לחלוטין. זה ניכר גם ברוטציה - קאחה, הקבוצה אולי היחידה ביורוליג שהספסל שלה יותר קצר מזה של מכבי, סיימה את המשחק ללא אף שחקן עם מעל שלוש עבירות. וזה אולי הכישלון הגדול ביותר של בלאט במשחק אתמול. קאחה לבוראל עצרה את מכבי על 70 נקודות (11 פחות מהממוצע שלה) למרות שעשתה רק 13 עבירות במשחק כולו - 30% פחות מהממוצע שלה. או במלים אחרות, במקום עבירה בכל 2:07 ד' שקאחה עושה דרך קבע, מול מכבי היא הסתפקה בעבירה בכל 3:07 ד'.

כולם מסתכלים היום על ה-13 מ-26 מהשלוש של הספרדים כסיבה לניצחון. אבל הנתון הזה פחות קריטי מנתון אחר: מכבי הגיעה רק 7 פעמים לקו העונשין. כאן מכבי גם הפסידה את המשחק: חוסר האגרסיביות בהתקפה, כשמכבי משחקת על זריקות מבחוץ וכמעט בלי חדירות, במשחק חוץ כשהכל נהייה יותר קשה וחזק - החדירה לסל צריכה להיות הנשק העיקרי של ההתקפה.

רק לפני שנה בטופ-16 ובהצלבה פרקינס ואנדרסון ביחד היו עומדים בממוצע 10 פעמים על קו העונשין.

**

אז מה עושים לקראת משחק מספר 2? קודם כל חודרים, חודרים, חודרים. למכבי יש בעיה אובייקטיבית שהנשק ההתקפי החזק ביותר שלה, סופו, סותם את הרחבה ומקשה על חדירות של אחרים. הפתרון הוא קצת יותר דינמיות בהתקפה, ויותר חשוב - בזמן שהוא לא על המגרש, להפחית את כמות התרגילים ולרווח את המשחק.

עוד דבר שיכול מאוד לעזור לבלאט הוא החזרתו לחיים של פארגו. כדי להבין מה שווה מכבי בלעדי התרומה ההתקפית שלו אפשר לקחת את הרבע השלישי אתמול: ברבע הזה פארגו קלע שלוש נקודות, מסר שלושה אסיסטים, ומכבי ניצחה 23-15. בשאר המשחק שבו פארגו הוסיף עוד ארבע נקודות ואסיסט, קאחה ניצחה 61-47.

בקיצור, בלאט צריך לחזור ולראות דווקא את הקלטות של הקבוצה שלו. לראות מה עבד כל כך טוב בשלבים הקודמים, ופשוט ללכת עם זה.