הדילמה שעומדת בפני נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בדיון המוניטרי הקרוב היא, לכאורה, אותה דילמה: האם להעלות או לא את הריבית במשק - מ-2.5% ל-2.75%. מדוע? לפי הניתוח הפשוט, האינפלציה מרימה ראש, אבל הדולר בשפל של שנתיים וחצי. אבל זה רק לכאורה. במצב המקרו של המשק כיום, הדילמה היא אחרת לחלוטין: האם להעלות את הריבית ברבע אחוז בלבד, או להאיץ את קצב העלאה ולהעלות ב-0.5%.
המשק הישראלי הוא משק בצמיחה גבוהה עם שיעור אבטלה נמוך. זו עובדה, והנתונים האחרונים, לרבות היצוא והמדד המשולב, רק מחזקים אותה. לפיכך, פישר יתקשה מאוד לנמק אי העלאת ריבית בטענה על תמיכה בצמיחה או בתעסוקה. עם זאת, התכונה הנוכחית והבולטת ביותר כעת של המשק הישראלי היא האינפלציה. נזכיר כי יעד האינפלציה הוא היעד המרכזי של בנק ישראל.
שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-4.2%, שיעור החורג ב-1.2 נקודות אחוז מעבר לגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%); קצב עליית המחירים הגיע בפברואר ל-6.7%; אך המטריד מכל -הציפיות לאינפלציה שנגזרות משוק ההון לשנה הקרובה זינקו בחודש האחרון לרמה של 3.8%. לתופעה הזו גם השלכות חברתיות: שכר הדירה מתייקר, המזון מתייקר והכנסת האזרח הפשוט נשחקת בקצב מהיר.
כתוצאה מכך, מתגברת התחושה שלפיה בנק ישראל מתחיל לאבד את אמון השוק לגבי היכולת שלו לרסן את האינפלציה במשק. זה מצב מסוכן, שצריך להטריד מאוד את הנגיד.
ואולם יש תופעה מסוכנת עוד יותר: לצד האינפלציה הגואה של המוצרים והשירותים, הנמדדת באמצעות המחירים לצרכן, אנו עדים להתפתחות של "אינפלציה של נכסים" (Asset-price Inflation) שמרימה ראש בקצב לא פחות מפחיד. הכוונה היא לנכסים פיננסיים, כגון מניות - אך בעיקר לנכסים ריאליים כדירות.
מבט לברזיל
אם האינפלציה הקלאסית בעייתית לבדה, קל וחומר היא בעייתית כאשר היא מלווה באינפלציית נכסים. לשילוב התופעות השליליות השלכות מרחיקות לכת, לא רק בהיבט המקרו-יציבותי (גם אחריות של בנק ישראל), אלא גם בהיבט החברתי: הזינוק במחירים באזורי הביקוש הפך את "חלום הדירה" להזיה. לא קשה לדמיין מהן ההשלכות על המערכת הבנקאית במקרה של מימוש תרחיש של בועת נכסים ריאליים.
משק צומח בקצב מהיר, בעל שיעור אבטלה נמוך, הסובל מאינפלציה קלאסית ומאינפלציית נכסים, שבו תרחיש בועת נכסים נראה קרוב מאי פעם - לא יכול לשאת המשך מדיניות מוניטרית מרחיבה בצורה של ריבית ריאלית שלילית (ריבית נומינלית בניכוי הציפיות לאינפלציה). המצב הזה נהפך מזמן להימור מסוכן. לכן פישר חייב לטפל מיד באינפלציה, בהעלאת ריבית חריגה - מעבר לרבע אחוז.
לגבי הדולר, אכן המטבע האמריקני הגיע שלשום (ג') לשפל של שנתיים וחצי, כאשר חצה את רף 3.52 שקלים. אלא שההיחלשות הדולר היא תופעה עולמית, ואין לפישר הרבה מה לעשות. פישר כבר ניסה הכול: קנה מט''ח בשוק הפתוח, הטיל מגבלת דיווח וגם מגבלת נזילות. עדיין אין נתונים לגבי פעילות הזרים בשוק המק''מ ואג''ח בפברואר, אך לפי דיווחים, הספקולנטים לא ממש התרגשו מצעדיו של הנגיד. מתברר כי אם הוא רוצה באמת להפחיד את הזרים, הוא יאלץ "לירות" חזק יותר - אולי הטלת נזילות של 40% או 50%, כמו בברזיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
