יחסי הון ואסון

אסונות הם חלק מהחיים שלנו. אישיים, משפחתיים, לאומיים, עולמיים, אקולוגיים, ומה לא. כולנו רוצים שלא יהיו, כולנו מפחדים שיגעו בנו קרוב, אבל כל אחד מאיתנו מגיב אחרת למציאות שמכה בו.

לאסונות יש השפעה גם על מצבנו הכלכלי, וגם כאן נמתחת היריעה מחשבון הבנק הפרטי ועד להשקעות המנוהלות באפיקי ההשקעה השונים, עבורנו ו/או על ידינו.

האסון שעובר על יפן הוא טרגי. אך טור זה לא יעסוק בכאב ובהזדהות, אלא בהתפתחות וניהול כסף מקצועי. כמו שבזמן אסון מצפים מכל בעל תפקיד חירום לעשות כמיטב יכולתו, גם מנהלי השקעות האמונים על כספם של אחרים ועל עתידם וחלומותיהם, חייבים להיות בחזית התפקוד. במקביל, הם חייבים לראות באסון תרגיל חי להתמודדות עם האסון הבא, כי הוא יגיע, וגם הבא אחריו. השאלה צריכה להיות 'איך אתפקד טוב יותר', שכן למנוע את האסונות לא ניתן. יבטלו כורים גרעיניים - נקבל המסת קרחונים; ימנעו טרור, נקבל מגפה, ועוד לא דיברנו על אסונות הכתובים עדיין רק בספרי המדע הבדיוני. העבודה שנעשה עם מוחנו בין האסון הנוכחי לזה שיבוא, תשפיע על תפקודנו באסון הבא.

הפרד ומשול ברוחך

אני זוכר איפה הייתי ומה הרגשתי כשרבין נרצח. אני זוכר איפה תפסה אותי נפילת מגדלי התאומים, וכמובן איפה הייתי ומה הרגשתי כשהמידע על האסון ביפן התחיל להגיע: כאב ועצב, חרדה קיומית, שאלות על עתיד העולם, על עתיד משפחתי ועל המשמעות לאותם מעגלים פיננסיים שאני שותף להם, לרבות הטורים ב"גלובס". בכל אחד מהאסונות האלו, אחרי המכה מגיע די מהר הרגע בו אני מחויב לעשות משהו. להחליט מה המשמעות לניהול השקעות, לקדם ביצוע ולתמוך בכל המבקשים את עצתי ובקוראיי. זה הזמן לעשות את ההפרדה. לצאת מהאני האישי, מהמשפחה ומהמשמעויות הכלכליות האישיות, לשים גם את הרגשות בצד, ולהיכנס לדמות אחרת - בעל תפקיד עם משימה ברורה ואחריות. כל אחד מכם מוזמן לבחון את יכולת ההפרדה שלו ולשפר מיומנויות. יש דרכים רבות לעשות זאת, נרחיב בעתיד.

הדבר השני שצריך לעשות הוא להרכיב את תמונת המציאות. להבין מה קורה ומה יקרה. כמובן שמציאות היא בעיני המתבונן, והעתיד לא קיים אלא במוחנו. אבל, כמו שמלמדים בבית הספר למנהל עסקים, שבשביל לנהל השקעות אנחנו צריכים "לתחמן" ולעבור ממצב של אי ודאות למצב של סיכון (בו אנו מניחים מהן התוצאות הצפויות ואת ההסתברויות להתרחשותן), כך עלינו לנסות ליצור איזושהי תמונת מציאות בהווה ולעתיד, בשביל להחליט מה לעשות.

אל תעשו לעצמכם את החיים קלים. תמונת המציאות היא לא זו שמצטיירת בערוצי המדיה, לא זו שממשלות וחברות מספרות לכם, או כל בעלי הדעה שמחפשים אוזן קשובה. ניהול השקעות הוא הרכבת פאזל בלי לראות את התמונה, וכך גם המאמץ לראות את המציאות. יש להזין את המוח ממקורות מידע מגוונים, טקסטואליים, ויזואליים, קוליים, וככל שהגיוון רב יותר, כך טוב יותר.

יש להתפרס על מקורות מחוץ למעגל המקורות המקצועיים. כך למשל, צפייה ב-CNBC לא תעזור לנו; נקבל מחוללי פאניקה ומגבבי תוכן שמתפרנסים מזה. אנחנו רוצים לראות את האנשים והקולות האמיתיים בצורה הכי אינטימית. לראות את מבט הייאוש או השמחה של איש צוות ההצלה, לקבל פרופורציות, לשמוע מה מרגיש היפני המבוהל ברחובות טוקיו, לא מה מספר לי עליו פרשן טלוויזיה.

אני רוצה לשמוע מה אומרים וכותבים אנשי הפיננסים שגרים ביפן, שמתמחים בחברות יפניות, ולא מה שאומר איזה אנליסט שתופס עוד איזו כותרת בנוסח "הזדמנות לקנות מניות יפניות זולות". זאת כותרת ברירת מחדל, בבחינת "תגידו לי איפה היה אירוע, ושם ההזדמנות". לפעמים זו הזדמנות ולפעמים לא, כפי שרכישת מניות ליהמן ברדרס בזול לא הייתה הזדמנות. תהיו חוקרים, תהיו בלשים, תהיו סקרנים, תהיו צלמים.

להביא ערך מוסף

אחרי שלמדנו להפריד וניסינו לשפר את קליטת המציאות, עלינו לשאול את עצמנו מה הערך המוסף שאנחנו מביאים. בהכללה, זהו סך הכישורים והמיומנויות והיכולת להשתמש בהם. למשל, לשמור על שלוות נפש למראה תרשימי הנרות האדומים (מופע דובי על פי שיטת תרשימי הנרות היפניים). למשל, למהר ולממש פקודת הגנה על התיק שמאפשרת התבוננות על המציאות מנקודת מבט נינוחה יותר. למהר להעיף מהתיק מניות שפוטנציאל ההתרסקות שלהן גדול, ומצד שני לא להסס לקנות מניות שפאניקה מגלגלת אותן למחירי מציאה.

בשביל לעשות זאת, צריך לפתח יכולת להבחין מהם סימני פאניקה וצריך להיות בטוחים בחברות שמשקיעים בהן ובמיומנות הניתוח הטכני, בשביל האומץ לקנות כשכולם היסטריים. השאלה 'מה הערך המוסף שלי' היא שאלה שמנהל השקעות צריך לשאול כל יום, בייחוד בימים בהם ההרגל האנושי שלנו, המועצם על ידי אסון ופחד, דוחף אותנו להתנהג כמו כולם.

זכרו, שבסופו של דבר ניהול השקעות זה עניין של הזזת כסף ממקום למקום. כפי שמהמר מקצועי לא ישים את כל החבילה על מספר אחד, וישלב בין ניתוח מצבים לבין כמות הכסף, כך גם מנהל ההשקעות. אחרי שהתחלנו להבין מה קורה (באמצעות ניתוח טכני זה די מהיר), נתחיל לפזר את הז'יטונים שלנו על מספרי המזל החדשים. לא בפאניקה, לא בחופזה, ובמקביל להתבהרות התמונה.

נאמן ליפן

תפיסת המציאות שלי, שהתגבשה לפני האסון, היא שהגיעה שעתה של יפן לעשות צעדים כלכליים חיוביים. אני לא חושב שהאסון משנה זאת, ובמובן מסוים - תלוי במידת הקטסטרופה שתתפתח ממועד כתיבת טור זה - הוא עשוי להאיץ שינוי. מכיוון שכך, אני סבור שמניות יפניות שנמכרות בפאניקה הן הזדמנות טובה.

הדגש הוא על חברות שיש מרכיב מהותי של יצירתיות בעשייתן, כמו ניסאן בתחום הרכב, נינטנדו בתחום הטכנולוגיה, חברות אופנה ועוד. חלקן לא נסחרות בארה"ב ואחרות נסחרות ברשימות מסחר צדדיות, לכן אני מתקשה להכניסן לקניון, אבל אני אמצא פתרונות.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician- CMT . שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן