רק לפני שבועיים קבעו ממצאי ועדה של רשות ני"ע כי חלק מהבונוסים שקיבל חיים רומנו, המנכ"ל הקודם של אל על , אושרו שלא כדין והוא נאלץ להחזירם. איזי בורוביץ', מבעלי השליטה בחברה, התפטר מתפקידו כדירקטור (כיהן כיו"ר בזמנו של רומנו), החברה נקנסה, ולא פחות חשוב - המוניטין של דירקטוריון אל על נפגע. רשות ני"ע קבעה - בצורה כזו או אחרת - כי נהלי הממשל התאגידי של חברת התעופה הלאומית לוקים בחסר.
שבועיים עברו וכאילו כלום לא קרה. דו"חות אל על, שפורסמו הבוקר (ד'), מוכיחים כי דירקטוריון החברה עדיין אינו רגיש מספיק לביקורת הציבורית הנוקבת על שכר הבכירים בארץ, ולראיה הסכם ההעסקה המפנק של אליעזר שקדי, מחליפו של רומנו.
עלות שכרו של האלוף במיל' שקדי, לשעבר מפקד חיל האוויר, עמדה אשתקד על סכום עתק - אפילו במונחים של השוק המקומי - של 16.8 מיליון שקל, ורובה נבנה ממרכיבי מזומן, ולא ממרכיבי אקוויטי כפי שקורה לא פעם.
לטבלת שכר הבכירים המלאה - לחצו כאן
שקדי, שנכנס לתפקידו בינואר אשתקד, קיבל שכר בשווי של 3 מיליון שקל ומענק בשווי של 11.4 מיליון שקל (פרטים בהמשך). שווי ההטבה הגלומה באופציות שקיבל עמדה על 2.3 מיליון שקל, וכך עלות שכרו החודשית עמדה על 1.4 מיליון שקל, והפכה אותה לשיאן השכר של 2010 - לפחות נכון לרגע זה.
מענק בגובה של 11.4 מיליון שקל מעורר לא מעט שאלות, והתשובות לחלקן מצוי בביאורי הדו"חות. שקדי, כך מסתבר, זכאי לבונוס שנתי שמורכב משלושה חלקים, שכל אחד מהם מעורר סימני שאלה נוספים.
החלק הראשון הוא "בונוס רווח" - סכום שווה ערך לשיעור של 2% מהרווח השנתי של החברה לפני מס - אותו יקבל שקדי מדי שנה. אל על רשמה אשתקד רווח נקי לפני מס של 63 מיליון דולר, וממנו נגזר לשקדי בונוס של 4.4 מיליון שקל בקירוב.
החלק השני הוא "בונוס חד פעמי" - סכום חד פעמי של 2 מיליון שקל בגין שנת הכהונה הראשונה של שקדי בה יש לחברה רווח נקי לפני מס, ועוד מיליון שקל אם גם בשנת כהונתו השנייה תרשום החברה רווח נקי לפני מס. שקדי מכהן רק שנה אחת, ולכן בגינה קיבל 2 מיליון שקל.
ועכשיו לחלק השלישי שקרוי "בונוס שיפור תוצאות" - סכום השווה ערך לשיעור של 2% מהשיפור המצרפי (הדלתה) ברווח הנקי לפני מס, החל משנת כהונתו הראשונה ועד תום כהונתו. מדי שנה, כך קבעה אל על, יושווה הרווח הנקי לשנה בה נרשם הרווח הגבוה ביותר (מתוך שנות כהונתו של שקדי בלבד), וזאת מלבד שנת הכהונה הראשונה. במילים אחרות, בגין מרכיב זה, שקדי שוב קיבל 2% מהרווח הנקי לפני מס - 4.4 מיליון שקל.
לא מעט פעמים נאלצנו לקרוא את הפסקאות בדו"ח של אל על שמסבירות את תנאי השכר של שקדי, וגם אחרי מספר קריאות חוזרות ונשנות הגענו למסקנה כי דירקטוריון אל על פשוט הגזים. שקדי זכאי לבונוס כפול שנגזר מאותו נתון - הרווח הנקי לפני מס - שחלקו הראשון מבוסס על הסכום האבסולוטי של הרווח, ואילו חלקו השני מבוסס על הגידול בו (הדלתה).
תנאי שכר כאלו הם די נדירים - גם בקרב מקבלי השכר הבכירים במשק הישראלי - שלא לומר שערורייתיים. דירקטוריון אל על מוכיח שוב כי אינו קורא את המפה, ומבחינתו - לעזאזל הביקורת הציבורית. ייתכן שגם שקדי הבין זאת, ואולי בגלל זה בחר לוותר על מחצית מהמענק - 5.7 מיליון שקל - ולתרום אותו לקרן "מצוינות ואנשים" של אנשי אל על.
בשקלול הוויתור על מחצית מהבונוס, עמדה עלות שכרו של שקדי על 924 אלף שקל בחודש.
כ-82 מיליון שקל ליונס בשבע שנים
ומאל על לבנק מזרחי טפחות . עלות השכר של אלי יונס, מנכ"ל הבנק, עמדה אשתקד על 14.3 מיליון שקל - 10.4 מיליון שקל כהטבה הונית. בחלוקה חודשית מדובר על 1.2 מיליון שקל בחודש.
לפי הדו"ח, עלות ההטבה ההונית שניתנה ליונס נפרסת על פני חמש שנים (2010-2014), והחל מהשנה היא תרד בשלבים. השנה תעמוד העלות על 6.4 מיליון שקל, ב-2012 על 3.9 מיליון שקל, ב-2013 על 1.9 מיליון שקל וב-2014 על כחצי מיליון שקל.
מספרים אלו לא משקפים את ערכן הנוכחי של האופציות, ובמקרה הנידון מוטים כלפי מטה. שוויין לפי מודל בלאק אנד שולס הוא 44.6 מיליון שקל, ואילו שוויין הנאיבי הוא 82.5 מיליון שקל.
מבדיקת "גלובס" עולה כי במהלך שבע שנות כהונתו צבר יונס (ראו טבלה) עלויות שכר בשווי כולל של 81.7 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
