גם להן מגיע
גמר "יורוקאפ" בכדורסל נשים, ה' 20:40, ערוץ 1
לפני קצת יותר משבועיים צוין כאן ברוב עם "יום האשה הבינלאומי". לא מעט אנשים שילמו כאן מס שפתיים לנושא השיוויון בין המינים, עד שלקראת "צאת החג" אפשר היה לתהות האם היום הזה בכלל נחוץ: שהרי אם האישה שוות זכויות וחובות היא, הרי שמה לנו לציין דווקא יום מיוחד עבור זכויותיה...? אלא שחלפו בקושי שבועיים ומתברר שעוד ארוכה הדרך לשיוויון: קבוצת הכדורסל של אליצור רמלה תתמודד הערב בגמר ה"יורוקאפ", ואף אחד כמעט לא שמע על האירוע, עוד פחות מכך יצפו בו.
כדי שלא לגלוש לדיון על ספורט, נתמקד בטלוויזיה: בעידן הרב-ערוצי כוחות השוק קובעים את אחוזי הצפייה, וכאן אנו מגיעים לפרדוקס הגדול: עלייתן של הנשים ככוח צרכני, גרמה לכך שהפריים-טיים בערוצי הברודקאסט הוא מוטה נשים, מה שאומר פחות כדורגל למשל בפריים-טיים.
אלא שאותן נשים, אלה שהפכו למושלות בפריים-טיים יהיו אלה שיצביעו הערב נגד המשחק החשוב ביותר השנה של קבוצת ספורט ישראלית בכל מסגרת תחרותית שהיא! מכבי תל אביב למשל, עם סיכויים מועטים להגיע לגמר ה"יורוליג", תזכה הערב (ה') לרייטינג גבוה בהרבה בערוץ 10. אולי בדרך חזרה לישראל, היא תפגוש את קבוצת הנשים מרמלה, שלפחות תזכיר להם איך נראה גביע אירופי.
מהדורה אלטרנטיבית
"השבוע", ו' 1953, ערוץ 10
למרות שמחלקת האקטואליה שלו זוכה להערכה מקצועית גבוהה, הרי שחדשות 10 מצליחים, ביום טוב, להיות שווים למחצית מהרייטינג של חדשות 2. בסופי שבוע הופך הפער האדיר הזה לגדול עוד יותר, כשמהדורת יום שישי עם יאיר לפיד, ומוצאי השבת עם דני קושמרו, פשוט לא רואות ממטר את ערוץ 10.
לפחות בכל הקשור לשישי, לא בטוח שבצדק. בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי משלטט את דרכי למהדורת יום שישי עם גיא זוהר, רק כדי לגלות שם אלטרנטיבה אמיתית למהדורה הנוסחתית של ערוץ 2.
אני חייב להודות על האמת: אלמלא כתבה מעצבנת ב"אולפן שישי", או הפסקת פרסומות שגרמה לאצבע לגשש את דרכה אל השלט, ייתכן מאוד ש"השבוע" היה נותר עבורי בגדר שמועה, אבל הצצתי ונפגעתי.
גיא זוהר הוא מגיש אינטליגנטי מאוד, פחות פמיליארי אמנם, מה שמקשה עליו להיכנס לכל סלון בישראל, אבל אלגנטי, בעל הומור דק, ציניות מתבקשת או במילה אחת: אלטרנטיבי. זאת ועוד: בחירת הנושאים למהדורה, אחרי שכל הנושאים "החמים" כבר נתפסו על ידי המהדורה הבכירה יותר, משכללת עוד יותר את "השבוע" כאלטרנטיבה: דמיינו לעצמכם שהגעתם לפיצוציה לרכוש את העיתון הקבוע שלכם ליום שישי (כלומר, אחרי שקיבלתם את "גלובס" כבר ביום חמישי כמובן), וגיליתם שהוא אזל, ובמקומו נותר עיתון שכבר שנים לא קראתם. אתם מדפדפים ומופתעים לטובה.
עכשיו נסו את זה מחר (ו') בטלוויזיה שלכם - תראו שגיא זוהר יפתיע אתכם לטובה.
עוזבים את הבית
"האח הגדול", פרק הגמר, שבת 21:00, ערוץ 2
זו הייתה העונה הטובה ביותר, מבחינה מסחרית, של "האח הגדול": אחוזי הצפייה היו גבוהים יותר מבעונות קודמות, והשימוש במדיות חדשות שבר את כל השיאים לתוכנית טלוויזיה.
מבחינת התוכן, התמונה היא מורכבת יותר: העונה הזאת הגיעה ל"פיק" מהיר מדי (ליהיא-עתי-אבירם), ומאז נדמה כי דעכה קצת. עד כמה הנתון הזה מלמד על הבאות, נדע רק בעונה הבאה. בינתיים נצטרף לערב האחרון בווילה.
על-פי סקרי הרשת, מוביל ג'קי מנחם, האיש והמז'יק, את טבלת ההימורים. אחריו, בהפרש לא גדול, נמצאת ליהיא. האם תעשה ליהיא לג'קי את מה שעשתה שפרה ליוסי (בובליל) בעונה הראשונה? קשה לדעת, בעיקר כי להצבעות בגמר חוקים משלהן: כשתצומצם הרשימה לשני המועמדים הסופיים, עשויים להתעורר בבית גם צופים פחות מעורבים, להצביע ולהשפיע.
מצד שני, בניגוד לשפרה-יוסי, העימות הפעם לא מעורר רגשות עדתיים-פוליטיים עזים (יש לא מעט אנשים שרואים בניצחון ההוא של שפרה את ההישג הגדול ביותר, שלא לומר היחיד, של השמאל הישראלי מאז ניצחון ברק בבחירות 1999). כך נשארנו עם שאלת השאלות - לא מי ינצח בגמר הגדול, אלא האם הוא יעקוף בטבלאות הרייטינג את גמר "מאסטר שף", כלומר ישיג לפחות 42% צפייה. ההימור שלי: כן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.